הלכות תערובת איסור והיתר בגדר החילוק בין מין במינו למין בשאינו מינו

[אור זרוע לצדיק]

ביאר הגר"י ענגיל באתוון דאורייתא סי' ח' בגדר ביטול בין מינו במינו לשאינו, דביטול מין במינו הוא רק ביטול בדין דאין כאן איסור, אבל גבי מין בשאינו מינו האיסור מתבטל במציאות, למשל אם נפל יין במים נחשב היין כאילו הוא מים, ולכאו' צ"ב סברא שייכת דווקא גבי לח בלח ולא גבי יבש ביבש, ומדבריו לא משמע כן, וצ"ע.

 

[יצחק א]

ביאר הגר"י ענגיל באתוון דאורייתא סי' ח' בגדר ביטול בין מינו במינו לשאינו, דביטול מין במינו הוא רק ביטול בדין דאין כאן איסור, אבל גבי מין בשאינו מינו האיסור מתבטל במציאות, למשל אם נפל יין במים נחשב היין כאילו הוא מים, ולכאו' צ"ב סברא שייכת דווקא גבי לח בלח ולא גבי יבש ביבש, ומדבריו לא משמע כן, וצ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

איך משכחת לה תערובת מין בשאינו מינו יבש ביבש?

 

[יהודי פשוט ממש]

איך משכחת לה תערובת מין בשאינו מינו יבש ביבש?

לחץ כדי לכווץ...

שאלה טובה ומתבקשת.
ואכן זו קושית הש''ך והפוסקים בק''ט ומתרצים בכמה אופנים, ומשכחת לה בנימוח לחתיכות דקות, א''נ בשר שוא איל ועז וא' מהם איסור ולא יודע מיהו [על הצד שזה א''מ, ויעוין בפמ''ג שם] א''נ שוה במראה וחלוק בטעמא [לש''ך שאזיל בא''מ שבמא יבשלם בתר טעמא, ולחולקים דשמא יכירם (הפר''ח) שוה מראה וחולקים בשמא

 

[יהודי פשוט ממש]

ביאר הגר"י ענגיל באתוון דאורייתא סי' ח' בגדר ביטול בין מינו במינו לשאינו, דביטול מין במינו הוא רק ביטול בדין דאין כאן איסור, אבל גבי מין בשאינו מינו האיסור מתבטל במציאות, למשל אם נפל יין במים נחשב היין כאילו הוא מים, ולכאו' צ"ב סברא שייכת דווקא גבי לח בלח ולא גבי יבש ביבש, ומדבריו לא משמע כן, וצ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

נ''ל שבלח זה הפוך, דיש פוסקים שסו''ס כל טיפה עומדת בפני עצמה, אלא שהיא מעורבת, משא''כ ביצה שנימוחה בתבשיל היא בטילה ממש ולא מדין ביטול אלא במציאות (פני אריה הו''ד בסימן ק''ב לגבי דשיל''מ) והוא ג''כ הולך ביסוד זה.
[דשם מבואר שדשיל''מ לא בטיל, אולם טעמא בטיל ומק' דסו''ס תאכלנו בהיתר, ולכן חילק בין ביטול במציאות דאפ' דשיל''מ בטיל לביטול 'מדין ביטול' דאמריןנ סו''ס תאכלנו בהיתר - אבל יש לדון אם גם ביבש ביבש בא''מ שלא נימוח יסבור כהגר''י ענגיל דנחשב כאילו אינו]

 

[יצחק א]

שאלה טובה ומתבקשת.
ואכן זו קושית הש''ך והפוסקים בק''ט ומתרצים בכמה אופנים, ומשכחת לה בנימוח לחתיכות דקות, א''נ בשר שוא איל ועז וא' מהם איסור ולא יודע מיהו [על הצד שזה א''מ, ויעוין בפמ''ג שם] א''נ שוה במראה וחלוק בטעמא [לש''ך שאזיל בא''מ שבמא יבשלם בתר טעמא, ולחולקים דשמא יכירם (הפר''ח) שוה מראה וחולקים בשמא

לחץ כדי לכווץ...

אלא יש לבדוק אם באתוון דאורייתא משמע שמתייחס לאופנים הללו.

 

[מתקרב]

ביאר הגר"י ענגיל באתוון דאורייתא סי' ח' בגדר ביטול בין מינו במינו לשאינו, דביטול מין במינו הוא רק ביטול בדין דאין כאן איסור, אבל גבי מין בשאינו מינו האיסור מתבטל במציאות, למשל אם נפל יין במים נחשב היין כאילו הוא מים, ולכאו' צ"ב סברא שייכת דווקא גבי לח בלח ולא גבי יבש ביבש, ומדבריו לא משמע כן, וצ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

הרי ביבש הכל בטל ברוב ורק גזירה שמא יבשל כמבואר שם, ובזה חזרו דברי האתוו"ד שבבישול במב"מ בטל בדין ובשא"מ בטל במציאות