רבינו הגדול ר' יחיאל היילפרין [ת"כ - תק"ז] נולד בה' אלפים ת"כ לאביו ר' שלמה היילפרין - אב"ד סוקולוב. חוטר מגזע ישי - שהיה מיוחס עד לדוד מלך ישראל, עובר דרך מהרש"ל, רש"י הקדוש, ר"י הסנדלר, ורבן גמליאל (ראה בספרו בסדר תנאים ואמוראים ערך ר"י הסנדלר). רבה של מינסק, וראש ישיבה, ת"ח עצום ואף מקובל גדול, אך דרכו הייתה בלימוד פשוט ללא כל פלפול, דרכו של המהר"ל ובכלל דרך הראשונים - 'אבן עזרא' רמב"ם ועוד.
[ברקע זה נוצר בלבול גדול בישיבה, בהיות ראש הישיבה המקביל ר' אריה ליב גינצבורג – בעל ה'שאגת אריה', מפלפל חריף וידוע. התלמידים לא ידעו מה לעשות, וכאשר הבינו הגדולים שזו הסיבה שאין שני מלכים משמשים בכתר אחד, רבינו ה'שאגת אריה' [שהיה צעיר לימים] עזב את הישיבה (אשמח לביאור מחו"ר דנן בנושא זה)].
רבינו חיבר ספרים יקרי ערך, 'סדר הדורות' שהוא אחד מספרי מסדרי הדורות העיקריים, אשר תועלתו גדולה מספר, 'ערכי הכינויים' 'ספר המספרים' 'ספר דרוש' 'ספר הטעמים' 'ספר ליקוטים' 'ספר כללים' 'אבן הטועים' - השגות, 'כללים על ספרי הקבלה' ועוד.
רבנו היה נערץ בדורות שאחריו, והספרים להלן יוכיחו, שבחים שלא רואים בכל מקום, וראה להלן;
הגאון חיד"א אשר שתה בצמא את דבריו, ואף חיבר הגהות לספרו 'סדר הדורות', כתב בספרו 'שם הגדולים' (מערכת ספרים ס בערכו [ח]), "הן הראנו את כוחו בתלמוד ועוצם בקיאותו, דכל רז לא אניס ליה!, כאשר יסתכל המעיין, וכו' והרגיל בו יכיר גדולתו כי הבבלי והירושלמי והמדרשים כמאן דמונח בכיסתיה, והקדמתו הארוכה והנוראה ותקוני הש"ס שאחריה וחלק התנאים והאמוראים מבהילים את הרעיון מראות נפלאות ופלאי פלאות בקיאותו, וחפ"ש מחופש בכלהו ספרי דבי רב אשר היו עמו במחיצתו" עכ"ל. ואף כתב בשבחו בערך הראב"ד ראשון [מע' א אות ט], "...הגאון בעל סדר הדורות שהיה מופלג בחכמה מאד...".
בשנת תרל"ז פנו המו"ל בוורשה לגדולי הדור דאז באשכנז, רבינו ה'בית הלוי' מבריסק, ר' יהושע העשיל, ר' שאול מאמסטרדם, ועוד, ובנותנם הסכמה להוצאה כתבו וז"ל "מבין גאוני הדורות המצוינים אנשי השם אשר קורא הדורות מראש שם בארץ, נתייחד שמו של רבינו הגאון החסיד האמיתי, קדוש השם מכובד, נהירין ליה שבילי דנהר-דע"ה ובינה בנגלות ונסתרות, חד בדרא, בקי בכל חדרי התורה, בפלפול ובסברא, חד מרבנן קשישי ותקיפי קמאי דפקיעי שמיה בכל הארצות!, מופת הדור, איש האלוהים, גאון תפארת ישראל, וכו' [אשר] נתפרסם שמו הטוב באיים רחוקים מרוב חסידותו ופרישותו וגודל עוצם בקיאותו, אשר לא הניח דבר גדול ודבר קטון, במעשה בראשית ומעשה מרכבה - הקבלה הטהורה, ולא הניח עוצם בקיאותו בתלמוד בבלי וירושלמי, ספרי וספרא". (מלוקט מהקדמת 'ספר הליקוטים' מהוצאת 'אהבת שלום' תשס"ו). נפטר בשנת ה'תק"ז*, זכר צדיק לברכה.
*תאריך לידתו ופטירתו של מסדר הדורות... משוער בלבד ע"י המסדרים, אך אינו מדויק ועיין בסדה"ד הוצ' 'אור החיים' בהק' ר' אליעזר ליפמן עמ' 41.
[ברקע זה נוצר בלבול גדול בישיבה, בהיות ראש הישיבה המקביל ר' אריה ליב גינצבורג – בעל ה'שאגת אריה', מפלפל חריף וידוע. התלמידים לא ידעו מה לעשות, וכאשר הבינו הגדולים שזו הסיבה שאין שני מלכים משמשים בכתר אחד, רבינו ה'שאגת אריה' [שהיה צעיר לימים] עזב את הישיבה (אשמח לביאור מחו"ר דנן בנושא זה)].
רבינו חיבר ספרים יקרי ערך, 'סדר הדורות' שהוא אחד מספרי מסדרי הדורות העיקריים, אשר תועלתו גדולה מספר, 'ערכי הכינויים' 'ספר המספרים' 'ספר דרוש' 'ספר הטעמים' 'ספר ליקוטים' 'ספר כללים' 'אבן הטועים' - השגות, 'כללים על ספרי הקבלה' ועוד.
רבנו היה נערץ בדורות שאחריו, והספרים להלן יוכיחו, שבחים שלא רואים בכל מקום, וראה להלן;
הגאון חיד"א אשר שתה בצמא את דבריו, ואף חיבר הגהות לספרו 'סדר הדורות', כתב בספרו 'שם הגדולים' (מערכת ספרים ס בערכו [ח]), "הן הראנו את כוחו בתלמוד ועוצם בקיאותו, דכל רז לא אניס ליה!, כאשר יסתכל המעיין, וכו' והרגיל בו יכיר גדולתו כי הבבלי והירושלמי והמדרשים כמאן דמונח בכיסתיה, והקדמתו הארוכה והנוראה ותקוני הש"ס שאחריה וחלק התנאים והאמוראים מבהילים את הרעיון מראות נפלאות ופלאי פלאות בקיאותו, וחפ"ש מחופש בכלהו ספרי דבי רב אשר היו עמו במחיצתו" עכ"ל. ואף כתב בשבחו בערך הראב"ד ראשון [מע' א אות ט], "...הגאון בעל סדר הדורות שהיה מופלג בחכמה מאד...".
בשנת תרל"ז פנו המו"ל בוורשה לגדולי הדור דאז באשכנז, רבינו ה'בית הלוי' מבריסק, ר' יהושע העשיל, ר' שאול מאמסטרדם, ועוד, ובנותנם הסכמה להוצאה כתבו וז"ל "מבין גאוני הדורות המצוינים אנשי השם אשר קורא הדורות מראש שם בארץ, נתייחד שמו של רבינו הגאון החסיד האמיתי, קדוש השם מכובד, נהירין ליה שבילי דנהר-דע"ה ובינה בנגלות ונסתרות, חד בדרא, בקי בכל חדרי התורה, בפלפול ובסברא, חד מרבנן קשישי ותקיפי קמאי דפקיעי שמיה בכל הארצות!, מופת הדור, איש האלוהים, גאון תפארת ישראל, וכו' [אשר] נתפרסם שמו הטוב באיים רחוקים מרוב חסידותו ופרישותו וגודל עוצם בקיאותו, אשר לא הניח דבר גדול ודבר קטון, במעשה בראשית ומעשה מרכבה - הקבלה הטהורה, ולא הניח עוצם בקיאותו בתלמוד בבלי וירושלמי, ספרי וספרא". (מלוקט מהקדמת 'ספר הליקוטים' מהוצאת 'אהבת שלום' תשס"ו). נפטר בשנת ה'תק"ז*, זכר צדיק לברכה.
*תאריך לידתו ופטירתו של מסדר הדורות... משוער בלבד ע"י המסדרים, אך אינו מדויק ועיין בסדה"ד הוצ' 'אור החיים' בהק' ר' אליעזר ליפמן עמ' 41.