ספירת העומר האם תלמידי רבי עקיבא מתו באותה שנה? (5 צופים)

[גרינפלד]

הר המור (למהר"ם בנעט, סי' ז', הובא ב'המודיע התרני' במאמרו של הרב ישראל פנחס טירנואר):
י"ל דלפי משמעות בראשית רבה פ' ס"א על פסוק ויוסף אברהם, לא מתו תלמידי ר"ע בשנה א', מעתה יש לקיים כל הנוסחאות הן הנוסחא של אבודרהם משם אבן הירחי והרא"ה ז"ל שמתו עד פסח פרוס העצרת כמ"ש הרב"י, והן הנוסחאות דס' קהלת רבתי על פסוק בבוקר זרע זרעך שמתו בין פסח לעצרת דמשמע שהתחילו אתר הפסח ולא מתו עד עצרת ממש והן הנוסחא דבש"ס דילן יבמות דף מ"ב שמתו מפסח ועד עצרת דמשמע שהתחילו למות בפסח ומתו עד עצרת, הכל ניחא דלא הי' הכל בשנה א' ולכן שפיר מספרין בל"ג בעומר כיון שפעם א' הפסיקו בפרוס העצרת.
​

וכזאת כתב השם אריה (אורח חיים סי' י"ד, הובא במאמר שם).
ומדבריו נראה קצת שכל שנה הפסיקה המיתה בל"ג בעומר.

וכן כתב בספר אהל משה (ויקרא, תקל"ח, הובא שם) בשם הגאון ר' מאיר חדש והגר"א פאם, שמקובל בידם כן.

ואני שמעתי כן בשם אחד מהגדולים [כמדומה הגרי"ח ברטלר זללה"ה, ואשמח אם יוסיפו לי ידיעה בעניין].

 

[אוהב ספר]

וקצ''ע א''כ מדוע לא לקחו מוסר לשנה הבאה

 

[אחד יחיד]

הר המור (למהר"ם בנעט, סי' ז', הובא ב'המודיע התרני' במאמרו של הרב ישראל פנחס טירנואר):
י"ל דלפי משמעות בראשית רבה פ' ס"א על פסוק ויוסף אברהם, לא מתו תלמידי ר"ע בשנה א', מעתה יש לקיים כל הנוסחאות הן הנוסחא של אבודרהם משם אבן הירחי והרא"ה ז"ל שמתו עד פסח פרוס העצרת כמ"ש הרב"י, והן הנוסחאות דס' קהלת רבתי על פסוק בבוקר זרע זרעך שמתו בין פסח לעצרת דמשמע שהתחילו אתר הפסח ולא מתו עד עצרת ממש והן הנוסחא דבש"ס דילן יבמות דף מ"ב שמתו מפסח ועד עצרת דמשמע שהתחילו למות בפסח ומתו עד עצרת, הכל ניחא דלא הי' הכל בשנה א' ולכן שפיר מספרין בל"ג בעומר כיון שפעם א' הפסיקו בפרוס העצרת.
​

וכזאת כתב השם אריה (אורח חיים סי' י"ד, הובא במאמר שם).
ומדבריו נראה קצת שכל שנה הפסיקה המיתה בל"ג בעומר.

וכן כתב בספר אהל משה (ויקרא, תקל"ח, הובא שם) בשם הגאון ר' מאיר חדש והגר"א פאם, שמקובל בידם כן.

ואני שמעתי כן בשם אחד מהגדולים [כמדומה הגרי"ח ברטלר זללה"ה, ואשמח אם יוסיפו לי ידיעה בעניין].

לחץ כדי לכווץ...

חידוש גדול מאד.

 

[הצעיר שבחבורה]

ובין שנה לחברתה לא נוספו תלמידים לר"ע?

 

[הצעיר שבחבורה]

וכיצד יתפרש "וכולם מתו בפרק אחד"?

 

[היא אוצרו]

וכיצד יתפרש "וכולם מתו בפרק אחד"?

לחץ כדי לכווץ...

בפרק אחד בשנה, היינו בתקופה מסוימת בשנה

 

[אחד יחיד]

וכיצד יתפרש "וכולם מתו בפרק אחד"?

