א. איך אתה נוהג. ב. מה דעתך על החומרות.

  • אני כמעט ולא מחמיר, רק מה שכתוב בהלכה.

  • אני מחמיר, אבל לא על הכול.

  • אני מחמיר בכל החומרות שיש.

  • החומרות הם דבר מיותר, שפוגם בשמחת החג.

  • החומרות הם דבר טוב, אבל הייתי מבטל את חלקם.

  • החומרות הם דבר מבורך, וכל המרבה הרי זה משובח.


תוצאות ניתנות לצפייה רק לאחר ההצבעה.
אין אף ספק שפסח זה חג החומרות רואים אנו את זה לא רק בדורות האחרונים אלא אף לפוסקים הראשונים שכן דברים אלו חמורים.

אבל יש הסבר מעניין למה זה דווקא פסח: כיון שפסח כידוע זה הזמן של והגדת לבנך של העברת המסורת ולכן אנו מדגישים שמה שלא אכלו אבותינו בהונגריה לא נאכל אנחנו ועל כל אנהגה טיפשית או חכמה יש מערכת שלמה כי זה המסורת ישרה היא [או שלא]
 
שמעתי ש"מורה" כלשהי בקשה מכל בנות הכיתה להביא שתי חומרות מיוחדות שנוהגים במשפחה שלהם בפסח,
ובתו של [אחד מגאוני הדור] שהיה ידוע בכך שלא הרבה להחמיר אמר לבתו "חומרות מיוחדות בפסח אין לנו אבל יש שני דברים שאנו מחמירים בהם כל השנה לשון הרע וביטול תורה" וד"ל.
 
האריז"ל הבטיח (מובא בבאר היטב אור"ח סי' תמז סעיף א): "הנזהר ממשהו חמץ בפסח - מובטח לו שלא יחטא כל השנה".

בעל התניא (שו"ת סי' ו): "לפי מ"ש האריז"ל להחמיר כל החומרות בפסח - פשיטא שיש להחמיר".

משנת חסידים (מס' ניסן פרק ג' משנה ד'): "השומר פסח מחימוץ כהלכתו, ויחמיר בו ככל החומרות שמחמירים המחמירים - יועיל לנפשו מאד כל השנה".
 
נערך לאחרונה:
מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל נישא ביום שישי י"ד אדר תר"צ בשנה שחל בה פורים משולש, ומכיוון שמיד לאחר השבע ברכות היו הכל עסוקים בהכנות לחג הפסח, שאל את הגאון רבי דוד בהר"ן זצ"ל אלו חומרות כדאי שיקבל על עצמו להנהיג בפסח בביתו החדש.
ענה לו רבי דוד בהר"ן: "קבל על עצמך שני חומרות:
האחת, לאכול רק מצות מכונה, כדי שלא להיכשל חלילה בחמץ שבמצות יד.
השניה, לאכול קניידלאך (שרויה) ביום טוב, משום שמחת יו"ט.
 
ובענין החומרה לאכול רק מצות מכונה, שמעתי סיפור מעניין מאוד מאחד מתלמידי הגאון ר' אליהו שוויי זצ"ל ששמע מרבו, שכאשר היה בחור בישיבת חברון בירושלים, נשאר לחג הפסח בודד בארה"ק ללא כל מכר, ומשום כך זכה שמרנא הגרי"ז הזמינו לאפות עמו מצות, ואף נתן לו ג' מצות מאשר אפה.
בליל הסדר הוזמן ר' אליהו למרנא בעל אבן האזל, שלא הסכים להכניס בביתו את מצותיו של הגרי"ז, יען הם נעשו בעבודת יד ולא במכונה.
 
אני חושב שהשאלה הזאת אינה ברורה דיה,
מה כוונתך לחומרות.
שאשכנזי לא אוכל קטניות, זו גם חומרא?
הלא היום זה ממש הלכה ברורה.
לא לאכול חמץ שעבר עליו הפסח,
זו גם חומרא?
הלא ישנם בעיות קשות מאד במכירת חמץ?
(למשל תסביר לי מה זה שונה מהיתר מכירה בשביעית)
לנקות אבק מעל הארון זו גם חומרא,
הלא זה מילתא דשטותא.
לכן השאלה הזאת שנשאלה בצורה כללית מעיקרא ליתא!
 
