החילוק בין תביעת גזילה לנזיקין (1 צופה)

[היושב בישיבה]

הגזלן והמזיק שני אבות ושמות לעצמם הם, לאלמדנו תביעת מכה בהמה מלא תגזול ולהפך, וצריך לעמוד על טיב חילוקם זמ"ז
ושמעתי לבאר:
דהוא מפני דשניא תביעת בעלים במניעת הפסד החפץ מתביעתו במניעת הלקח החפץ לאחרים, כי התביעה במניעת הלקחו לאחרים קיימת בגוף הענין שהחפץ לקוח לאחרים אשר הוא שלא כדיני הממון ומניעתו נתבעת על ידם, ואין התביעה על מה דהעמיד בעלותו כנגד בעלות חבירו דאף המניח ממון חבירו ביד אנס יתבע מפרשת גזילה ע"א דלא העמיד שליטתו בה, אלא חיובו מפני דהעמיד ממון חבירו כלוקח ביד אחר, דע"ז נתבע וע"ז מתחייב.
ואילו המזיק לא נתבע ע"ז דדין בהמת חבירו להתקיים והוא מנע קיומה, דוודאי ליכא לבעלים זכות דפרתו תחייה לעולם ולא תמות, ואין תביעת המניעה אלא בעשיית פלוני את הדבר הזה שהבעלים זכאי דכ"כ דבהמתו קיימת לא יבטל קיומה ע"י פלוני, וע"ז נתבע דזכאי הבעלים דלא יבטל ממונו ע"י.

ולולא היות כאן איש מזיק ל"ה כאן תפיסת תביעה כלל משא"כ בגזילה שהתביעה קיימת במה דממונו עומד כלקוח ביד אחר, ולא נתפסת התביעה על איש פלוני דווקא.

אשמח לשמוע חו"ד רבני הפורום דפה
@קבוצה לומדות - סוגיות​

 

[עוזי ומגני]

הגזלן והמזיק שני אבות ושמות לעצמם הם, לאלמדנו תביעת מכה בהמה מלא תגזול ולהפך, וצריך לעמוד על טיב חילוקם זמ"
ושמעתי לבאר:
דהוא מפני דשניא תביעת בעלים במניעת הפסד החפץ מתביעתו במניעת הלקח החפץ לאחרים, כי התביעה במניעת הלקחו לאחרים קיימת בגוף הענין שהחפץ לקוח לאחרים אשר הוא שלא כדיני הממון ומניעתו נתבעת על ידם, ואין התביעה על מה דהעמיד בעלותו כנגד בעלות חבירו דאף המניח ממון חבירו ביד אנס יתבע מפרשת גזילה ע"א דלא העמיד שליטתו בה, אלא חיובו מפני דהעמיד ממון חבירו כלוקח ביד אחר, דע"ז נתבע וע"ז מתחייב.
ואילו המזיק לא נתבע ע"ז דדין בהמת חבירו להתקיים והוא מנע קיומה, דוודאי ליכא לבעלים זכות דפרתו תחייה לעולם ולא תמות, ואין תביעת המניעה אלא בעשיית פלוני את הדבר הזה שהבעלים זכאי דכ"כ דבהמתו קיימת לא יבטל קיומה ע"י פלוני, וע"ז נתבע דזכאי הבעלים דלא יבטל ממונו ע"י.

ולולא היות כאן איש מזיק ל"ה כאן תפיסת תביעה כלל משא"כ בגזילה שהתביעה קיימת במה דממונו עומד כלקוח ביד אחר, ולא נתפסת התביעה על איש פלוני דווקא.

אשמח לשמוע חו"ד רבני הפורום דפה
@קבוצה לומדות - סוגיות​

לחץ כדי לכווץ...

וכמו"כ מצינו חילוק המהותי
שמזיק הוא מלווה הכתובה בתורה
אולם גזלן אינו מלווה הכתובה בתורה
ולמשנ"ת הטעם דבמזיק הוא מתחייב על המעשה נזק ובלא"ה אין כאן תביעה
אולם בגזלן ככל שהממון עומד אצל אחרים הוא מחויב בהשבתו [ורק המעשה גזילה הוא ההי"ת לחייב את הגברא בהשבה]

 

[היושב בישיבה]

וכמו"כ מצינו חילוק המהותי
שמזיק הוא מלווה הכתובה בתורה
אולם גזלן אינו מלווה הכתובה בתורה

לחץ כדי לכווץ...

גזלן גם חשיב מלווה הכתובה בתורה, כדמבואר דאיכא קלב"מ על ה'והשיב', ואה"נ דהיכא דאיכא והשיב לא קונה הגזילה וחשיב ממוני גבך, אך היכא שמת באונסין וודאי חשיב מלווה הכתובה בתורה.

אמת דהתוס' קידושין יג לא הזכירו הגזלן כמלווה הכתובה בתורה, אך גם לא כשמנו את שאינם כתובים בתורה,
עי' בברכ"ש ב"ב סי' ו' דהביא בשם הגר"ח דחיובא דנהנה מלווה הכתובה בתורה הוא כגזלן.

 

[היושב בישיבה]

הגזלן והמזיק שני אבות ושמות לעצמם הם, לאלמדנו תביעת מכה בהמה מלא תגזול ולהפך, וצריך לעמוד על טיב חילוקם זמ"ז
ושמעתי לבאר:
דהוא מפני דשניא תביעת בעלים במניעת הפסד החפץ מתביעתו במניעת הלקח החפץ לאחרים, כי התביעה במניעת הלקחו לאחרים קיימת בגוף הענין שהחפץ לקוח לאחרים אשר הוא שלא כדיני הממון ומניעתו נתבעת על ידם, ואין התביעה על מה דהעמיד בעלותו כנגד בעלות חבירו דאף המניח ממון חבירו ביד אנס יתבע מפרשת גזילה ע"א דלא העמיד שליטתו בה, אלא חיובו מפני דהעמיד ממון חבירו כלוקח ביד אחר, דע"ז נתבע וע"ז מתחייב.
ואילו המזיק לא נתבע ע"ז דדין בהמת חבירו להתקיים והוא מנע קיומה, דוודאי ליכא לבעלים זכות דפרתו תחייה לעולם ולא תמות, ואין תביעת המניעה אלא בעשיית פלוני את הדבר הזה שהבעלים זכאי דכ"כ דבהמתו קיימת לא יבטל קיומה ע"י פלוני, וע"ז נתבע דזכאי הבעלים דלא יבטל ממונו ע"י.

ולולא היות כאן איש מזיק ל"ה כאן תפיסת תביעה כלל משא"כ בגזילה שהתביעה קיימת במה דממונו עומד כלקוח ביד אחר, ולא נתפסת התביעה על איש פלוני דווקא.

אשמח לשמוע חו"ד רבני הפורום דפה
@קבוצה לומדות - סוגיות​

לחץ כדי לכווץ...

הילכך, דתוכן התביעה בגזילה היא, דזכאי הבעלים דממונו יעמוד לו, תחתיו, ולא כלקוח ביד אחר, לא אמצא מקום ופרשה לחייב את המעמיד ממון חבירו כאינו ברשותו, דלא העמידו כלקוח ביד אחר, ואפשר דמפרשת מכה בהמה ישלמנה יתבע, דהזיק הברשותו ודנפיק מינה, וכל גזלן יתבע אף מפרשת מכה בהמה ויל"ע.​

 

[דבר היושר]

ראשית - יש כאן כו"כ הערות נקודתיות.

הגזלן והמזיק שני אבות ושמות לעצמם הם, לאלמדנו תביעת מכה בהמה מלא תגזול ולהפך,

לחץ כדי לכווץ...

כבר דובר בארוכה באשכולות נוספים, וכפי איך שניכר מרבותינו הראשונים כמו שהובהר כאן ולעיל מינה שגזל ונזיקין חד עניינא הוא ומסתמא כבודו יודע שמכה בהמה ישלמנה הולך על חיוב התשלום ולא לאיסור, ולא מצינו לאסור להזיק מלבד איסור הלא תגזל.

כי התביעה במניעת הלקחו לאחרים קיימת בגוף הענין שהחפץ לקוח לאחרים אשר הוא שלא כדיני הממון ומניעתו נתבעת על ידם

לחץ כדי לכווץ...

מה אכפת לו בנקודה הטכנית של מיהו אותו פלוני המחוצף שהעז לאחוז את ממונו, הרי אין זה חובה הבאה כתוצאה מהיות הממון תחת ידו, אלא זה זכאות של האדם שממונו יתקיים עבורו.

מניח ממון חבירו ביד אנס יתבע מפרשת גזילה

לחץ כדי לכווץ...

עי' ב"ק קטז, ב שהוי מזיק [אלא דהוי מדינא דגרמי כמבו' שם יעוי"ש].

דאיכא קלב"מ על ה'והשיב'

לחץ כדי לכווץ...

מח' רב ורבא בסנהדרין עב, א ודומני שלהלכתא פסקינן כרבא שאין קים לי בדרבה מיניה בוהשיב.

ולגוף הענין: אתה בא להסביר במה חלוק פרשת נזיקין מפרשת גזילה, שהגזילה נתבעת בעצם קיומה אצל רעהו, ואילו נזיקין נתבעת מחמת עצם הזכאות של רעהו שממונו יתקיים עבורו ואפשר להק' על כך מזויות שונות, אולם אעמידה בפשיטות שלכ' תמוה באופן בסיסי ע"ד והיא: מה תוכן התביעה על כך שהממון מתקיים אצל ראובן, ובכלל מה ענין תביעה זו, ברור שעניינה מגיע מהזכאות של האדם שהממון יתקיים עבורו, ועל כן הן כשהממון נלקח מתחת ידו, והן אם ממונו נעדר מחמת היזקו - מ"מ מתחייב להעמידו מחמת אותו הזכאות, ואם כן מה אמרת הרי יסוד איסורם הוא אחד, ויסוד תביעתם הוא אחד.

 

[היושב בישיבה]

כבר דובר בארוכה באשכולות נוספים, וכפי איך שניכר מרבותינו הראשונים כמו שהובהר כאן ולעיל מינה שגזל ונזיקין חד עניינא הוא ומסתמא כבודו יודע שמכה בהמה ישלמנה הולך על חיוב התשלום ולא לאיסור, ולא מצינו לאסור להזיק מלבד איסור הלא תגזל.

לחץ כדי לכווץ...

בריש ב"ק נמנו כשני אבות נזיקין לעצמם ואמנם ממנינו של ר"ח לא למדנו שהוא נזק לעצמו, דכשם ששנה שם היזיקא דמינכר והיזיקא דלא מינכר כך יתכן שישנה צורת היזק שנתרבתה בקרא דגזילה ושבה להיות מכלל מכה בהמה, אבל דר' אושעיא דלא תנא היזיקא דלא מינכר משום דבכלל נזק הוא ועל מה דלא תנא גזלן אמרי' התם דהוא בכלל ש"ח ולא בכלל נזק שמענו דגם אחר שנתרבתה גזילה אין היא בכלל מכה בהמה.

מה אכפת לו בנקודה הטכנית של מיהו אותו פלוני המחוצף שהעז לאחוז את ממונו, הרי אין זה חובה הבאה כתוצאה מהיות הממון תחת ידו, אלא זה זכאות של האדם שממונו יתקיים עבורו.

לחץ כדי לכווץ...

?

עי' ב"ק קטז, ב שהוי מזיק [אלא דהוי מדינא דגרמי כמבו' שם יעוי"ש].

לחץ כדי לכווץ...

מבואר דמפרשת גזילה הוא נתבע, רשב"א ב"ק ה. דהא דלא תני ר"ח כלהו דד"ג דהוא מפני דהכל בכלל נזק, ואילו על מוסר דנו שם בגמ' אמאי לא תני, הרי דמוסר נזקא אחרינא הוא, והיינו דענינו נזק המתחדש מפרשת גזילה, והא דלא יחשב בכלל גזילה כאשר יהיו כל גורמי היזק בכלל נזק, אפשר מפני הא גופא שאין הגזילה לקוחה אצלו, אלא במצב לקוח העמידה, אך אכתי כגזילה חשיבא.

אולם אעמידה בפשיטות שלכ' תמוה באופן בסיסי ע"ד והיא: מה תוכן התביעה על כך שהממון מתקיים אצל ראובן, ובכלל מה ענין תביעה זו, ברור שעניינה מגיע מהזכאות של האדם שהממון יתקיים עבורו, ועל כן הן כשהממון נלקח מתחת ידו, והן אם ממונו נעדר מחמת היזקו - מ"מ מתחייב להעמידו מחמת אותו הזכאות, ואם כן מה אמרת הרי יסוד איסורם הוא אחד, ויסוד תביעתם הוא אחד.

לחץ כדי לכווץ...

אמת שבצורה שטחית יש לדמותם אך חלוקים הם כש"כ:

כי התביעה במניעת הלקחו לאחרים קיימת בגוף הענין שהחפץ לקוח לאחרים אשר הוא שלא כדיני הממון ומניעתו נתבעת על ידם, ואין התביעה על מה דהעמיד בעלותו כנגד בעלות חבירו דאף המניח ממון חבירו ביד אנס יתבע מפרשת גזילה ע"א דלא העמיד שליטתו בה, אלא חיובו מפני דהעמיד ממון חבירו כלוקח ביד אחר, דע"ז נתבע וע"ז מתחייב.
ואילו המזיק לא נתבע ע"ז דדין בהמת חבירו להתקיים והוא מנע קיומה, דוודאי ליכא לבעלים זכות דפרתו תחייה לעולם ולא תמות, ואין תביעת המניעה אלא בעשיית פלוני את הדבר הזה שהבעלים זכאי דכ"כ דבהמתו קיימת לא יבטל קיומה ע"י פלוני, וע"ז נתבע דזכאי הבעלים דלא יבטל ממונו ע"י.

לחץ כדי לכווץ...

ולולא היות כאן איש מזיק ל"ה כאן תפיסת תביעה כלל משא"כ בגזילה שהתביעה קיימת במה דממונו עומד כלקוח ביד אחר, ולא נתפסת התביעה על איש פלוני דווקא.

לחץ כדי לכווץ...

 

[דבר היושר]

בריש ב"ק נמנו כשני אבות נזיקין לעצמם

לחץ כדי לכווץ...

הגמ' בב"ק ה, א שם מסבירה שאין להם באמת מאפיין של אבות, ונקראו אבות אך בשביל שישלמו ממיטב.

אילו על מוסר דנו שם בגמ' אמאי לא תני, הרי דמוסר נזקא אחרינא הוא, והיינו דענינו נזק המתחדש מפרשת גזילה,

לחץ כדי לכווץ...

איני מבין. הגמ' בב"ק קטז, ב נוקטת בהדיא שכי האי גוונא חשוב כמזיק מדינא דגרמי [עי' תוס' ב"ב כג, ב שמנאם בכלל החילוק בין גרמא לגרמי יעוי"ש].

רשב"א ב"ק ה. דהא דלא תני ר"ח כלהו דד"ג דהוא מפני דהכל בכלל נזק

לחץ כדי לכווץ...

אולי תצטט את לשונו, דומני שהוא עצמו מסביר שם את הנקודה הספציפית הזו.

אמת שבצורה שטחית יש לדמותם אך חלוקים הם כש"כ:

לחץ כדי לכווץ...

קושיתי ברורה. מה יסוד התביעה שהממון לקוח אצל רעהו, הלא לא נפגם עצם בעלותו בכך שרעהו שליט באופן רגעי בממון, המענה לקושיא זו מכריח את מה שכתבת גבי נזיקין ונמצא שכולהו חד עניינא הוא.

 

[היושב בישיבה]

הגמ' בב"ק ה, א שם מסבירה שאין להם באמת מאפיין של אבות, ונקראו אבות אך בשביל שישלמו ממיטב.

לחץ כדי לכווץ...

לפי"ד מר אמאי אבות חלוקים הם,

איני מבין. הגמ' בב"ק קטז, ב נוקטת בהדיא שכי האי גוונא חשוב כמזיק מדינא דגרמי [עי' תוס' ב"ב כג, ב שמנאם בכלל החילוק בין גרמא לגרמי יעוי"ש].

לחץ כדי לכווץ...

עי' ברשב"א ד' ה' ותבין.

קושיתי ברורה. מה יסוד התביעה שהממון לקוח אצל רעהו, הלא לא נפגם עצם בעלותו בכך שרעהו שליט באופן רגעי בממון,

לחץ כדי לכווץ...

