אם שייך הידור בנפרד מהמצוה: בחי' הגרי"ז (חנוכה פ"ד) כתב שלדעת הרמב"ם לא שייך הידור נפרד ולדעת רש"י והטור שייך.
הידור של נוי בעלמא והידור של מעלה במצוה: ע' חי' הגרי"ז (סטנסיל נזיר ב:) שיש ב' סוגי הידור, א' מעלה בעצם המצוה, וא' נוי בעלמא.
אם הידור שייך לעצם המצוה: ע' חי' הגרי"ז (סטנסיל נזיר ב:).
אם דין הידור מצוה זה מדאו': בריטב"א בסוכה יא: כתב שאגידת הלולב הוי מצוה מדרבנן משום "זה אלי ואנוהו" דבדאורייתא אין חילוק בין לכתחילה לדיעבד. ולכאורה מדברי הראב"ד בהשגות על המאור (בסוכה ז. מדפי הרי"ף) משמע שדין 'ואנוהו' מדאו'. (שכתב שידענו שיש דין אגד לכתחילה, ובאה הגז"ש לעכב). ובשאג"א (נ) מסתפק אם זה דאו'.
הידור של נוי בעלמא והידור של מעלה במצוה: ע' חי' הגרי"ז (סטנסיל נזיר ב:) שיש ב' סוגי הידור, א' מעלה בעצם המצוה, וא' נוי בעלמא.
אם הידור שייך לעצם המצוה: ע' חי' הגרי"ז (סטנסיל נזיר ב:).
אם דין הידור מצוה זה מדאו': בריטב"א בסוכה יא: כתב שאגידת הלולב הוי מצוה מדרבנן משום "זה אלי ואנוהו" דבדאורייתא אין חילוק בין לכתחילה לדיעבד. ולכאורה מדברי הראב"ד בהשגות על המאור (בסוכה ז. מדפי הרי"ף) משמע שדין 'ואנוהו' מדאו'. (שכתב שידענו שיש דין אגד לכתחילה, ובאה הגז"ש לעכב). ובשאג"א (נ) מסתפק אם זה דאו'.
