עוד אוסיף דוגמא פשוטה
הילד חמד מחונך שכל הצצה בסמרטפון לא מסונן היא בכל לכל באיה לא ישובון
ואכן הוא שמור ביותר
אלא מה, נעבאך, יום אחד נסע באוטובוס או ברכבת, או אפילו במונית - מה לעשות, לפעמים יש הכרח
ולידו ישב גוי\חילוני\דתי לייט שצפה במכשיר שלו
לא חלילה מה שצופים במחשכים, אלא סתם סרט מצוייר\עלילה, וכל כיו"ב
והצדיק'ל שלנו שומע את הקולות, ולא מצליח להביט שעתים בעד החלון, אלא גם רואה מראות שאמרו לו שכל באיה לא ישובון
והאמת, זה דוקא די מעניין, ציד הלוויתנים בים הצפוני, עלי בבא ושבעת הגמדים, וכל כיו"ב
ונמצא מתעניין, תחילתו באונס וסופו ברצון
או שמליט פניו בידיו וחושב לעצמו - הגיהנם לידי, הצצה אחת וכל היראת שמים שלי תתעופף. ומצליח! פעם ראשונה ושניה, אבל לא מצליח שעתים להליט פניו ולסתום את אזניו, ונכשל בראיית אריות בערבות השלג של טנזניה.
אם הוא מחונך על 'קלאפ חטאנו אונד גיי וייטער' [מקוה שכתבתי נכון] - ימשיך את חייו עם תמונת האריות בשלג, וישכח אותה מהר
ואם הוא מחניכי הרב שטיין והרב צביאלי והרב קובי לוי - אוי אוי אוי - מי יכול להושיע אותו כעת מבאר שחת? כל באיה לא ישובון.
אני ממש לא כותב בזלזול או בציניות, והלואי ויהא חלקי עם אותם קדושים שמורים
אבל כידוע, עץ קשה הוא עמיד - עד שרוח סערה מפצפצת אותו, ואילו אילן גמיש - נע ונד ומתכופף, וכשוך הסערה חוזר להזדקף ומביט בחברו המנופץ.