נכון, אך שני ענייני תביעה חלוקים הם,

 

[ללמוד וללמד]

לפי"ד מר אמאי אבות חלוקים הם,

לחץ כדי לכווץ...

מציטוט הגמ' דף ה ע"ב "אמר רבא וכולהו כי שדית בור בינייהו אתיא כולהו במה הצד לבר מקרן משום דאיכא למיפרך מה לכולהו שכן מועדין מתחילתן ולמאן דאמר אדרבה קרן עדיפא שכוונתו להזיק אפילו קרן נמי אתיא אלא למאי הלכתא-שאלתך כתבינהו רחמנא להלכותיהן קרן לחלק בין תמה למועדת שן ורגל לפוטרן ברשות הרבים בור לפטור בו את הכלים" וכו'

נקראו אבות אך בשביל שישלמו ממיטב.

לחץ כדי לכווץ...

שישלמו ממיטב? מהכ"ת?

 

[חפץ בחיים]

אולם גזלן אינו מלווה הכתובה בתורה

לחץ כדי לכווץ...

עיין שיטמ"ק ב"ק ק' דחשיב מלוה הכתובה בתורה. אכן נלאו בזה בביאור העניין וצ"ע.

 

[חפץ בחיים]

הגזלן והמזיק שני אבות ושמות לעצמם הם, לאלמדנו תביעת מכה בהמה מלא תגזול ולהפך, וצריך לעמוד על טיב חילוקם זמ"ז
ושמעתי לבאר:
דהוא מפני דשניא תביעת בעלים במניעת הפסד החפץ מתביעתו במניעת הלקח החפץ לאחרים, כי התביעה במניעת הלקחו לאחרים קיימת בגוף הענין שהחפץ לקוח לאחרים אשר הוא שלא כדיני הממון ומניעתו נתבעת על ידם, ואין התביעה על מה דהעמיד בעלותו כנגד בעלות חבירו דאף המניח ממון חבירו ביד אנס יתבע מפרשת גזילה ע"א דלא העמיד שליטתו בה, אלא חיובו מפני דהעמיד ממון חבירו כלוקח ביד אחר, דע"ז נתבע וע"ז מתחייב.
ואילו המזיק לא נתבע ע"ז דדין בהמת חבירו להתקיים והוא מנע קיומה, דוודאי ליכא לבעלים זכות דפרתו תחייה לעולם ולא תמות, ואין תביעת המניעה אלא בעשיית פלוני את הדבר הזה שהבעלים זכאי דכ"כ דבהמתו קיימת לא יבטל קיומה ע"י פלוני, וע"ז נתבע דזכאי הבעלים דלא יבטל ממונו ע"י.

ולולא היות כאן איש מזיק ל"ה כאן תפיסת תביעה כלל משא"כ בגזילה שהתביעה קיימת במה דממונו עומד כלקוח ביד אחר, ולא נתפסת התביעה על איש פלוני דווקא.

אשמח לשמוע חו"ד רבני הפורום דפה
@קבוצה לומדות - סוגיות​

לחץ כדי לכווץ...

לא התבאר לי די מפני מה הוצרך מעכ"ת לחילוק זה
ואם מפני מש"כ אח"כ הרב @עוזי ומגני שנחלקו בעניין מלוה הכתובה בתורה, הרי הוא מטעמא אחרינא שהממון הגזול ניתן בהשבה ולא הועילה הגזילה אלא להוציא הבהמה מרשות בעליה אך לא הועילה לבטל את דין הבעלות שעליה משא"כ הנזק שביטל בהכרח את ענין הבעלות מצד מה שהחפץ איננו.
ואם מפני שחלקו ב' שמות נזיקין לעצמם נמי לא קשיא, דבאמת ב' אופני נזק הם הגזלן בא מצד כיבוש הממון והמזיק מצד נתיצתו והוצאתו מענייני הקיום.
ומכל מקום אינני חושב שישנה תביעה מסויימת על פלוני שממוני יעמוד לעצמי, אלא שזכאותו של האדם בממונו מכריחה את שאר באי עולם לקיים את זכותו בכך שימנעו מלהזיקו ומלגזלו, ואי"צ למיעל לזכותו של האדם שתחיה בהמתו לעולם וכדו'.
הנלענ"ד כתבתי.

