הבו עצה איך להיות עירני בליל שבועות | עזרה הדדית הבו עצה איך להיות עירני בליל שבועות | עזרה הדדית
נוסף ללוח שנה: 06-01-25

עיר - וקדיש....
הצעה קטנה. כיון שיום חתונתו - זה מתן תורה כו', על כן עלינו להסתכל על הלילה הזה, לא רק מעת בואו, אלא מעכשיו ועוד קודם, כי יום בוא חשוק ונחשק אמור לרגש אותנו בצורה כזאת, עד שיתקיים בנו - והשבע לעשיר אין מניח לו לישון, וממילא ככל שנתבונן בקדושת הזמן, לשבת קצת עם עצמו שאין זה לילה של משמר רגיל, או יום טוב שאומרים בו ענינים וכו', אלא הוא יום הימים, אשר כל הוראת חיינו תלויה בזה, וככל שהמחשבה תרדוף מחשבה - אפשר להוסיף כי אין הסגולה הידועה להשלים שנתו העיקר, אלא היא גילוי מילתא ללשון האר"י שכל הוראת חייו של אדם תלויה בלילה הזה, והגע בנפשך, אם אחד עומד בפני מצב מורכב לחייו, ואומרים לו להמתין לילה אחד עד הבוקר שאז תהיה רפואה בטוחה ובדוקה למורכבתו... האם יצליח לעצום עין. ובחזרה לחתן, מרוב תשוקה וריגוש, אין החתן יכול להרדם אף ביום לפני החתונה, ואף ביום החופה, וכן לאחר החתונה, כולו אומר אור והרגש. כך עלינו לתקן את אותו הלילה, בהרגישנו את נועם זיוו, לדעתי, גם אנשים פשוטים כערכנו יכולים לזכות לזה, כי הלוא עמדו רגלינו למרגלות ההר, ואת אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה, נמצא, שיש לנו שייכות גדולה בהארה הגדולה הזו אף שלא לפי ערכנו, ואין הדבר תלוי אלא באובנתא דלבא, לחשוב ושוב לחשוב, ולהעמיק עמק שאלה והגבה למעלה, על מה זכינו לזכות כזו, שהבדילנו מן התועים וחיי עולם נטע בתוכנו, והכל - כל החיים הרוחניים שלנו בלימוד התורה בשקיעות ובהתחדשות והצלחה תלוי בלילה הזה, דומני, שאף אם היינו מצווים לישון, אם המוח ירדוף את המחשבה הנכונה בזו אחר זו, נתעורר בהתעוררות של ממש, לכבוד ה' ותורתו בתתו תורה כלולה אהובה לעמו ישראל בקדושתו.​
 
מורי ורבי בעל השבט הלוי זי"ע בימי זקנותו, היה מוציא אותנו בברכות, כשכל העם עומדים ליד הסוכה של פרחים שסביב מקומו, והוא אומר את הברכות בחיות נעימה כזו. רוב הלילה כן היה נראה בבית המדרש, וגם היה שיעור לפנות בוקר בתרי"ג מצוות, שכל אחד אומר מצוה, והוא פותח פיו בגבורתה של תורה. אך בוודאי היה נם מעט... ולא הרי ימי זקנותו כימי שחרותו, שאף בלילות שבת ראוהו לפעמים לילות שלמים ניעור ונשכ'ר. אלא שמאז זכרוני אותו, היו לילות שבועות כשהוא פותח את החלק שלקראת טבילה ותפילה, בברכות להוציא את הרבים ידי חובתן. ואי' בספרו שו"ת שבט הלוי, שגם מי שרגיל להתפלל ותיקין, אך יודע שתופרע תפילתו בלי שינה, שישן מקודם... אך הוא כבר התרגל כל השנים לותיקין.​
 
תלמד משהו שמעניין אותך באמת, נושא שאתה מחובר אליו במיוחד, או ספר שלא יצא לך ללמוד עדיין ותמיד סקרן אותך זה יעורר אותך.

ללמוד עם חבר או בקבוצה. כשיש עוד מישהו לידך, קשה להירדם... גם בגלל שמרגישים אחריות הדדית, וגם כי לפעמים עוצרים ומדברים, שואלים ומתרעננים.

תכין תוכנית מסודרת מראש. למשל: חצי שעה חומש, אחר כך סוגיה בגמרא, אח"כ הלכה וכו' וכו', ככה יש תנועה ואין שעמום.

