כי אפשר לומר שכל שניה שהוא מחזיק הוא מבעיר, כי כשהוא לוחץ יוצא גז ולכן זה בוער.
איני מבין צד כזה, הוא לא 'מוציא' גז, אלא מונע מפתח הגז להסגר
ואדרבה לכאו' בעזיבתו הרי הוא כסוגר את כפתור הגז, ומכבה הוא.
 
זה לא נחשב שהוא מוסיף שמן לאש?
לענ"ד, לא.
כמדו' כפי הנראה לעין, יש כפתור שפותח את פתח מיכל הגז שיוכל לצאת גז, בלחיצתו הראשונה פתח את הכפתור ואפשר את זרימת הגז, בסגירת הכפתור תסגר זרימת הגז, אלא שבעזיבתו את המצית בהכרח יסגר פתח מיכל הגז.
זה מעשה של סגירה, לא?
 
לענ"ד, לא.
כמדו' כפי הנראה לעין, יש כפתור שפותח את פתח מיכל הגז שיוכל לצאת גז, בלחיצתו הראשונה פתח את הכפתור ואפשר את זרימת הגז, בסגירת הכפתור תסגר זרימת הגז, אלא שבעזיבתו את המצית בהכרח יסגר פתח מיכל הגז.
זה מעשה של סגירה, לא?
נכון שאם הוא יעזוב זה יסגר. אבל כשהוא מחזיק הוא עושה לכאו' מעשה של להשאיר פתוח, כמו אחד שמחזיק בקבוק שמן מוטה אז כל שניה שזה מוטה זה נחשב שהוא מטה את זה. ולכן נראה לי שאסור להמשיך ללחוץ כי הוא עושה כל הזמן הבערה חדשה.
 
נכון שאם הוא יעזוב זה יסגר. אבל כשהוא מחזיק הוא עושה לכאו' מעשה של להשאיר פתוח, כמו אחד שמחזיק בקבוק שמן מוטה אז כל שניה שזה מוטה זה נחשב שהוא מטה את זה. ולכן נראה לי שאסור להמשיך ללחוץ כי הוא עושה כל הזמן הבערה חדשה.
ערבך ערבא צריך, וגם במחזיק בקבוק שמן מוטה נראה לי שאסור לו לחזור ולהטותו שתפסק זרימת השמן
ומה לדעתך כשהטה את הבקבוק מבעוד יום?
וכי יש בין מטה את הבקבוק ומשעינו על כלי, לבין משעינו על ידו?
 
ערבך ערבא צריך, וגם במחזיק בקבוק שמן מוטה נראה לי שאסור לו לחזור ולהטותו שתפסק זרימת השמן
ומה לדעתך כשהטה את הבקבוק מבעוד יום?
וכי יש בין מטה את הבקבוק ומשעינו על כלי, לבין משעינו על ידו?
נראה לי שיש לחלק בין משעין כלי למחזיקו בידו.
כי כשהוא מחזיק זה עצמו נחשב פעולה של החזקה.
 
שמעתי שאלה על אחד שבשוגג הדליק מצית בשבת. מה עליו לעשות האם הוא צריך להחזיק את זה ככה עד מוצ"ש או לא.
בראשונים גבי מוקצה יש שרצו לומר דאש הוה כלי שמלאכתו לאיסור בגלל דכל הזמן עושה איסור לכן עדיף שיכבה בגרמא מאשר שגורם כל הזמן לאש לדלוק
 
נראה לי שיש לחלק בין משעין כלי למחזיקו בידו.
כי כשהוא מחזיק זה עצמו נחשב פעולה של החזקה.
כמדו' שהויכוח בינינו הובהר די הצורך
והיות שלדידך, בהמשך הלחיצה הרי הוא מחלל שבת, ולדידי בהפסק הלחיצה הרי הוא מחלל השבת

אין לנו אלא לתור אחרי ראיות לנידון זה
 
דאש הוה כלי שמלאכתו לאיסור בגלל דכל הזמן עושה איסור
מי הוא זה אשר "עושה איסור"?
כמדו' שבכה"ג אינו גרם כיבוי אלא הרי הוא "מכבה בידים" כיון שמסלק את הגז ומיד נכבית האש
לכן עדיף שיכבה בגרמא מאשר שגורם כל הזמן לאש לדלוק
מדברי מר משמע שגרם הבערה חמיר מגרם כיבוי, וטעמא מאי?
בראשונים גבי מוקצה יש שרצו לומר
מי הם? והיכן דבריהם?
 
מי הוא זה אשר "עושה איסור"?

כמדו' שבכה"ג אינו גרם כיבוי אלא הרי הוא "מכבה בידים" כיון שמסלק את הגז ומיד נכבית האש

מדברי מר משמע שגרם הבערה חמיר מגרם כיבוי, וטעמא מאי?

מי הם? והיכן דבריהם?
נראה לי שזה ראב''ד אני צריך לחפש וראיתי את זה בספר דרך ישראל
ב' המדליק ולא מכבה הוא אשר עושה איסור שגורם לאש להמשיך לבעור
ג' דגרם הבערה לא יותר חמור אלא מאי כל שניה הוא עושה גרם העברה משא''כ גרם כיבוי זה פ''א
ד' אמרתי שיכבה ע''י גרמא שילך לרוח וכדו'
 
נראה לי שזה ראב''ד אני צריך לחפש וראיתי את זה בספר דרך ישראל
אשמח לציון מדוייק.
ב' המדליק ולא מכבה הוא אשר עושה איסור שגורם לאש להמשיך לבעור
הדליק מבעוד יום, והאש דולקת כל השבת, האש אינה מוקצה?
וכי עשה איסור בהדלקתו? או שגורם לאיסור במה שאינו עובר על איסור כיבוי?
ד' אמרתי שיכבה ע''י גרמא שילך לרוח וכדו'
רוח, כמדו' שאינה נידונית כגרמא, ואכ"מ
 
כמדו' שהויכוח בינינו הובהר די הצורך
והיות שלדידך, בהמשך הלחיצה הרי הוא מחלל שבת, ולדידי בהפסק הלחיצה הרי הוא מחלל השבת

אין לנו אלא לתור אחרי ראיות לנידון זה
יש ספר שחיבר הרב קוטקס בשם מעשה נמשך שם הוא מביא ראיות לכל צד
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון