פסח שני האם יש דין לדרוש בענינו של חג בפסח שני למי שעשה כבר פסח ראשון

[נהנה מקושיא טובה]

שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהגאון ר' יוסף צבי ז'ק שליט''א הביא שהגאון ר' איתמר גרבוז שליט''א ס''ל דיש ענין לדרוש חג בחג גם בפסח שני, ולכן דרש ביום ששי העבר שחל בו פסח שני בענינו יש פסח שני
ואחד שאל לו באמצע השיעור האם גם למי שעשה פסח ראשון יש לו דין זה או לא, ואמר לו שאינו יודע כעת תשובה לשאלתו
[וכן יש לדון במי שאינו עושה פסח ראשון האם יש אצלו דין לדרוש בענינו של חג בפסח ראשון]

 

[פנחס ע]

לא כ"כ הבנתי מה הצד שאצל מי שעשה פסח ראשון זה יהיה חג, הרי אין אומרים בו הלל כי אינו חג וכו'
ולכאו' כל הדין לדרוש בענין החג בחג הוא כדי שידעו ההלכות? (וזה גם נסיון הבנה בצד שבשאלה השניה מי שאין עושה פסח ראשון אם יש ענין וכו', ולכאו' אין טעם לזה)
אם יוכל מר לפרש הצדדים.

 

[נהנה מקושיא טובה]

לא כ"כ הבנתי מה הצד שאצל מי שעשה פסח ראשון זה יהיה חג, הרי אין אומרים בו הלל כי אינו חג וכו'
ולכאו' כל הדין לדרוש בענין החג בחג הוא כדי שידעו ההלכות? (וזה גם נסיון הבנה בצד שבשאלה השניה מי שאין עושה פסח ראשון אם יש ענין וכו', ולכאו' אין טעם לזה)
אם יוכל מר לפרש הצדדים.

לחץ כדי לכווץ...

כפי מה שהבנתי יש שתי חלקים, יש תקנה של שלשים יום קודם החג וזהו כדי לדעת ההלכות
ויש עוד תקנה של לדרוש בענינו של חג בחג וזה לא כדי לדעת ההלכות שהרי כבר מאוחר מדי , וזה תקנה מחודשת

 

[פנחס ע]

אתה צודק, וכך לשון הגמ' בסנהדרין קא, א תנו רבנן: הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר, והקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו - מביא רעה לעולם. מפני שהתורה חוגרת שק, ועומדת לפני הקדוש ברוך הוא, ואומרת לפניו: רבונו של עולם! עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים. אמר לה: בתי, בשעה שאוכלין ושותין במה יתעסקו? - אמרה לפניו: רבונו של עולם, אם בעלי מקרא הן - יעסקו בתורה ובנביאים ובכתובים, אם בעלי משנה הן - יעסקו במשנה בהלכות ובהגדות, ואם בעלי תלמוד הן - יעסקו בהלכות פסח בפסח, בהלכות עצרת בעצרת, בהלכות חג בחג. העיד רבי שמעון בן אלעזר משום רבי שמעון בן חנניא: כל הקורא פסוק בזמנו - מביא טובה לעולם, שנאמר ודבר בעתו מה - טוב.
ונמצינו למדים שהמטרה היא שכשאוכלין ושותין יעסקו בדברים הקשורים לזמן.