- הודעות
- 4,779
- תודות
- 17,451
- נקודות
- 895
המלך הגיע בלי הודעה מוקדמת – וחשף שחיתות: האם יש כלא ששווה לשבת בו?"
דמיינו את בית הכלא הקטן של הממלכה – מקום שקט עד כדי שעמום. הכלא ריק, והשומרים, על אף משכורתם המובטחת, מתוסכלים מחוסר מעש. לפתע, כבמכת ברק, מגיעה הודעה מהמלך על ביקור פתע קרוב. השומרים מבינים שאם המלך יגלה את הריקנות, הוא יסיק שהחוק אינו נאכף והצדק נטוש.
במטרה נואשת לייצר מצג שווא של סדר ומשילות, הם יוצאים לרחובות העיירה ומציעים לתושבים עסקה חסרת תקדים: להתנדב לישיבה בתאי הכלא תמורת שכר יפה . הרעיון היה להציג תמונה של עיירה שומרת חוק, עם עבריינים נענשים. הם פנו לאדם ששמו יציק והציעו לו סכום מכובד, אך יציק, שהעריך את חירותו מעל כל הון, סירב לעסקה. הוא העדיף את השקט של חייו החופשיים על פני הכסף.
לאחר שהביקור הסתיים בהצלחה (מבחינת השומרים), ושגרת החיים חזרה, נתפס יציק לבסוף על עבירה שביצע בעצמו. הוא נידון לכמה שנות מאסר. ברגע שדחפו אותו לתא, זעק יציק באירוניה כואבת: "רגע! כנגד תשלום הוגן סירבתי להיכנס, ועכשיו אתם מכניסים אותי לכאן בחינם – בלי שום פיצוי!"
השיעור התורני וההבחנה העמוקה:
סיפור זה ממחיש בצורה חדה את ההבדל בין סוגי הייסורים, כפי שבאים לידי ביטוי בפסוק "אדם כי יקריב מכם" (ויקרא א', ב') – כלומר, אדם שמוסר מרצונו חלק מעצמו (קרבן):
1. ייסורים מרצון (קרבן מרצון): אלו הם ייסורים שהאדם בוחר לקחת על עצמו. זה יכול להיות מאמץ עצום בעבודת המידות, ויתור על תענוגות למען קיום מצווה, או כל פעולה הדורשת ממנו הקרבה עצמית מכוונת כדי להתקרב יותר אל השי"ת. על ייסורים הדומים לאלו, אמרו חז"ל בגמרא במסכת ברכות (סא, ע"א) : "לא הם ולא שכרם" . כלומר, החלטת האדם בעצמו אם רוצה לקבל אותם או שלא.
2. ייסורים מכורח (ייסורים גזורים): אלו הם ייסורים המגיעים לאדם כתוצאה מחסרונות רוחניים או עוונות. אלו ייסורים שאין לאדם יכולת לדחותם או לבחור נגדם, הם נגזרים עליו מן השמיים כתיקון.
יציק שסירב לשבת בכלא תמורת כסף אך נכנס אליו כאסיר משפט – מייצג את המעבר הכפוי מייסורים שלא נבחרו לייסורים שנכפו.
הפסוק מדבר על הקרבה מרצון – כשהאדם מקריב 'מכם', כלומר חלק מאמץ נפשו ובשרו, מתוך רצון עז להתקדש, הוא מתקבל בחביבות עצומה.
האדם שפועל מתוך כורח, או מתוך רצון לקבל שכר חומרי בלבד, אינו מגיע לדרגה הרוחנית של ה"קרבן".
הרב מנחם הלוי ליכטנשטיין - מוהל מוסמך.
דמיינו את בית הכלא הקטן של הממלכה – מקום שקט עד כדי שעמום. הכלא ריק, והשומרים, על אף משכורתם המובטחת, מתוסכלים מחוסר מעש. לפתע, כבמכת ברק, מגיעה הודעה מהמלך על ביקור פתע קרוב. השומרים מבינים שאם המלך יגלה את הריקנות, הוא יסיק שהחוק אינו נאכף והצדק נטוש.
במטרה נואשת לייצר מצג שווא של סדר ומשילות, הם יוצאים לרחובות העיירה ומציעים לתושבים עסקה חסרת תקדים: להתנדב לישיבה בתאי הכלא תמורת שכר יפה . הרעיון היה להציג תמונה של עיירה שומרת חוק, עם עבריינים נענשים. הם פנו לאדם ששמו יציק והציעו לו סכום מכובד, אך יציק, שהעריך את חירותו מעל כל הון, סירב לעסקה. הוא העדיף את השקט של חייו החופשיים על פני הכסף.
לאחר שהביקור הסתיים בהצלחה (מבחינת השומרים), ושגרת החיים חזרה, נתפס יציק לבסוף על עבירה שביצע בעצמו. הוא נידון לכמה שנות מאסר. ברגע שדחפו אותו לתא, זעק יציק באירוניה כואבת: "רגע! כנגד תשלום הוגן סירבתי להיכנס, ועכשיו אתם מכניסים אותי לכאן בחינם – בלי שום פיצוי!"
השיעור התורני וההבחנה העמוקה:
סיפור זה ממחיש בצורה חדה את ההבדל בין סוגי הייסורים, כפי שבאים לידי ביטוי בפסוק "אדם כי יקריב מכם" (ויקרא א', ב') – כלומר, אדם שמוסר מרצונו חלק מעצמו (קרבן):
1. ייסורים מרצון (קרבן מרצון): אלו הם ייסורים שהאדם בוחר לקחת על עצמו. זה יכול להיות מאמץ עצום בעבודת המידות, ויתור על תענוגות למען קיום מצווה, או כל פעולה הדורשת ממנו הקרבה עצמית מכוונת כדי להתקרב יותר אל השי"ת. על ייסורים הדומים לאלו, אמרו חז"ל בגמרא במסכת ברכות (סא, ע"א) : "לא הם ולא שכרם" . כלומר, החלטת האדם בעצמו אם רוצה לקבל אותם או שלא.
2. ייסורים מכורח (ייסורים גזורים): אלו הם ייסורים המגיעים לאדם כתוצאה מחסרונות רוחניים או עוונות. אלו ייסורים שאין לאדם יכולת לדחותם או לבחור נגדם, הם נגזרים עליו מן השמיים כתיקון.
יציק שסירב לשבת בכלא תמורת כסף אך נכנס אליו כאסיר משפט – מייצג את המעבר הכפוי מייסורים שלא נבחרו לייסורים שנכפו.
הפסוק מדבר על הקרבה מרצון – כשהאדם מקריב 'מכם', כלומר חלק מאמץ נפשו ובשרו, מתוך רצון עז להתקדש, הוא מתקבל בחביבות עצומה.
האדם שפועל מתוך כורח, או מתוך רצון לקבל שכר חומרי בלבד, אינו מגיע לדרגה הרוחנית של ה"קרבן".
הרב מנחם הלוי ליכטנשטיין - מוהל מוסמך.