תשלב קימה ותנועה. כשאתה מרגיש שאתה מתחיל להתעייף תעמוד, תלך קצת, או תשתה משהו חם. אפשר גם לשטוף פנים במים קרים, זה עוזר פלאים.

לא לאכול יותר מדי באמצע הלילה. יותר מדי מתוק או משהו כבד גורם להירדם. וותר על הרוגעלך ותעדיף דברים קלים,פרי, אגוזים, אולי כוס תה.

כוונה בלב. תזכיר לעצמך למה אתה ער בלילה הזה. מתן תורה. זה לילה חד־פעמי. אם הלב נדלק, גם העיניים יישארו פתוחות.
 
אגב שמעתי ממרן הרב וואזנר שמי שקשה לו ישן למשך שעה אחת וכך יקל עליו וכמדומה שכן נהג בעצמו
מורי ורבי בעל השבט הלוי זי"ע בימי זקנותו, היה מוציא אותנו בברכות, כשכל העם עומדים ליד הסוכה של פרחים שסביב מקומו, והוא אומר את הברכות בחיות נעימה כזו. רוב הלילה כן היה נראה בבית המדרש, וגם היה שיעור לפנות בוקר בתרי"ג מצוות, שכל אחד אומר מצוה, והוא פותח פיו בגבורתה של תורה. אך בוודאי היה נם מעט... ולא הרי ימי זקנותו כימי שחרותו, שאף בלילות שבת ראוהו לפעמים לילות שלמים ניעור ונשכ'ר. אלא שמאז זכרוני אותו, היו לילות שבועות כשהוא פותח את החלק שלקראת טבילה ותפילה, בברכות להוציא את הרבים ידי חובתן. ואי' בספרו שו"ת שבט הלוי, שגם מי שרגיל להתפלל ותיקין, אך יודע שתופרע תפילתו בלי שינה, שישן מקודם... אך הוא כבר התרגל כל השנים לותיקין.​
 
קח ריטלין! לקיחה חד פעמית לא מזיקה.
פעם משהו הציע לי בליל בשבועות לקחת אבל הרגשתי שאני מרמה את עצמי ולא על זה יש את ההבטחה של האר"י דמה ענין ליימוד ללא מאמץ והתמודדות עם קושי, ומה זה שווה אם אתה נהפך לסוג של רובוט ומעלים את הנסיון...
 
שותה הרבה קפה אבל עדיין עייף.
שנים רבות היה זה עבורי אתגר מתסכל.
עד שהפנמתי שאני לא יכול להישאר ער.
וודאי וודאי לא להישאר ער ולהצליח ללמוד!
אין כל עניין לקחת ריטלין וכדו'
וגם אין עניין להפוך את שמחת יו"ט לעינוי וסבל.

מאז אני לומד עד ש"תחטפנו שינה"...
ק"ו מליל פסח שהחיוב להיות ער ולספר מיצ"מ הוא דאורייתא....
ואני קם לוותיקין, ומשלים את שעות הלימוד ביום כאשר בית המדרש שקט וריק....

כך גם נהג ראש הישיבה שלמדתי אצלו מרן הגרד"צ קרלינשטיין זצ"ל
 
אני מקווה שעדיין לא מאוחר
מקסימום נדע לשנה הבאה...
מאוד מאוד כדאי לא לאכול הרבה בלילה
שזה מכביד מאוד וגורם לשינה
וגם לאכול לאט
ככדי שהאוכל יתעכל היטב
ומהרב אסחייק שמעתי שהעיקר זה בשעתיים הראשונות
ואח"כ תחושת הכובד נעלמת
 
פעם משהו הציע לי בליל בשבועות לקחת אבל הרגשתי שאני מרמה את עצמי ולא על זה יש את ההבטחה של האר"י דמה ענין ליימוד ללא מאמץ והתמודדות עם קושי, ומה זה שווה אם אתה נהפך לסוג של רובוט ומעלים את הנסיון...
באמת, ס''ה מוריד את העייפות, וכי זה כל המאמץ?
עיקר המאמץ וההתמודדות הוא בעצם הלימוד
 
באמת, ס''ה מוריד את העייפות, וכי זה כל המאמץ?
עיקר המאמץ וההתמודדות הוא בעצם הלימוד
דיברתי איתך על סיפר לפני כמה שנים טובות, ואני זוכר שהוא הציע לעוד כמה שנהנו לו, וכל השבועות הם ישבו כמו דגים ולמדו, זה היה נראה שהם צריכים להתמאץ לא ללמוד.
 

הודעות מומלצות

איזה דין במלקות (דף היומי - מכות) נלמד מעשרת...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון