חנוכה הידור וביזוי מצוה בנ"ח - ספק (1 צופה)

[נדיב לב]

הסתפקתי היכן שהיו לאדם נרות שעוה ונתכוין להדליק בהם נ"ח ובשעה שבא להדליק נזדמן לידו שמן זית דהוא מצוה מן המובחר (עיין סי' תרע"ג ס"א בהגה') האיך דינו בזה. מצד אחד י"ל דהידור מצוה איכא בזה ולכך ידליק בשמן זית, מאידך יש לצדד כיון דהתכוין להדליק בנרות השעוה לאו שפיר עביד לעזוב נרות הללו ולהדליק בשמן וכעין מה דמצינו באדם שעלה בידו תפילין של ראש מניחם קודם לשל יד אף שעשיית המצוה להקדים של יד.

ונראה לומר דתלוי ביסוד וגדר 'הידור מצוה' ובמה שיש לחקור אם ענינו כשמזדמן לאדם שני חפצים של מצוה ושניהם כשרים ואחד מהודר טפי האם בזה איכא הידור שיקנה החפץ המהודר יותר והנה בגמ' ב"ק נחלקו בגדר זה רש"י ותוס' שי' רש"י דאיכא בכה"ג משום הידור ותוס' ס"ל דליכא בכה"ג משום הידור ונ"ל בשורש פלוג', רש"י ס"ל דהידור ענינו כלפי הגברא שכל שלוקח המהודר יותר מחזי שמצוה חביבה עליו ולא מסתפק בחפץ שאינו מהודר כ"כ אולם שי' תוס' י"ל דס"ל דענין הידור שהחפצא בעצמה תהיה מהודרת וכיון שכן כל שהחפץ השני מהודר אי"צ לרכוש דוקא המהודר יותר (אולם אם החפץ האחר אינו מהודר כלל ודאי דיש עדיפות למהודר) ואם כנים אנו בזה י"ל לענינו דלשי' רש"י לא יעזוב נרות השעוה שבתחילה התכוין להשתמש בהם לצורך ההדלקה דההידור הינו דוקא בשעה שמחפש החפץ לקיום המצוה שע"י שרוכש החפץ המהודר יותר הרי מראה חביבות למצוה משא"כ בדידן ולשי' תוס' י"ל שידליק בשמן דהרי הינו מהודר טפי משא"כ נרות השעוה ליכא הידור.

ומצאתי בביאור הלכה סי' תרע"ג ד"ה כשרים דהביא פלוגתת השבות יעקב והחכם צבי דפליגי בהך דינא ונראה לענ"ד לפמש"כ לתלות זאת במח' רש"י ותוס'. וזאת תורת העולה דעת רש"י וכ"כ השבו"י מדליק בנרות שעוה שי' החכ"צ מדליק בשמן ומושך ידיו מנרות השעוה. ברם בכ"ז יש לדון דאף לשי' רש"י ודאי עיקר ענין בהידור מצוה הוא משום החפצא ורק דס"ל דאף כלפי הגברא יש ענין של הידור וכן לשי' תוס' יל"ד דאף דאיכא הידור הרי לא גרע מתפילין דמושך ידו משל יד אף שאופן קיום המצוה בד"כ להקדים של יד ויל"ד.