• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
לפי הכותרת "החסידות בעיני גדולי הדורות"
היה ראוי להביא גם מגדולי הדורות החסידיים
כהרב בעל התניא והשולחן ערוך
ר' חיים מצאנז בעל שו"ת דברי חיים
הלבושי שרד והאשל אברהם מבוטשאשט
כמו גם בעל השפת אמת והחידושי הרי"ם ור"צ מלובלין ועוד
שבלי ספק לדעת כולם היו מגדולי הדורות שגדלותם נודעת גם בחלק הנגלה שבתורה
 
בעזרת ה' צירפתי מסמכים שמקיפים את הנושא לטוב ולמוטב [והנגלת לנו ולבנינו עד־עולם]
 

קבצים מצורפים

מטפחת ספרים והצל"ח גם כתבו על הזוהר ועוד,

וכמבואר בדבריהם מה שהניע אותם הוא החשש משבתאות וזה גם מה שחששו בתנועת החסידות שהיא סוג של שבתאות

ומצאנו ראינו לכל גדולי הדורות שלאחריהם שהתיחסו אחרת בהכרח לומר שהתברר שאין חשש שבתאות ח"ו
וכן ראה בנאומו של הגאון הרב יוסף סולובייצ'יק: https://chabadlive.org/2026/04/נצר-וולוזין-בנאום-של-פעם-בדור-החסידות.html
 
סתם שאלה?
מה המטרה לחטט בעבר המר הזה.
אנחנו נקבל מזה יראת שמים? כבוד התורה?
סליחה, אם זה חריף מדי.
המציאות היא שהחסידות והחסידים כל הזמן עוסקת בדבר זה באמצעות סיפורים ומאמרים ובפרט חב"ד
ומשום מה כשמעלים את הטענות של הצד של התנגדים פתאום זה נהיה בגדר 'חיטוט בעבר המר הזה'
 
המציאות היא שהחסידות והחסידים כל הזמן עוסקת בדבר זה באמצעות סיפורים ומאמרים ובפרט חב"ד
ומשום מה כשמעלים את הטענות של הצד של התנגדים פתאום זה נהיה בגדר 'חיטוט בעבר המר הזה'
במה "בפרט חב"ד" בדיוק עוסקת?
 
שמעתי מהגאון ר שמחה שטראבך שליט"א (תלמיד חביב לר"ד רבות בשנים) שהוא שמה מהרב ספראי אחיו של ר"מ שולמן שהחזו"א אמר לו על חרם הגר"א (שחרם שהתברר בסוף שזאת הייתה טעות אינה חרם"
 
הגאון הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק ע"ה בנאום סוחף ונוקב, המובא כאן באתר 'חב"ד לייב' במלואו, מנתח בלהט את ניצחונה של תורת חב"ד
את מי הביסה? את הגר"א? וד"ל.
 
אם כבר מדברים, שמעתי פעם שרבי חיים מולוז'ין ביטל את חרם הגר"א, זה נכון?
 
המציאות היא שהחסידות והחסידים כל הזמן עוסקת בדבר זה באמצעות סיפורים ומאמרים ובפרט חב"ד
ומשום מה כשמעלים את הטענות של הצד של התנגדים פתאום זה נהיה בגדר 'חיטוט בעבר המר הזה'

אולי משום שהמתנגדים לא שמרו על רצף.
נעשה כאן ניסיון של החייאה מחדש אחר הפסקה ארוכה מאוד.
זאת ע"י עיסוק ונבירה בביבים של כתבי ווילנסקי ועוד.
 
במה "בפרט חב"ד" בדיוק עוסקת?
חלק גדול מההגות והסיפורים דחסידות חב"ד עוסקים סביב מתנגדים ורבנים מנגדים שבסוף התקרבו לחסידות או נכשלו והובסו בעקבות התנגדותם
זאת ע"י עיסוק ונבירה בביבים של כתבי ווילנסקי ועוד.
ספר הגר"א חלק ג' לא כזה רדוד ושיטחי ויש לו מקורות מכובדים ואמינים...
 
חלק גדול מההגות והסיפורים דחסידות חב"ד עוסקים סביב מתנגדים ורבנים מנגדים שבסוף התקרבו לחסידות או נכשלו והובסו בעקבות התנגדותם
כמו איזה סיפורים? אני קראתי סיפור אחד כזה על המגיד ממעזריטש שהתקרב לבעש"ט
 
סתם שאלה?
מה המטרה לחטט בעבר המר הזה.
אנחנו נקבל מזה יראת שמים? כבוד התורה?
סליחה, אם זה חריף מדי.
לענ"ד יש ענין בזה לשמר כל אחד בקרבינו את ענין המחלוקות בין חסידים למתנגדים,
1. ללמד שכל מחלוקת שהיא לשם שמים וכו'
2.מכל סיפור וסיפור אפשר ללמוד את ה'מסירות נפש' שהיה בדורות הקודמים.
3.שילמד כל אחד דרכו, ויהא נהיר וברור אצלו, וכך יחלץ חושים לעובדו ית' מתוך פנימיות.
ועינינו רואות, שבקהילות שיש התנגדות, אחוז הנשירה פחתה בהרבה, ולענ"ד משום שההתנגדות גורמת לבהירות בדרכי העבודה, (כמו 'חבורה').
והדבר פשוט, שככל שנעמיק בדרך העבודה, כ"א בדרכו, כן יטב.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון