הידעת!!! דברים מרתקים בתורה בחז"ל ובספרות התורנית שלא כ"כ מוכרים

[בנימין לוריא]

הידעת?
בפרס נהגו לבנות בחצר המשותפת סוכה אחת גדולה לכל דיירי החצר. כל משפחה ישבה סביב שולחנה, אך כולם חגגו יחד תחת אותו סכך, משום "ברוב עם הדרת מלך".

 

[בנימין לוריא]

הידעת?
בקהילות פרס נהגו שמי שחל באותו שבוע יום השנה של אחד מקרוביו מחלק בסוכות תופינים, פירות ותה למתפללים, והציבור מברך עליהם לעילוי נשמת הנפטר.

 

[בנימין לוריא]

הידעת?
בג'רבה היו קונים ארבעה מינים מכספי בית הכנסת עבור מי שלא היו ברשותם מינים משלהם. כל מי שנטל בהם היה נותן סכום לקופת בית הכנסת.

 

[בנימין לוריא]

הידעת?
היו קהילות שנהגו בהושענא רבה להסיר מן הלולב את הטבעת העליונה, כדי שעליו ייפתחו וירשרשו בשעת הנענועים. גם בחב"ד מסירים ביום זה את שתי הכריכות שעל הלולב עצמו כדי להרבות בכסכוס העלים ובשמחה.

 

[בנימין לוריא]

הידעת?
את הערבות שחבטו בהן בהושענא רבה נהגו בקהילות אשכנז להניח על גבי הסכך. אחרים שמרו אותן עד ערב פסח, כדי להסיק בהן את התנור לאפיית המצות או לשרוף אותן יחד עם החמץ - כדי שתיעשה בהן מצווה נוספת.

 

[בנימין לוריא]

הידעת?
למרות מנהג קישוט הסוכה בפירות, בעל ספר חסידים מספר על חסיד שנמנע מכך מפני שהילדים היו עלולים לתלוש את הפירות ואת החוטים בשבת. כששאלוהו מדוע סוכתו אינה מקושטת, השיב שמוטב לוותר על הקישוט כדי שלא ייכשלו בגללו.

 

[בנימין לוריא]

הידעת?
היו מבני אשכנז שנהגו לנשק את הסוכה בעת הכניסה אליה ובעת היציאה ממנה, כפי שנישקו את המצה, המרור וארבעת המינים, לשם חיבוב המצווה. השל"ה כתב על מנהג זה: "אשרי מי שעובד ה' בשמחה”.

 

[בנימין לוריא]

הידעת?
בקצת מקהילות אשכנז נהגו להכין לסוכה ציפורים מקליפות ביצים ריקות: צבעו את הקליפה בצבעים שונים, הדביקו לה מקור, כנפיים וזנב מנוצות, ותלו אותה מן הסכך כאילו היא מעופפת בחלל הסוכה. קישוט זה, שהיה פעם נפוץ מאוד, כמעט נעלם לחלוטין.

 

[בנימין לוריא]

הידעת?
בכמה קהילות חסידיות נהגו שמי ששמו כשם האושפיזין של אותו יום עורך בסוכתו מעין מסיבה: אברהם מארח ביום הראשון, יצחק ביום השני וכן הלאה. בעל השם מגיש יין ומגדנות ומזמין תלמיד חכם לומר דברי תורה.

 

[בנימין לוריא]

הידעת?
בחצרות חסידיות מגליציה ומהונגריה נהגו לתקוע בשופר לאחר כל אחת משבע ההקפות של הושענא רבה. כך נשמע השופר, המזוהה עם ראש השנה ויום הכיפורים, פעם נוספת בתוך חג הסוכות.

 

[בנימין לוריא]

הידעת?
בליל הושענא רבה היה מנהג עממי לצאת לאור הלבנה ולבחון את צל הגוף. צל שלם נחשב סימן טוב, ואילו חסרון בצל הראש עורר חשש גדול. האבודרהם כבר הביא את המנהג, אך הזהיר שאין ראוי לאדם לבדוק זאת, שמא יצטער ויחשוש לחינם.

 

[בנימין לוריא]

הידעת?
בהושענא רבה נהגו בקהילות אשכנז לאכול קרעפלאך - כיסני בצק ממולאים בבשר. בדרך רמז אמרו שהבשר, המסמל דין, מוסתר בתוך הבצק, המסמל חסד; וכך מבקשים להמתיק ולכסות את הדינים ביום חתימת הדין.

 

[בנימין לוריא]

הידעת?
בחצרות חסידיות מסוימות כינו את ליל היום הראשון "האושפיזא דאברהם”, ובעל הבית היה משתדל להזמין דווקא עני לסעוד בסוכה. היו שאמרו לעני כי מנתו היא "חלקו של אברהם אבינו” בסעודה, ולכן הושיבוהו במקום מכובד במיוחד.

 

[מכנדבי]

הידעת?
בקהילות תימן לא הסתפקו בשלושה בדי הדס, אלא נהגו להוסיף סביב הלולב הדסים רבים, לעיתים עד שנוצרה מעין מעטפת עבותה של הדסים. מהרי"ץ הסביר שהוסיפו אותם כדי שהאגד יישאר ירוק ומהודר ולא יכמוש במהירות.

לחץ כדי לכווץ...

ובקהילות אשכנז (גרמניה) נהגו להוסיף ערבות רבות (ס"ח ערבות כמניין 'לולב').

 

[כלפי לייא]

ע"פ זוה"ק, מי שדואג לסעודות יו"ט סוכות לעניים, האושפיזין באים אצלו.

 

[איש חסיד היה]

הידעת?
היו קהילות שנהגו בהושענא רבה להסיר מן הלולב את הטבעת העליונה, כדי שעליו ייפתחו וירשרשו בשעת הנענועים. גם בחב"ד מסירים ביום זה את שתי הכריכות שעל הלולב עצמו כדי להרבות בכסכוס העלים ובשמחה.

לחץ כדי לכווץ...

המנהג להסיר את הטבעות העליונות מהלולב היה לנענועים של הלל, לאחר נטלו את הלולב וברכו עליו

 

[איש חסיד היה]

הידעת?
בכמה קהילות חסידיות נהגו שמי ששמו כשם האושפיזין של אותו יום עורך בסוכתו מעין מסיבה: אברהם מארח ביום הראשון, יצחק ביום השני וכן הלאה. בעל השם מגיש יין ומגדנות ומזמין תלמיד חכם לומר דברי תורה.

לחץ כדי לכווץ...

גם מרן הגרי"ש אלישיב נהג במנהג דומה.
כך שאין זה מנהג קהילות חסידיות.