אני חושב שהשאלה הזאת אינה ברורה דיה,
מה כוונתך לחומרות.
שאשכנזי לא אוכל קטניות, זו גם חומרא?
הלא היום זה ממש הלכה ברורה.
לא לאכול חמץ שעבר עליו הפסח,
זו גם חומרא?
הלא ישנם בעיות קשות מאד במכירת חמץ?
(למשל תסביר לי מה זה שונה מהיתר מכירה בשביעית)
לנקות אבק מעל הארון זו גם חומרא,
הלא זה מילתא דשטותא.
לכן השאלה הזאת שנשאלה בצורה כללית מעיקרא ליתא!
לא לאכול דברים שיש להם הכשר של העדה"ח, למשל.
או להכין דוד מים לפני החג.
ועוד רבות כהנה וכהנה.
 
הגישה של הסקר אינה נכונה, ואף אינה מתאימה !!!

הגישה לחומרא אינה - זה טוב אבל הייתי מוותר על חלק, או כגון - פוגם בשמחת החג !!!!

זה רדוד מאד בלי טיפת טעם...

השאלה היא מה זה חומרא מבחינת הלכה, ואיך ניגשים לסוגיי' הזו, אך וודאי הטעמים הנ"ל אינם שייכים כלל.
 
אכן הביטוי "חומרא" אינו מדויק בהקשר זה.
מדובר יותר בגדר של זהירות והרחקה יתירה, לא בחומרא הלכתית.
המקפיד למעט באכילת מוצרים תעשייתיים בפסח, למשל,
אינו מחמיר בהלכה אלא נוהג בגינוני זהירות והרחקה.
ואכן, נהגו כל עם ישראל להוסיף זהירות על זהירות,
הרבה מעבר לנדרש בהלכה [שגם היא אגב מורכבת מדיני הרחקה ומשמרת למשמרת שקבעו חז"ל].
 
הלא ישנם בעיות קשות מאד במכירת חמץ?
(למשל תסביר לי מה זה שונה מהיתר מכירה בשביעית)
עיקר ההבדל הוא שבעוד בהיתר מכירה אף אחד לא מתכוון שהמכירה תחול באמת, ואם היה צד שהגוי יקח את הקרקע ללא שוב לא היו מוכרים לו לעולם.
מה שאין כן במכירת חמץ, שאם הגוי רוצה לקחת את החמץ יתנו לו.
ולכן מוכרים אותו בשוויו, תוכל לראות אצל [חלק מ]הרבנים המוכרים גם חמץ בעין שכותבים הערכת מחיר לכל מוצר [כמובן אני מדבר על חמץ בעין].
 
הגישה של הסקר אינה נכונה, ואף אינה מתאימה !!!

הגישה לחומרא אינה - זה טוב אבל הייתי מוותר על חלק, או כגון - פוגם בשמחת החג !!!!

זה רדוד מאד בלי טיפת טעם...

השאלה היא מה זה חומרא מבחינת הלכה, ואיך ניגשים לסוגיי' הזו, אך וודאי הטעמים הנ"ל אינם שייכים כלל.
וְגַם בְּעִנְיַן הַחֻמְרוֹת יְתֵרוֹת בְּפֶסַח לֹא הָיָה מַסְכִּים כְּלָל עַל הַמַּרְבִּים לְדַקְדֵּק יוֹתֵר מִדַּאי וְנִכְנָסִים בְּמָרָה שְׁחוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת.
(שיחות הר"ן, רל"ה)
 
הגישה לחומרא אינה - זה טוב אבל הייתי מוותר על חלק, או כגון - פוגם בשמחת החג !!!!

זה רדוד מאד בלי טיפת טעם...
למה אתה חושב כך ?
השאלה היא מה זה חומרא מבחינת הלכה, ואיך ניגשים לסוגיי' הזו, אך וודאי הטעמים הנ"ל אינם שייכים כלל.
למה לא ? מצינו בהלכה התרים שונים משום ''עונג שבת'', 'הפסד מרובה' ועוד. זה אותו דבר.
 
למה אתה חושב כך ?

למה לא ? מצינו בהלכה התרים שונים משום ''עונג שבת'', 'הפסד מרובה' ועוד. זה אותו דבר.
נכון, אך הכל תלוי בגישה,
והיינו השאלה צריכה להיות בנוסח - כמו איזה צד אתה אוחז בהלכה בעניין החומרות,
ולא לשאול - מה דעתך !!! כיוון שדעתי אינה מן העניין, אלא אך ורק מה דעת ההלכה, מקסימום המקום לדעתי הוא , האיך דעתי בהלכה ומסורת ישראל..
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון