קרח הארות נפלאות בפרשת קרח (1 צופה)

[התורה]

1. חצי הכוס הרקה: המלכודת שגרמה לקורח לאבד את הכל



התרגום אונקלוס מתרגם "ויקח קורח" – "ואתפלג קורח" (ונחלק). בזה התרגום אולי מלמד אותנו שיעור עמוק בהתנהגות האנושית: אדם נוטה מטבעו להתמקד בחצי הכוס הרקה ולשכוח את כל השפע שבידיו. כך בדיוק קרה לקורח. הוא היה לוי, מיוחס, מנושאי הארון – מעלות רוחניות עצומות! אך במקום להודות על ה"יש", הוא בחר להסתכל על מה שאין לו. הפירוש של "ואתפלג" הוא בדיוק זה: אדם שלוקח רק את ה"רקנות" של הכוס, ובגלל המבט המצומצם הזה, הוא בוחר להיפרד ולהתפלג מכל חצי הכוס המלאה שכבר מונחת לפניו.





2. כששני מלאכי מוות אורבים לעיר – המסר המצמרר של החפץ חיים



מספרים על ה"חפץ חיים" זיע"א, שהגיע פעם לעיר שסועה ממחלוקת עזה. המצב הגיע לידי כך שהקהילה התפרקה לשני מחנות עוינים, עד שהחליטו לפתוח שתי חברות קדישא נפרדות – לא עוד קהילה אחת, אלא פיצול מוחלט בחיים ובמוות. החפץ חיים ביקש לדרוש לפני הציבור, ובדרשתו אמר להם בחדות האופיינית לו: "דעו לכם, שאם יהיו בעיר שתי חברות קדישא – יהיו גם שני מלאכי מוות...". המשפט הקצר והקולע הזה, שנאמר עם קורטוב של תוכחה מהולה בהומור כואב, הבהיר להם עד כמה המצב אבסורדי ומסוכן, והם בחרו להתאחד מחדש.





3. האם המחלוקת שלכם באמת לשם שמים? מבט מפתיע על המשנה המפורסמת



פעם שוחחתי עם הגאון רבי נפתלי קפלן שליט"א, והוא עורר נקודה למחשבה על מאמר חז"ל: "כל מחלוקת שהיא לשם שמים – סופה להתקיים". ואמר: "מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים ולהתקיים ולהתקיים...". לעיתים, אנשים משתמשים בביטוי "לשם שמים" כתירוץ להבערת אש המחלוקת, והם מצטטים את חז"ל כדי להצדיק את המשכיותה. אומר הרב, המציאות בשטח מוכיחה זאת בצורה אירונית: אנשים עושים מחלוקת, מוסיפים לה "דלק" של קדושה כביכול, וכך היא מתקיימת ומתקיימת... אולי כדאי שנבדוק שוב – האם המחלוקת שלנו באמת נועדה להרבות אהבת השם, יראת השם ודבקות בשם, או שהיא "מתקיימת" על ידי השנאת חינם שלנו?





4. הירושה שאתם משאירים לילדים שלכם: לא רק כסף, אלא רגישות לקדושה



קראתי סיפור יפה שקרה לר' שלו' שבדרון זצ"ל שפעם נסע ברכבת ופנה אליו בן אדם ללא חזות חרדית ואמר לו: "שלו' !".



ר' שלו' המתין לשמוע איך הוא יכול לעזור לבן אדם זה, וההוא המשיך: "אולי תוכל להפנות אותי למסעדה כשרה בעיר שאנחנו נוסעים אליה?"



ר' שלו' התעניין: "למה כל כך חשוב לך לאכול כשר הרי חזותך לא מראה שאתה שומר תורה ומצוות??",



התחיל היהודי לספר: "אבא שלי היה יהודי חרדי והוא שירת בצבא של הקיסר ווילהלם. היותו חרדי מאוד הקפיד לא לאכול כל דבר שאינו כשר, ולכן התנזר מכל בשר שהגישו בצבא וכן מכל דבר בעייתי אחר מבחינת כשרות. דבר זה גרם לו להיחלש, וכשמפקדו שם לב לחושתו התחיל לחקור את סיבת הדבר עד שגילה שהחייל לא אוכל כראוי. שום הצדקה לא עזרה ואחרי שהמשיך לסרב לאכול כראוי החליט המפקד להעניש אותו במכות חזקות.

דבר זה חזר על עצמו בתכיפות יותר ויותר גדולה וגרמה סבל רב לחייל היהודי.



היהודי החליט לכתוב מכתב לקיסר...



עברו חודשים ובוקר אחד כל החיילים נקראו לעמוד בשורה. היהודי נדרש לעמוד באמצע בין שני שורות החיילים, היהודי כבר התחיל לפחד כי כך נהוג לעשות למי שצריך לקבל עונש חמור.

המפקד נעמד מולו והוציא דף והתחיל להקריא:

"המכתב מגיע מהקיסר שמאוד מעריך את השירות שלך המסור ומהיום אני אדאג שיספקו לך אוכל כשר כמו שאתה דורש אותו."
זה סיפור של אבא שלי!"
אמר ר' שלו': "עכשיו אני מבין איך יהודי שכל כך רחוק מתורה ומצוות, כל כך נגעל ממאכלים אסורים. אביו שכל כך התמסר למצווה זו הוריש לבניו את הרגישות לדבר."
בכל עבודת השם שלנו אם נצליח לעבוד את השם לא רק כי אנחנו חייבים, אלא מתוך הבנה והרגשה של קשר אמיתי ופנימי של בן לאביו, ושל אשה לבעלה, נוכל גם להנחיל דבר זה לילדינו, להתחזק בקשר שלנו עם הקב"ה ולהביא את גילוי כבודו בעולם על ידי משיח צדקנו ובנין בית המקדש במהרה בימינו.





שבת שלו'
הרב מנחם הלוי ליכטנשטיין - מוהל מוסמך.