• מפתקא טבא לשמחת התורה
    ───   הושענא רבה ושמחת תורה   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו"ר הפורום ולכל בית ישראל
    פתקא טבא ושמחת תורה שמח! חג שמח
    שנזכה לגמר חתימה טובה, לשמחה בתורה ולשנה של ברכה.

גרינפלד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,388
תודות
11,183
נקודות
885
כתב השו"ע (סי' תער"ה ס"ג), אשה מדלקת נר חנוכה שאף היא חייבת בה אבל אם הדליקה חרש שוטה וקטן לא עשה כלום ואע"פ שהניחה גדול ויש מי שאומר בקטן שהגיע לחינוך מותר.

במשנ"ב (סי' תרפ"ט סק"ו) כתב שלשיטה ב' ה"ה בקריאת המגילה יכול להוציא גדול [ויש חכם צבי והגר"ש רוזובסקי שחילקו בזה]. והוסיף המשנ"ב שהעקרי דינים כ' בשם הסמא דחיי שבמקום הדחק סומכים על השיטות שיכול קטן להוציא גדול.

ולכאורה לפי שיטה זו הוא הדין בכל ברכות המצוות, כגון ברכת לישב בסוכה, קטן שהגיע לגיל חינוך יכול להוציא גדול, ואמנם היה מקום לומר שרק במגילה יש סברא שאף הן היו באותו הנס, יתכן שגם בחנוכה שנגזר שלא למול ולא ללמוד תורה, החיוב של הקטן אלים טפי, אבל בשאר המצוות והברכות אינו כן [וגם בסוכה שהיו בנס של ענני הכבוד, מ"מ בדאורייתא דעת התוס' (מגילה ד', בתי' א') שאין סברא זו של אף הן היו באותו הנס, ובשיטה לא נודע למי (קידושין ל"ד) כמדומה מבואר שאף הן היו באותו הנס היינו בסכנת מוות].__________אכן במשנ"ב (סי' קפ"ו סק"ז ובשעה"צ סק"ד) מבואר שלשיטות שמכשירים במגילה, ה"ה שיכול להוציא בכל הברכות, ואמנם כתב שיש להחמיר, אבל לכאורה אם בהלכות מגילה כתב שאפשר לסמוך בשעת הדחק, כ"ש בשאר ברכות שאין זה דברי קבלה. גם יש לדון שאף אם לא נסמוך ע"ז להקל, מ"מ במקום שאין מי שיוציאנו והוא מסופק וכדו', שלכה"פ ישמע מקטן ובזה ירויח הצד שיוצא. ולכאורה לא שמענו כן.

ואשמח אם יוסיפו בזה.​
 
והיה מקום לומר שרק לגבי קריאת המגילה דחמיר, כתב המשנ"ב שחוששים לשיטה זו שיכול להוציא, שלכה"פ יעשה זאת, אבל ברכה רגילה כיון שבפשטות אינו מוציא אין דין להחמיר ולצאת ממנו. אבל לכאורה מלשון המשנ"ב "יכול להוציאם" לא כ"כ משמע כן, גם כל הלשון הייתה צריכה להיות אחרת. גם לשונו בהל' ברכות "יש להחמיר" ומשמע קצת שזה ספק.​
 
איני מונח בסויא כלל, אך אכתוב בזה ב' הערות. א'. לשון הר"ן [שבת י' א' מדפי הרי"ף - שהוא המקור לקולא בנר חנוכה] 'הלכך הדליקה חרש שוטה וקטן אף על פי שהניחה גדול לא עשה ולא כלום מיהו כתב בעל העיטור ז"ל דאם הגיע לחינוך מותר והכל תלוי במנהג כדאמר בירושלמי דמגלה מכאן ואילך התקינו שיהו קטנים קורין לרבים', ונראה קצת מלשונו שהוא תקנה מיוחדת בנר חנוכה ובמגילה ולא בשאר המקומות. ב' - עוד יל"ע למש"כ האחרונים לחלק בין נר חנוכה למגילה [ובזה יישבו סתירת הפסקים והסתימה בשו"ע] האם זה שייך גם בסוכה, ולא עיינתי כעת כלל בזה.
 
איני מונח בסויא כלל, אך אכתוב בזה ב' הערות. א'. לשון הר"ן [שבת י' א' מדפי הרי"ף - שהוא המקור לקולא בנר חנוכה] 'הלכך הדליקה חרש שוטה וקטן אף על פי שהניחה גדול לא עשה ולא כלום מיהו כתב בעל העיטור ז"ל דאם הגיע לחינוך מותר והכל תלוי במנהג כדאמר בירושלמי דמגלה מכאן ואילך התקינו שיהו קטנים קורין לרבים', ונראה קצת מלשונו שהוא תקנה מיוחדת בנר חנוכה ובמגילה ולא בשאר המקומות. ב' - עוד יל"ע למש"כ האחרונים לחלק בין נר חנוכה למגילה [ובזה יישבו סתירת הפסקים והסתימה בשו"ע] האם זה שייך גם בסוכה, ולא עיינתי כעת כלל בזה.
בהערה ב' צדקו דבריך, ודבריי הינם לפי המשנ"ב, ועי' בדרשו שיש שתירצו שבדברי קבלה המחבר לא רצה לסמוך.

ובהערה א' - יש לעיין בזה שבמשנ"ב סי' קפ"ו לא משמע כן.

ומ"מ הדברים נפלאים.
 
איני מונח בסויא כלל, אך אכתוב בזה ב' הערות. א'. לשון הר"ן [שבת י' א' מדפי הרי"ף - שהוא המקור לקולא בנר חנוכה] 'הלכך הדליקה חרש שוטה וקטן אף על פי שהניחה גדול לא עשה ולא כלום מיהו כתב בעל העיטור ז"ל דאם הגיע לחינוך מותר והכל תלוי במנהג כדאמר בירושלמי דמגלה מכאן ואילך התקינו שיהו קטנים קורין לרבים', ונראה קצת מלשונו שהוא תקנה מיוחדת בנר חנוכה ובמגילה ולא בשאר המקומות. ב' - עוד יל"ע למש"כ האחרונים לחלק בין נר חנוכה למגילה [ובזה יישבו סתירת הפסקים והסתימה בשו"ע] האם זה שייך גם בסוכה, ולא עיינתי כעת כלל בזה.​
בהערה ב' צדקו דבריך, ודבריי הינם לפי המשנ"ב, ועי' בדרשו שיש שתירצו שבדברי קבלה המחבר לא רצה לסמוך.

ובהערה א' - יש לעיין בזה שבמשנ"ב סי' קפ"ו לא משמע כן.

ומ"מ הדברים נפלאים.​
שוב התבוננתי, ויש לי הרגשה שצדקו דבריך בהערה א', ואולי גם בהערה ב', ולכן אף שהמשנ"ב לא נחת לזה, מ"מ סובבו משמים שלא יכתוב זאת בסי' קפ"ו לסמוך על קטן בשעת הדחק, מחמת דבריך.​
 
שוב התבוננתי, ויש לי הרגשה שצדקו דבריך בהערה א', ואולי גם בהערה ב', ולכן אף שהמשנ"ב לא נחת לזה, מ"מ סובבו משמים שלא יכתוב זאת בסי' קפ"ו לסמוך על קטן בשעת הדחק, מחמת דבריך.​
וכן י"ל ע"פ הסברא של אף הן היו באותו הנס.
 
וכן י"ל ע"פ הסברא של אף הן היו באותו הנס.​
שוב ראיתי שטעיתי, וסברת אף הן היו באותו הנס בקטן אינו רק סברא מחודשת בראשונים, אלא גם שיטת התוס' מגילה כ"ד כן (צויין בגלהש"ס י"ט), וא"כ כשהשעה"צ בסי' קפ"ו ציין את התוס' במגילה ששיטתם שקטן אינו יכול להוציא, היינו אף לר' יהודה שמוציא במגילה, ולפי זה ודאי לא דמי ברכה למגילה.

אגב יש לדון מה שהמשנ"ב סי' תרפ"ט כ' בשם הסמא דחיי שבשעת הדחק אפשר לסמוך שקטן מוציא במגילה, האם הכוונה שבשעת הדחק סומכים על בעל העיטור שפסק כר' יהודה, או שגם לשאר הראשונים אפשר לסמוך בשעת הדחק על שיטת יחיד, עי' ש"ך יו"ד רמ"ב וב"ח שם ממשנה בעדיות.​
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