לחץ כדי לכווץ...

באותו זמן, אך לא באותה שנה.

 

[הצעיר שבחבורה]

בפרק אחד בשנה, היינו בתקופה מסוימת בשנה

לחץ כדי לכווץ...

באותו זמן, אך לא באותה שנה.

לחץ כדי לכווץ...

כמובן שהוא דוחק, והוצאת הדברים מפשטותן

 

[אחד יחיד]

כמובן שהוא דוחק, והוצאת הדברים מפשטותן

לחץ כדי לכווץ...

אכן, וכמו שכתבתי לעיל:

חידוש גדול מאד.

לחץ כדי לכווץ...

 

[אחד יחיד]

ובין שנה לחברתה לא נוספו תלמידים לר"ע?

לחץ כדי לכווץ...

יתכן שאחר שמתו הרבה תלמידים, פחדו להצטרף ללמוד אצלו.

 

[הצעיר שבחבורה]

אכן, וכמו שכתבתי לעיל:

לחץ כדי לכווץ...

כמדו' שיש חילוק בין

דוחק

לחץ כדי לכווץ...

לבין

חידוש גדול מאד.

לחץ כדי לכווץ...

וגם זה

יתכן שאחר שמתו הרבה תלמידים, פחדו להצטרף ללמוד אצלו.

לחץ כדי לכווץ...

אינו נראה לענ"ד

 

[אחד יחיד]

כמדו' שיש חילוק בין

לחץ כדי לכווץ...

זו היתה כוונתי.

 

[אחד יחיד]

אינו נראה לענ"ד

לחץ כדי לכווץ...

למה?

 

[הצעיר שבחבורה]

למה?

לחץ כדי לכווץ...

כי פשטות הגמ' שלא היה למי ללמד עד שבא אצל רבותינו שבדרום, ולא שהם היו היחידים שהעזו ללמוד אצל ר"ע

 

[אחד יחיד]

כי פשטות הגמ' שלא היה למי ללמד עד שבא אצל רבותינו שבדרום, ולא שהם היו היחידים שהעזו ללמוד אצל ר"ע

לחץ כדי לכווץ...

אמנם גם בזה אפשר לדחוק שרק הם הסכימו ללמוד אצלו.

 

[ידידות משכנותיך]

כמדומה ששמעתי אחד מבאר שבזה ניחא מה שלא מצינו את איזכור האסון שבפטירת כ"כ הרבה אנשים בזמן כ"כ קצר בספרות שאינה חז"ל

שכן היה ע"פ כמה שנים אך בחז"ל כיון שהיו כולם גדולי תורה ומתו ע"פ תקופה א' אף שלקחה כמה שנים היה בזה ענין

 

[אוהב ספר]

יתכן שאחר שמתו הרבה תלמידים, פחדו להצטרף ללמוד אצלו.

לחץ כדי לכווץ...

אתה לא היית רוצה ללמוד אצל התנא הגדול ר''ע מחשש זה?

 

[אוהב ספר]

ובין שנה לחברתה לא נוספו תלמידים לר"ע?

לחץ כדי לכווץ...

יכול להיות, כשם שאח''כ לא מצאנו שנוספו לו חוץ מה' רבותינו שבדרום

 

[הצעיר שבחבורה]

יכול להיות, כשם שאח''כ לא מצאנו שנוספו לו חוץ מה' רבותינו שבדרום

לחץ כדי לכווץ...

ודאי שנוספו
אף אם נאמר שרק אלו שמוזכרים, הרי ישנם יותר מה', ונחלקו מי הם הה', אבל כולם היו תלמידי ר"ע

 

[עוזי ומגני]

במשנ"ב כתב טעם לאיסור עשית מלאכה בספירת העומר בלילות משום שהובאו לקבורה אחר השקיעה
ואי מתו בשנה אחת נמצא שכל לילה הבאו לקבורה 800 איש וזה בדר"כ לוקח יותר מלילה אחד [אא"כ נימא שלכל אחד היה ח"ק נפרד]