הבו עצה איך להיות עירני בליל שבועות (1 צופה)

[מנסה להבין]

שותה הרבה קפה אבל עדיין עייף.

 

[קוצר ברינה]

קח ריטלין! לקיחה חד פעמית לא מזיקה.

 

[הייליג]

עיר - וקדיש....
הצעה קטנה. כיון שיום חתונתו - זה מתן תורה כו', על כן עלינו להסתכל על הלילה הזה, לא רק מעת בואו, אלא מעכשיו ועוד קודם, כי יום בוא חשוק ונחשק אמור לרגש אותנו בצורה כזאת, עד שיתקיים בנו - והשבע לעשיר אין מניח לו לישון, וממילא ככל שנתבונן בקדושת הזמן, לשבת קצת עם עצמו שאין זה לילה של משמר רגיל, או יום טוב שאומרים בו ענינים וכו', אלא הוא יום הימים, אשר כל הוראת חיינו תלויה בזה, וככל שהמחשבה תרדוף מחשבה - אפשר להוסיף כי אין הסגולה הידועה להשלים שנתו העיקר, אלא היא גילוי מילתא ללשון האר"י שכל הוראת חייו של אדם תלויה בלילה הזה, והגע בנפשך, אם אחד עומד בפני מצב מורכב לחייו, ואומרים לו להמתין לילה אחד עד הבוקר שאז תהיה רפואה בטוחה ובדוקה למורכבתו... האם יצליח לעצום עין. ובחזרה לחתן, מרוב תשוקה וריגוש, אין החתן יכול להרדם אף ביום לפני החתונה, ואף ביום החופה, וכן לאחר החתונה, כולו אומר אור והרגש. כך עלינו לתקן את אותו הלילה, בהרגישנו את נועם זיוו, לדעתי, גם אנשים פשוטים כערכנו יכולים לזכות לזה, כי הלוא עמדו רגלינו למרגלות ההר, ואת אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה, נמצא, שיש לנו שייכות גדולה בהארה הגדולה הזו אף שלא לפי ערכנו, ואין הדבר תלוי אלא באובנתא דלבא, לחשוב ושוב לחשוב, ולהעמיק עמק שאלה והגבה למעלה, על מה זכינו לזכות כזו, שהבדילנו מן התועים וחיי עולם נטע בתוכנו, והכל - כל החיים הרוחניים שלנו בלימוד התורה בשקיעות ובהתחדשות והצלחה תלוי בלילה הזה, דומני, שאף אם היינו מצווים לישון, אם המוח ירדוף את המחשבה הנכונה בזו אחר זו, נתעורר בהתעוררות של ממש, לכבוד ה' ותורתו בתתו תורה כלולה אהובה לעמו ישראל בקדושתו.​

 

[לב טוב]

שותה הרבה קפה אבל עדיין עייף.

לחץ כדי לכווץ...

מכיר אחד ששאל רב ואמר לו לך לישון ותבוא להוציא אותנו בברכות התורה.
נ.ב. כמובן שכל ענין לגופו רק נתתי כיוון שלפעמים חושבים שלא יתכן כדבר הזה.

 

[הייליג]

מורי ורבי בעל השבט הלוי זי"ע בימי זקנותו, היה מוציא אותנו בברכות, כשכל העם עומדים ליד הסוכה של פרחים שסביב מקומו, והוא אומר את הברכות בחיות נעימה כזו. רוב הלילה כן היה נראה בבית המדרש, וגם היה שיעור לפנות בוקר בתרי"ג מצוות, שכל אחד אומר מצוה, והוא פותח פיו בגבורתה של תורה. אך בוודאי היה נם מעט... ולא הרי ימי זקנותו כימי שחרותו, שאף בלילות שבת ראוהו לפעמים לילות שלמים ניעור ונשכ'ר. אלא שמאז זכרוני אותו, היו לילות שבועות כשהוא פותח את החלק שלקראת טבילה ותפילה, בברכות להוציא את הרבים ידי חובתן. ואי' בספרו שו"ת שבט הלוי, שגם מי שרגיל להתפלל ותיקין, אך יודע שתופרע תפילתו בלי שינה, שישן מקודם... אך הוא כבר התרגל כל השנים לותיקין.​

 

[לב טוב]

שותה הרבה קפה אבל עדיין עייף.

לחץ כדי לכווץ...

את החלק בתורה שחשוב לך מאוד להספיק אותו בלילה הזה
תדחה לחלק היותר מאוחר בלילה הזה
כך יהיה לך יותר מחייב.

 

[שלום הלוי]

אם לא עושים "עסק" סביב הלהישאר ער בליל שבועות, בד"כ לא עיפים....

 

[מנסה להבין]

אם לא עושים "עסק" סביב הלהישאר ער בליל שבועות, בד"כ לא עיפים....

לחץ כדי לכווץ...

אני לא עושה עסק אלא זו המציאות. אם יש לך עצה טובה קמ"ל

קח ריטלין! לקיחה חד פעמית לא מזיקה.

לחץ כדי לכווץ...

אין לי מרשם

 

[רוצה לדעת תורה קדושה]

תלמד משהו שמעניין אותך באמת, נושא שאתה מחובר אליו במיוחד, או ספר שלא יצא לך ללמוד עדיין ותמיד סקרן אותך זה יעורר אותך.

ללמוד עם חבר או בקבוצה. כשיש עוד מישהו לידך, קשה להירדם... גם בגלל שמרגישים אחריות הדדית, וגם כי לפעמים עוצרים ומדברים, שואלים ומתרעננים.

תכין תוכנית מסודרת מראש. למשל: חצי שעה חומש, אחר כך סוגיה בגמרא, אח"כ הלכה וכו' וכו', ככה יש תנועה ואין שעמום.

תשלב קימה ותנועה. כשאתה מרגיש שאתה מתחיל להתעייף תעמוד, תלך קצת, או תשתה משהו חם. אפשר גם לשטוף פנים במים קרים, זה עוזר פלאים.

לא לאכול יותר מדי באמצע הלילה. יותר מדי מתוק או משהו כבד גורם להירדם. וותר על הרוגעלך ותעדיף דברים קלים,פרי, אגוזים, אולי כוס תה.

כוונה בלב. תזכיר לעצמך למה אתה ער בלילה הזה. מתן תורה. זה לילה חד־פעמי. אם הלב נדלק, גם העיניים יישארו פתוחות.

 

[אוצר הידיעות]

העצה הפשוטה היא לישון טוב קודם החג
(קימ"ל בעצרת דא"צ ל' יום קודם הרגל)

 

[קוצר ברינה]

אני לא עושה עסק אלא זו המציאות. אם יש לך עצה טובה קמ"ל

אין לי מרשם

לחץ כדי לכווץ...

תנסה להשיג מבחור / ילד (רבע מהבחורים מצויידים)

 

[דרור יקרא]

אפשר גם כדור אטנט אחד
יש לי חבר שלוקח זאת ועירני כל הלילה

 

[דרור יקרא]

אגב שמעתי ממרן הרב וואזנר שמי שקשה לו ישן למשך שעה אחת וכך יקל עליו וכמדומה שכן נהג בעצמו

 

[אוהב ספר]

אגב שמעתי ממרן הרב וואזנר שמי שקשה לו ישן למשך שעה אחת וכך יקל עליו וכמדומה שכן נהג בעצמו

לחץ כדי לכווץ...

מורי ורבי בעל השבט הלוי זי"ע בימי זקנותו, היה מוציא אותנו בברכות, כשכל העם עומדים ליד הסוכה של פרחים שסביב מקומו, והוא אומר את הברכות בחיות נעימה כזו. רוב הלילה כן היה נראה בבית המדרש, וגם היה שיעור לפנות בוקר בתרי"ג מצוות, שכל אחד אומר מצוה, והוא פותח פיו בגבורתה של תורה. אך בוודאי היה נם מעט... ולא הרי ימי זקנותו כימי שחרותו, שאף בלילות שבת ראוהו לפעמים לילות שלמים ניעור ונשכ'ר. אלא שמאז זכרוני אותו, היו לילות שבועות כשהוא פותח את החלק שלקראת טבילה ותפילה, בברכות להוציא את הרבים ידי חובתן. ואי' בספרו שו"ת שבט הלוי, שגם מי שרגיל להתפלל ותיקין, אך יודע שתופרע תפילתו בלי שינה, שישן מקודם... אך הוא כבר התרגל כל השנים לותיקין.​

לחץ כדי לכווץ...

 

[ללמוד וללמד]

קח ריטלין! לקיחה חד פעמית לא מזיקה.

לחץ כדי לכווץ...

פעם משהו הציע לי בליל בשבועות לקחת אבל הרגשתי שאני מרמה את עצמי ולא על זה יש את ההבטחה של האר"י דמה ענין ליימוד ללא מאמץ והתמודדות עם קושי, ומה זה שווה אם אתה נהפך לסוג של רובוט ומעלים את הנסיון...

 

[מגנא ומצלא]

שותה הרבה קפה אבל עדיין עייף.

לחץ כדי לכווץ...

שנים רבות היה זה עבורי אתגר מתסכל.
עד שהפנמתי שאני לא יכול להישאר ער.
וודאי וודאי לא להישאר ער ולהצליח ללמוד!
אין כל עניין לקחת ריטלין וכדו'
וגם אין עניין להפוך את שמחת יו"ט לעינוי וסבל.

מאז אני לומד עד ש"תחטפנו שינה"...
ק"ו מליל פסח שהחיוב להיות ער ולספר מיצ"מ הוא דאורייתא....
ואני קם לוותיקין, ומשלים את שעות הלימוד ביום כאשר בית המדרש שקט וריק....

כך גם נהג ראש הישיבה שלמדתי אצלו מרן הגרד"צ קרלינשטיין זצ"ל

 

[קוצר ברינה]

מתגובתו של מגנא ומצלא יש ללמוד עד כמה הפתרון הוא יעיל!

 

[חיים ש]

אני מקווה שעדיין לא מאוחר
מקסימום נדע לשנה הבאה...
מאוד מאוד כדאי לא לאכול הרבה בלילה
שזה מכביד מאוד וגורם לשינה
וגם לאכול לאט
ככדי שהאוכל יתעכל היטב
ומהרב אסחייק שמעתי שהעיקר זה בשעתיים הראשונות
ואח"כ תחושת הכובד נעלמת

 

[אוהב ספר]

פעם משהו הציע לי בליל בשבועות לקחת אבל הרגשתי שאני מרמה את עצמי ולא על זה יש את ההבטחה של האר"י דמה ענין ליימוד ללא מאמץ והתמודדות עם קושי, ומה זה שווה אם אתה נהפך לסוג של רובוט ומעלים את הנסיון...

לחץ כדי לכווץ...

באמת, ס''ה מוריד את העייפות, וכי זה כל המאמץ?
עיקר המאמץ וההתמודדות הוא בעצם הלימוד

 

[ללמוד וללמד]

באמת, ס''ה מוריד את העייפות, וכי זה כל המאמץ?
עיקר המאמץ וההתמודדות הוא בעצם הלימוד

לחץ כדי לכווץ...

דיברתי איתך על סיפר לפני כמה שנים טובות, ואני זוכר שהוא הציע לעוד כמה שנהנו לו, וכל השבועות הם ישבו כמו דגים ולמדו, זה היה נראה שהם צריכים להתמאץ לא ללמוד.