רש"י על "ותוצא הארץ" (א, יב) מביא שהדשאים נשאו קל וחומר מהאילנות ויצאו למיניהם, אף שלא נאמר בהם בפירוש "למינהו".
אבל בהמשך, על "וכל עשב השדה טרם יצמח" (ב, ה), כתב רש"י שביום השלישי הדשאים עדיין לא יצאו, אלא עמדו על פתח הקרקע עד שבא אדם הראשון והתפלל על הגשמים.
אם כן, באיזה שלב נשאו הדשאים את הקל וחומר? האם כבר ביום השלישי היו דשאים גמורים, ורק יציאתם מעל הקרקע התעכבה, או שגם עצם צמיחתם לא הושלמה עד יום השישי?
ולפי הצד השני, מה פירוש "ותוצא הארץ" שנאמר ביום השלישי, ומה כבר התקיים אז ביציאתם "למיניהם"?
אבל בהמשך, על "וכל עשב השדה טרם יצמח" (ב, ה), כתב רש"י שביום השלישי הדשאים עדיין לא יצאו, אלא עמדו על פתח הקרקע עד שבא אדם הראשון והתפלל על הגשמים.
אם כן, באיזה שלב נשאו הדשאים את הקל וחומר? האם כבר ביום השלישי היו דשאים גמורים, ורק יציאתם מעל הקרקע התעכבה, או שגם עצם צמיחתם לא הושלמה עד יום השישי?
ולפי הצד השני, מה פירוש "ותוצא הארץ" שנאמר ביום השלישי, ומה כבר התקיים אז ביציאתם "למיניהם"?
