סיפורי חיזוק הבטיח לנסוע למירון ושוחרר

[אחד יחיד]

שמעתי מבעל המעשה הי"ו, שלפני כמה שנים 'נתפס' בידי שוטרי המלכות על שעבר על חוקי המדינה. הללו אסרו אותו תחת מסגר ובריח, ובמשך כמה שבועות המתין לגזר דין שישיתו עליו השופטים.

למותר לציין, שבני משפחתו פעלו ועשו כל מיני השתדלויות שבעולם כדי לשחררו, אולם כל ה'עסקנים' אמרו, שלפי הנראה אין מנוס מישיבה בבית האסורים, למשך כארבעה שבועות לכל הפחות, והימים 'ימי הספירה' היו.

בהגיע ליל ל"ג בעומר נזכר ביומא דהילולא של רשב"י. פרץ בדמעות שליש ובכה מאין הפוגות על מצבו הקשה, וידר נדר לאמר, שאם יהיה אלוקים עמו ויצילו מן הבור הזה, בזכות אדוננו בר יוחאי, ייסע למירון כדי להודות לה' על חסדיו המרובים שגמל עמו. ואכן לא עבר זמן רב, ולפתע נכנס אחד משומרי בית האסורים וציווה עליו להתלוות אליו. לתדהמתו שחררוהו על אתר!!…

בעצם היום הזה הופיע האיש בביתו, הניח כמה ממטלטליו והודיע לבני הבית, כי אצה לו הדרך לעלות מירונה. בני משפחתו ניסו לדבר אל ליבו שלא יעשה כן, כי מן הנראה שהינו עייף ויגע מכל אשר עבר עליו בשבועות האחרונים, אולם הוא לא שמע אליהם, והודיעם שעליו לקיים נדרו, להודות ולהלל להשי"ת על הציון המצויינת באתרא קדישא מירון, ואכן בשמחה ובששון הגיע לציון הקדוש, ושהה שם עד למוצאי ל"ג בעומר, כשהוא מודה לקב"ה בשבח ושירה על כל החסד שעשה עמו.

(לקט מתוך 'באר הפרשה' אמור תש"פ)