הידעת!!! דברים מרתקים בתורה בחז"ל ובספרות התורנית שלא כ"כ מוכרים

[דרשן]

הידעת?
לא נוהג דין 'וקידשתו' בכהן שגילח שלא כדין.

 

[דרשן]

הידעת?
המנהג להתחפש בימי הפורים עם מסכות על הפנים ובמבחר מלבושים ססגוניים, הוא מנהג יהודי עתיק עוד מזמן הקדמונים, כמבואר בתשובת מהר"י מינץ, ומובא ברמ"א.

 

[דרשן]

הידעת?
בפוסקים הקדמונים נקרא ה'שלום זכר' - 'סעודת זכר', או 'זכור' (או 'בן זכר').

 

[דרשן]

הידעת?
יש שכתבו שלפי דברי הפוסקים ש'שלום זכר' נחשב לסעודת מצוה, יש להקפיד שלא להזמין מפורשות, וכמו שנוהגים שלא מזמינים לסעודת הברית.

 

[דרשן]

הידעת?
הטווס במקורו נחשב לעוף כשר, ולכל הדעות יש לו את כל סימני הכשרות.
הראשון המעורר על היתר אכילת הטווס משום ספק בזיהויו, הוא בעל 'כנסת הגדולה'.

 

[דרשן]

הידעת?
מנהג ה'חומש סעודה' יסודתה בהררי קודש, וכבר הובא מנהג זה בספרי הראשונים.

 

[דרשן]

הידעת?
מסורת שנמסרה מפי הגה"צ רבי משה הלברשטאם זצ"ל בשם הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן זי"ע: "כשנכנסים פעם ראשונה לבית חדש, יש להביא נר, דבש, לחם וקפה.

 

[דרשן]

הידעת?
רבי שם טוב גאגין זצ"ל מציין בספרו 'כתר שם טוב' למנהגם של יהודי סוריא, להכניס תרנגולים ותרנגולות לדור שם למשך שבוע ימים, וגם מניחים באחד החלונות בקבוק שמן זית ומעט קמח וסולת, ואחרי שבוע ימים שוחטים התרנגולים ונותנים לעניים יחד עם השמן והקמח.

 

[דרשן]

הידעת?
יש נוהגים כשנכנסים לבית חדש להכניס מלח וחומץ להביא ברכה לתוך הבית. מנהג אחר שמוזכר בספר 'מטעמים החדש', להכניס לחם ומלח ונרות ודבש.

 

[דרשן]

הידעת?
בספר 'חכם הרזים' מובא, שפעם אחת רצה בנו של הרה"ק רבי פנחס מקוריץ זצ"ל להשאיל לאיש אחד ספר שאין לומדים בו תדיר, והוא בחר ליתן לו הספר 'מורה נבוכים' מרבנו הרמב"ם, אך אביו לא הסכים לכך ואמר לבנו: ספרים של הרמב"ם כשהם בבית מביאים יראת ה' לאדם.

 

[דרשן]

הידעת?
הרב הקדוש מאפטא זי"ע בספרו 'אוהב ישראל' מצדד להחזיק בבית את הספה"ק 'קדושת לוי' לרבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע, שוודאי זכות הצדיק וקדושת ספריו יהיו למחסה בכל מקום אשר ימצאו להטות עליהם כנהר שלום, והסכמת בית הדין של מונקאטש שידוע ומקובל מצדיקי דור ודור אשר ספר הקדוש 'קדושת לוי' מסוגלת בכל בית ישראל להמתקת הדינים.

 

[דרשן]

הידעת?
בספר 'שפת אמת' סוף פרשת כי תשא נאמר כי דתורה שלומדין בשבת אין שוכחין במהרה, וכמו שרמזו זאת בזמר 'זכרו תורת משה עבדי במצוות שבת גרוסה', בתורה שגורסין בשבת אין שוכחין מהרה, כי יום שבתון אין לשכוח.

 

[דרשן]

הידעת?
לימוד בשבת נחשב כמו תרי"ג פעמים לימוד בחול.

 

[דרשן]

הידעת?
רבינו בחיי בפרשת תצוה מפרש שהיהלום המוזכר בתורה הוא ה'פנינה' שמקורה כידוע ברכיכות הנשלות מן המים.

 

[דרשן]

הידעת?
ב'שלטי הגיבורים' וכן ב'מדרש תלפיות' כותבים, כי סגולותיו של היהלום הן יותר טובות ומעולות אם יקשרו אותו בכסף או זהב. כמו כן כותבים כי סגולת היהלום רבה יותר אצל הנושאו בזרוע השמאלית (ומכאן אולי פשט הנוהג לשאת טבעות יהלום ביד שמאל).

 

[דרשן]

הידעת?
בשלטי הגיבורים מצטט מה שכתב נכרי אחד בשם פרנציסקו רואיאו: "סיפרה לי אשת חיל כי למטרוניתא אחת, נקראה איורינסה, ממשפחת השרים לוגסימבורגי, נפלו בחלקה בירושה שני 'דיאמנטי', שנגנזו לימים חלפו למו באוצרותיה, והם עד היום מונחים שם תחת ידיה וברשותה בשמירא מעלייתא – שכל אחד מהשני אבנים האלה, פעמים הרבה בנס גמור ומוחלט נוצר מהם מזמן מהזמנים אבנים אחרים כדמותם ובצלמם למיניהם, ומי שיביט בהם יכיר כי הם כמו בנים עצמיים להם – הנולדים ובאים מזרעם וכוחם ממש, לא זולת". ה'שלטי הגיבורים' מנסה להסביר שמדובר בהשפעה על האויר המתגבש על דפנות האבן וגורם לו לקרוש במתכונת של האבן עצמה.

 

[דרשן]

הידעת?
יש מתנגדים למנהג עשיית הלוחות עם עשרת הדברות בבית הכנסת.

 

[דרשן]

הידעת?
האבודרהם כתב: "ונהגו ישראל להתנועע בשעה שקורין, כי כשניתנה התורה נרתעו כולם, שנאמר 'וירא העם וינועו', וכתיב 'כל עצמותי תאמרנה ד' מי כמוך', להודיע כי הוא וכל עצמותיו עסוקים יחד להלל ולשבח לשם.

 

[דרשן]

הידעת?
באורחות חיים כתב טעם אחר: "והמנהג שנהגו ישראל לנענע גופן בשעת ה לימוד, לא דבר ריק הוא, כי אגדה היא בב"ר: התורה לא ניתנה אלא בזכות השתחויה, שנא' והשתחויתם מרחוק, ולפיכך אין לנענע לצדדין אלא לפניו".

 

[דרשן]

הידעת?
הרוחות המנשבות בעולם הם על ידי ההתנועעות בלימוד התורה.