הידעת!!! דברים מרתקים בתורה בחז"ל ובספרות התורנית שלא כ"כ מוכרים

[בנימין לוריא]

הידעת?
מקובל לומר שהחסידים מונים את האושפיזין לפי סדר הספירות - משה ביום הרביעי ויוסף ביום השישי - ואילו הליטאים מונים אותם לפי סדר הדורות, שבו יוסף ביום הרביעי ומשה ביום החמישי. אולם, לדעת ר' אשר וייס שליט"א, החלוקה הזאת אינה מדויקת: היו אדמו"רים שנהגו לפי סדר הדורות, ולצדם ליטאים שנהגו לפי סדר הספירות.

 

[בנימין לוריא]

הידעת?
בספר אור צדיקים הובא בשערי תשובה, מובא מנהג להדליק בסוכה בכל לילה מלילות החג שבעה נרות, לכבוד שבעת האושפיזין. זאת אף שבכל יום אחד מהם הוא האושפיזין המרכזי, שכן לפי נוסח ההזמנה מזמינים את שבעתם בכל יום.

 

[אור זרוע לצדיק]

הידעת?
שהד' מינים הם כנגד ד' אותיות של שם הוי"ה.

בית יוסף על או"ח סימן תרנא

אבל ה"ר מנחם מרקנ"ט כתב בפרשת אמור (ספר רקנטי ד"ה ולקחתם) צריך לסמוך האתרוג עם שאר המינים שלא להפרידה מן הבנין וסוד זה נגלה אלי בחלום בליל יום טוב הראשון של חג הסוכות בהתאכסן אצלי חסיד אחד אשכנזי שמו הרב ר' יצחק ראיתי בחלום שהיה כותב השם ביו"ד ה"א והיה מרחיק הה"א אחרונה מן השלש אותיות הראשונות ואמרתי לו מה זה עשית והשיב כך נוהגים במקומינו ואני מחיתי בו וכתבתי אותו שלם ואשתומם על המראה ואין מבין למחר בעת נטילת לולב ראיתי שלא היה מנענע רק הלולב ומיניו בלא אתרוג והבנתי פתרון חלומי וחזר בו.

ורז"ל רמזו סוד זה בויקרא רבה (פר' אמור ל ט) אמר[ו] שם פרי עץ הדר (ויקרא כג מ) זה הקדוש ברוך הוא שנאמר (תהלים צו ו, דה"א טז כז) הוד והדר לפניו, כפות תמרים זה הקדוש ברוך הוא שנאמר (תהלים צב יג) צדיק כתמר יפרח, וענף עץ עבות זה הקדוש ברוך הוא שנאמר (זכרי' א ח) והוא עומד בין ההדסים, וערבי נחל זה הקדוש ברוך הוא שנאמר (תהלים סח ה) סולו לרוכב בערבות תראה שכל המינים האלו רומזים בשם יתברך עכ"ל:​

 

[מכנדבי]

הידעת?
בחיבורי הראשונים מובא מנהג להרבות בהדסים עד שישים ותשעה לנוי מצוה, כמניין הדס. המנהג מובא בשם רב האי גאון.
מקור: שיבולי הלקט, סימן שנ"ח, בשם רב האי גאון; וראו רמב"ם, הלכות לולב ז, ז, לעניין הוספה בהדסים.

לחץ כדי לכווץ...

שבולי הלקט אינו אשכנזי אלא איטלקי.
באופן כללי כדאי לעיין בספרו של הרב יעקב ישראל סטל על ריבוי הדסים וערבות בקהילות ישראל (איני יודע אם כבר התפרסם בשלמותו).

 

[מכנדבי]

הידעת?
בכמה יישובים לא הצליחו להשיג אלא אתרוג אחד. כדי שכולם יוכלו ליטול, חתכו אותו לחתיכות ושלחו חתיכה לכל יישוב. חלק מן החתיכות אף הצטמקו בדרך עד שהיו קטנות מכביצה, ובכל זאת בירכו עליהן ביום הראשון. התרומת הדשן נשאל על המעשה, כינה אותו תמוה, ופסק שאין לעשות כן.

לחץ כדי לכווץ...

התרומת הדשן לא נשאל, אלא כתב את השאלות בעצמו.
וא"כ יש סיכוי שהאירוע לא התרחש במציאות.

 

[מכנדבי]

הידעת? מפיוט לר"ה שחל בשבת שנמצא בגניזה הקהירית עולה שבשנה כזו היו קושרים את השופר לעמוד לפני שבת, כדי שלא יהיה חשש שמא יעבירנו (ולכאו' ה"ה ללולב), כמבואר במצו"ב.