הודאת בעל דין

[דבר היושר]

אני מציג כאן קושיא שהטרידה אותי זמן רב (לא מוזכר ולא קשור כלל למאמר האחרון שהעלתי בענין זה).
ידועים דברי הקצה"ח (לד) דענין ההודאת בעל הדין, זהו מדין שאדם נאמן על עצמו, ועל פי זה ביאר גם את מה ששנינו בשוויא אנפשיה חתיכא דאיסורא דזהו גם כן מדין שהאדם נאמן לפסוק דין לעצמו (ולא כמאן דאמר דמדיני נדר המה).
והוקשה בעיני זמן רב, לשם מה הביא את כל הנוסחאות המעורפלות האלו?!
אם אדם טוען שהממון שמחזיק בידו איננו שלו מסיבה מסויימת וכי לא יהא נאמן?!
וביחוד, דהא סוף כל סוף הוא מפסיד לעצמו.
ואם כן תמוה מדוע הקצות נוקט שזה גזירת הכתוב דאדם נאמן על עצמו?!
לפני שבוע וחצי, סוף כל סוף הייתה לי תשובה שהניחה את דעתי.
ועל כל פנים אשמח לשמוע מה חברי הפורום דידן אומרים על כך.

 

[הצעיר שבחבורה]

אם אדם טוען שהממון שמחזיק בידו איננו שלו מסיבה מסויימת וכי לא יהא נאמן?!

לחץ כדי לכווץ...

למה שיהא נאמן?

וביחוד, דהא סוף כל סוף הוא מפסיד לעצמו.

לחץ כדי לכווץ...

וכמובן, יכול ליתנו במתנה, אך נאמנות מהיכ"ת?

 

[אחד יחיד]

אני מציג כאן קושיא שהטרידה אותי זמן רב (לא מוזכר ולא קשור כלל למאמר האחרון שהעלתי בענין זה).
ידועים דברי הקצה"ח (לד) דענין ההודאת בעל הדין, זהו מדין שאדם נאמן על עצמו, ועל פי זה ביאר גם את מה ששנינו בשוויא אנפשיה חתיכא דאיסורא דזהו גם כן מדין שהאדם נאמן לפסוק דין לעצמו (ולא כמאן דאמר דמדיני נדר המה).
והוקשה בעיני זמן רב, לשם מה הביא את כל הנוסחאות המעורפלות האלו?!
אם אדם טוען שהממון שמחזיק בידו איננו שלו מסיבה מסויימת וכי לא יהא נאמן?!
וביחוד, דהא סוף כל סוף הוא מפסיד לעצמו.
ואם כן תמוה מדוע הקצות נוקט שזה גזירת הכתוב דאדם נאמן על עצמו?!
לפני שבוע וחצי, סוף כל סוף הייתה לי תשובה שהניחה את דעתי.
ועל כל פנים אשמח לשמוע מה חברי הפורום דידן אומרים על כך.

לחץ כדי לכווץ...

ולמה אין אדם משים עצמו רשע?
כי כיוון שאין בטבע האדם לעשות כן, חיישינן שיש לו אינטרס זר כלשהו.
ואם כן, הא דמפסיד לעצמו הוא ריעותא שלא נאמין לו.

 

[גרינפלד]

אני מציג כאן קושיא שהטרידה אותי זמן רב (לא מוזכר ולא קשור כלל למאמר האחרון שהעלתי בענין זה).
ידועים דברי הקצה"ח (לד) דענין ההודאת בעל הדין, זהו מדין שאדם נאמן על עצמו, ועל פי זה ביאר גם את מה ששנינו בשוויא אנפשיה חתיכא דאיסורא דזהו גם כן מדין שהאדם נאמן לפסוק דין לעצמו (ולא כמאן דאמר דמדיני נדר המה).
והוקשה בעיני זמן רב, לשם מה הביא את כל הנוסחאות המעורפלות האלו?!
אם אדם טוען שהממון שמחזיק בידו איננו שלו מסיבה מסויימת וכי לא יהא נאמן?!
וביחוד, דהא סוף כל סוף הוא מפסיד לעצמו.
ואם כן תמוה מדוע הקצות נוקט שזה גזירת הכתוב דאדם נאמן על עצמו?!
לפני שבוע וחצי, סוף כל סוף הייתה לי תשובה שהניחה את דעתי.
ועל כל פנים אשמח לשמוע מה חברי הפורום דידן אומרים על כך.

לחץ כדי לכווץ...

אנן סהדי אינו מועיל נגד עדים,
ואכן בשיעורי ר' שמואל בכתובות, שיש גם אנן סהדי שלא קיים כשיש חשש קנוניא.

 

[יש לחקור]

יל"ע אם הגזה"כ נאמרה רק במקום ששייכת הסברא (ונצרך רק לעשותה נאמנות מוחלטת בודאות גמורה ואף נגד עדים) או דמגזה"כ נאמן אף במקום דל"ש הסברא. ותלוי בנידון דהאומר לא לויתי אם זה מסברא מדלא טעין פרעתי או מגזה"כ דהודאה.

מראה מקומות - הודאת בעל דין | אוצרות התורה - מקורות

אם הוי התחייבות: ד' המהריב"ל דהוי התחייבות[1], וד' הקצה"ח (לד, ד) דהוי נאמנות מדכ' אשר יאמר כי הוא זה (רש"י קדושין סה:). וע' ריטב"א שבועות מב. ד"ה ההוא שכ' דהוי מחילה.[2] [וי"מ מחילה על זכות הטענה]. אם סברא או גזה"כ: בחי' הגרש"ש כתובות כב הסתפק בזה, ובזכרון שמואל סי' לח כ' דיש ב' דינים: א...

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[אל'יהו]

אני מציג כאן קושיא שהטרידה אותי זמן רב (לא מוזכר ולא קשור כלל למאמר האחרון שהעלתי בענין זה).
ידועים דברי הקצה"ח (לד) דענין ההודאת בעל הדין, זהו מדין שאדם נאמן על עצמו, ועל פי זה ביאר גם את מה ששנינו בשוויא אנפשיה חתיכא דאיסורא דזהו גם כן מדין שהאדם נאמן לפסוק דין לעצמו (ולא כמאן דאמר דמדיני נדר המה).
והוקשה בעיני זמן רב, לשם מה הביא את כל הנוסחאות המעורפלות האלו?!
אם אדם טוען שהממון שמחזיק בידו איננו שלו מסיבה מסויימת וכי לא יהא נאמן?!
וביחוד, דהא סוף כל סוף הוא מפסיד לעצמו.
ואם כן תמוה מדוע הקצות נוקט שזה גזירת הכתוב דאדם נאמן על עצמו?!
לפני שבוע וחצי, סוף כל סוף הייתה לי תשובה שהניחה את דעתי.
ועל כל פנים אשמח לשמוע מה חברי הפורום דידן אומרים על כך.

לחץ כדי לכווץ...

בפשטות התשובה היא שבאמת באופן שבא ואומר אני חייב, אין הכי נמי, אי"צ לכל זה. אבל באופן שאומר "לא לויתי", ועדים אומרים שלוה ופרע, שבזה למעשה לא מודה שחייב, ומ"מ היות ש"נאמן" במה שלא פרע חייב לשלם אף נגד עדים.
עוד י"ל (והוא מהשיטמ"ק ב"מ ג' ב' בשם התשב"ץ) שאף אם נתן את ממונו במתנה למישהו אחר מ"מ נאמן לחייב עצמו וטורפים ממקבל המתנה [וזה רק מדין נאמנות].

 

[לולא דמסתפינא]

כהמשך לדברים הנ"ל
יש דין 'הודאת בעל דין' ועניינו נאמנות בעל הדין על ממונו,
ויש דין אנן סהדי שאן אומר כן במקום שיש לו הפסד ודאי שכך הוא האמת.
הנפק"מ בין הדינים היכא של"ש דין האנ"ס - כגון נגד עדים וכגון לא לויתי וכדו'.

 

[צדק ומשפט]

אני מציג כאן קושיא שהטרידה אותי זמן רב (לא מוזכר ולא קשור כלל למאמר האחרון שהעלתי בענין זה).
ידועים דברי הקצה"ח (לד) דענין ההודאת בעל הדין, זהו מדין שאדם נאמן על עצמו, ועל פי זה ביאר גם את מה ששנינו בשוויא אנפשיה חתיכא דאיסורא דזהו גם כן מדין שהאדם נאמן לפסוק דין לעצמו (ולא כמאן דאמר דמדיני נדר המה).
והוקשה בעיני זמן רב, לשם מה הביא את כל הנוסחאות המעורפלות האלו?!
אם אדם טוען שהממון שמחזיק בידו איננו שלו מסיבה מסויימת וכי לא יהא נאמן?!
וביחוד, דהא סוף כל סוף הוא מפסיד לעצמו.
ואם כן תמוה מדוע הקצות נוקט שזה גזירת הכתוב דאדם נאמן על עצמו?!
לפני שבוע וחצי, סוף כל סוף הייתה לי תשובה שהניחה את דעתי.
ועל כל פנים אשמח לשמוע מה חברי הפורום דידן אומרים על כך.

לחץ כדי לכווץ...

אמנם אני לא בסוגיא כעת כלל, אך כשאומרים הודאת בעל דין אין הכוונה שאנו ניתן לו רשות להחזיר הממון, שזה ודאי שיכול, אלא שבי"ד ינקטו כדבריו ויתייחסו לכך כאמת מוחלטת, ולכך לא אמור להיות לו נאמנות שאנו לא יכולים לקבוע דברים בעולם בלא שני עדים, וזכור לי שיש כל מיני נפקמ, שדורשות נאמניות אמיתיות