סוכות, שמח"ת ושמ"ע קושיא: למה התורה צריכה להבטיח שכר דווקא בסוכה?

[התורה]

בסוכות תשבו... אני ה' אלקיכם (ויקרא כג, מג)

על הפסוק של מצוות סוכה חותמת התורה במילים "אני ה' אלקיכם". לפי הכלל המפורסם של רש"י (בספר ויקרא יט, יז וכן בכג, כב), המשמעות של הביטוי הזה היא תמיד: "שאני נאמן לשלם שכר ולהיפרע".

והשאלה שזועקת כאן:
למה דווקא במצוות סוכה התורה רואה צורך להדגיש את עניין תשלום השכר והעונש? מה מיוחד במצווה הזו שדורש אזכור כזה, יותר ממצוות אחרות בתורה?

 

[אני יודע]

לפי הרמב״ן שם, הסוכה באה להזכיר את השגחת ה׳ על ישראל במדבר: הוא הושיבם בענני כבוד והגן עליהם. לפי זה החתימה ״אני ה׳ אלקיכם״ נקראת כהמשך ישיר לטעם המצווה, אני הוא שהושבתי אתכם בסוכות, ואני אלקיכם גם לדורות. ואילו הרשב״ם שם מדגיש צד נוסף: דווקא בזמן אסיף התבואה, כשהבתים מלאים כל טוב, יוצאים לסוכה כדי לזכור שהקיום והפרנסה באים מאת ה׳ ולא לומר ״כוחי ועוצם ידי״. זהו ביאור לחשיבות החתימה כאן, אך לא פירוש מפורש של רש״י לשכר ועונש במצוות סוכה.
אמנם בט"ז מבאר על פי רש"י, להזהיר מפני זלזול במצוה קלה, דאיתא במס' ע"ז טז: שמצוות סוכה נחשבת כממצוה קלה משום שאין בה חסרון כיס, ומכיוון שעלולה להיווצר קלות ראש כלפי מצווה זו שאינה דורשת הוצאה מרובה, הוצרך הכתוב להדגיש "אני ה' אלהיכם", להזכיר מי הוא הגוזר בעל הכוח שקובע את השכר והעונש, כדי שלא תהא המצווה קלה בעיני האדם.

 

[אברך מישיבת מיר]

בסוכות תשבו... אני ה' אלקיכם (ויקרא כג, מג)

על הפסוק של מצוות סוכה חותמת התורה במילים "אני ה' אלקיכם". לפי הכלל המפורסם של רש"י (בספר ויקרא יט, יז וכן בכג, כב), המשמעות של הביטוי הזה היא תמיד: "שאני נאמן לשלם שכר ולהיפרע".

והשאלה שזועקת כאן:
למה דווקא במצוות סוכה התורה רואה צורך להדגיש את עניין תשלום השכר והעונש? מה מיוחד במצווה הזו שדורש אזכור כזה, יותר ממצוות אחרות בתורה?

לחץ כדי לכווץ...

הפשטות כי מבואר בגמ' בעבודה זרה כמו שהטבא כאן ע"י הרב @אני יודע כי לעתיד לבא הגויים יבקשו שכר, והקב"ה יבדוק אותם במצות סוכה, נמצא שעם ישראל מקבלים השכר זכות מצות הסוכה

 

[אברך מישיבת מיר]

א. הספורנו שם מפרש שבא לומר שכל אלה לתכלית טוב לנו, מכוון מאתו יתברך כי הוא אלוקינו, לא יגרע ממנו עיניו.
ב. האלשיך הקד' מבאר הכוונה כי מבאר הפסוק למען ידעו דורותיכם כי בסוכות כו', כי גם עתה אני ה' אלהיכם ולא געלתי בכם על כל חטאתיכם ובטחו בה' עדי עד.
ג. העמק דבר מפרש שכדי שלא יהיו מתיאשים מן החיים הטובים, אפילו אין להם אחוזת נחלה ושמחה טבעית, מכל מקום ידעו ממצות סוכה כי ניתן לזכור ישיבתם בסכות במדבר כשהציאם ממצרים, ומכל מקום היה שמחת עולם על ראשם, והרי אני ה' אלהיכם. מנהיג ומשגיח עליכם לעולם, ואין מעצור ממנו ית' להשפיע טובה וברכה גם בלי אחוזת נחלה.
ד. בשיר מעון פירש כי יוצאי מצרים היו מושפעים במדבר במן שכל הטעמים היו בו, ובשליו ובכסף וזהב לרוב מביזת מצרים וים סוף בלי שום דאגה, וחששו אולי ישכחו השי"ת, ותמיד הי' להם לזכרין הסוכות ממש, וגם ענני כבוד תמיד היו ראוים כבוד השם וניסיו. וזה בסוכות תשבו כי בסוכות הושבתי בהוציאו וגו', ותכליתו אז שתדעו כי אני ה' אלקיכם, וגם עתה שאנו משופעים בעת אסיפה בכל טוב יש חשש של וישמן.. ויבעט לכך יושבים לידע כי אני ה' אלוקיכם.