 

[היושב בישיבה]

לא התבאר לי די מפני מה הוצרך מעכ"ת לחילוק זה
ואם מפני מש"כ אח"כ הרב @עוזי ומגני שנחלקו בעניין מלוה הכתובה בתורה, הרי הוא מטעמא אחרינא שהממון הגזול ניתן בהשבה ולא הועילה הגזילה אלא להוציא הבהמה מרשות בעליה אך לא הועילה לבטל את דין הבעלות שעליה משא"כ הנזק שביטל בהכרח את ענין הבעלות מצד מה שהחפץ איננו.
ואם מפני שחלקו ב' שמות נזיקין לעצמם נמי לא קשיא, דבאמת ב' אופני נזק הם הגזלן בא מצד כיבוש הממון והמזיק מצד נתיצתו והוצאתו מענייני הקיום.
ומכל מקום אינני חושב שישנה תביעה מסויימת על פלוני שממוני יעמוד לעצמי, אלא שזכאותו של האדם בממונו מכריחה את שאר באי עולם לקיים את זכותו בכך שימנעו מלהזיקו ומלגזלו, ואי"צ למיעל לזכותו של האדם שתחיה בהמתו לעולם וכדו'.
הנלענ"ד כתבתי.

לחץ כדי לכווץ...

אם דברי נכונים, מתבארים בשופי כמה סוגיות חמורות בגדרי נהנה ומשתרשי ליה, בל"נ העלה מסקנותיי בזה,

 

[היושב בישיבה]

הלכותיהן קרן לחלק בין תמה למועדת שן ורגל לפוטרן ברשות הרבים בור לפטור בו את הכלים" וכו'

לחץ כדי לכווץ...

ואמנם ממנינו של ר"ח לא למדנו שהוא נזק לעצמו, דכשם ששנה שם היזיקא דמינכר והיזיקא דלא מינכר כך יתכן שישנה צורת היזק שנתרבתה בקרא דגזילה ושבה להיות מכלל מכה בהמה, אבל דר' אושעיא דלא תנא היזיקא דלא מינכר משום דבכלל נזק הוא ועל מה דלא תנא גזלן אמרי' התם דהוא בכלל ש"ח ולא בכלל נזק שמענו דגם אחר שנתרבתה גזילה אין היא בכלל מכה בהמה.

לחץ כדי לכווץ...

 

[רצון]

ולולא היות כאן איש מזיק ל"ה כאן תפיסת תביעה כלל משא"כ בגזילה שהתביעה קיימת במה דממונו עומד כלקוח ביד אחר, ולא נתפסת התביעה על איש פלוני דווקא.​

לחץ כדי לכווץ...

אם הבנתי נכון את דבריו, אינו מדבר מחמת מה נתבע המזיק והגזלן, שהרי שניהם מכ"ד אבות ובהכרח ששניהם מחויבים על מעשה, אלא מדבר על תביעת הבעלים על מה חלה, ובזה חילק שתביעת נזק היא על גברא, ותביעת גזלה היא על ממון.
והנה מלבד שאיני מבין מה נדרש דווקא לזה, ולמה לא יאמר בפשיטות ששני תביעות שונות הם, כאן יתבע תשלום וכאן יתבע השבת ממונו, אא"כ הוא גופא כוונתו.
אבל הרי תביעת נזק נידונת ביחס לממון הנפסד וכדחזי' מדין גרמי, ותביעת גזלה נידונת על הגברא להשיב והבעלים זכאי בזה, ולמה יאמר שאינה תביעה אלא על ממונו שלא יהא באופן מסוים.

 

[היושב בישיבה]

אלא מדבר על תביעת הבעלים על מה חלה, ובזה חילק שתביעת נזק היא על גברא, ותביעת גזלה היא על ממון.

לחץ כדי לכווץ...

ז"ו דתוכן התביעה בשניהם על הגברא הוא נתפס, אך באנו לחלק מהיכן תבא זכאותו לתבוע, והוא אשר כתבנו דשני זכויות חלוקות המה דבמזיק זכותו נתפסת על הגברא דזכאי שלא תפסק עמידת ממונו לו ע"י אחר, אך בגזילה זכאותו היא אך בממון גרידא דכ"כ דקיים הוא, תחתיו יעמוד, ובלקחו האחר ביטל זכותו ונתבע,

 

[רצון]

ז"ו דתוכן התביעה בשניהם על הגברא הוא נתפס, אך באנו לחלק מהיכן תבא זכאותו לתבוע, והוא אשר כתבנו דשני זכויות חלוקות המה דבמזיק זכותו נתפסת על הגברא דזכאי שלא תפסק עמידת ממונו לו ע"י אחר, אך בגזילה זכאותו היא אך בממון גרידא דכ"כ דקיים הוא, תחתיו יעמוד, ובלקחו האחר ביטל זכותו ונתבע,

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי בזה תשובה לדברי.
מה יאמר לגרמי, אשר מתבאר שם שחיובו מהממון נידון, ומה יאמר להשבת הגזלה. ושניהם נידונים בתביעת הבעלות לדין תשלומי נזק וגזלה.

ורק אוסיף, שאין טעם לומר שזכאי שיהא ממונו תחתיו שלא כתביעה שלא יגזול, ולעולם א"כ הוא זכאי בממון, אבל זכאותו נידונת אף ביחס לגברא אחר שמחויב לזכותו זו.
ועוד, שהרי על תשלום נזק דברנו ולא במניעתו, ואמנם כתב הראב"ד שתשלום הנזק סופו במניעת קביעת נזק לבעלים, אך עיקר החיוב תשלום הוא, ושו"כ ככסף יאמר ואילו לא היה אלא מניעת הנזק ולא דין תשלום ל"ה חילוק בין כסף לשו"כ כלל. וא"כ בתשלומי נזק זכאי בעלים מצד בעלותו בממון.

ורק אחזור שוב, שאם כוון לומר שכאן זכאי בתשלומים, וכאן זכאי בממונו דבריו מובנים, אך אי"צ לזה לתורת גברא וממון.

 

[מתקרב]

גזלן גם חשיב מלווה הכתובה בתורה, כדמבואר דאיכא קלב"מ על ה'והשיב', ואה"נ דהיכא דאיכא והשיב לא קונה הגזילה וחשיב ממוני גבך, אך היכא שמת באונסין וודאי חשיב מלווה הכתובה בתורה.

לחץ כדי לכווץ...

תוספות רא""ש בב"ק ק"ד. בשמ"ק שם כתב שגזלן הוא מלוה שאינה כתובה בתורה שכן נהנה.

כדמבואר דאיכא קלב"מ על ה'והשיב',

לחץ כדי לכווץ...

מי אמר שאין קלבד"מ על מלוה שאינה כתובה זה חידוש של הברכ"ש והוא עצמו מסופק בזה ויש ע"ז קושיות וראיתי שכבר הביאו מסנהדרין

נהנה מלווה הכתובה בתורה הוא כגזלן.

לחץ כדי לכווץ...

סימן ז, אולם ראה בברכ"ש בב"ק י"ד אות ב, שהוא כשולח יד בפקדון עיי"ש היטב והוא יותר מחוור וצריך להאריך בזה

 

[מחכה]

וכמו"כ מצינו חילוק המהותי
שמזיק הוא מלווה הכתובה בתורה
אולם גזלן אינו מלווה הכתובה בתורה
ולמשנ"ת הטעם דבמזיק הוא מתחייב על המעשה נזק ובלא"ה אין כאן תביעה
אולם בגזלן ככל שהממון עומד אצל אחרים הוא מחויב בהשבתו [ורק המעשה גזילה הוא ההי"ת לחייב את הגברא בהשבה]

לחץ כדי לכווץ...

לענ''ד זה גופא המח' בין הרשב''א ותוס' בעניין אין עונשין ממון מן הדין

 

[היושב בישיבה]

ועוד, שהרי על תשלום נזק דברנו ולא במניעתו,

לחץ כדי לכווץ...

כידוע, לא שני תביעות חלוקות המה, דמחמת שנתבע אל תזיקיני מחויב לשלם כשהזיק, דתוכן התביעה מתקיים גם אחר שלא קיימו, והוא המחייבו בתשלומין כשיעור מה שנתבע דזכות אחת היא,