הידעת?
מנהג אמירת 'לחיים' על שתיית יין מופיע כבר בגמרא במסכת שבת (סז:), שם מסופר שר' עקיבא עשה משתה לבנו, ועל כל כוס שהביא אמר "חמרא וחיי לפום רבנן, חיי וחמרא לפום רבנן ולפום תלמידיהון".
 
הידעת?
נהוג להקפיד שלא להזמין מפורשות לסעודת ברית מילה, משום שהמוזמן לברית מילה חייב להגיע.
יש שכתבו שהזמנה מטעמי דרך ארץ אינה מחייבת, משום שבעל הברית מוכרח להזמין הרבה אנשים ואינו מקפיד באמת שיבואו, שלא זימנם אלא לשם כבוד.
וכן יש שכתבו שכל הקפידא היא רק על הסעודה, ולא על מעמד הברית.
 
הידעת?
ישנן כמה גרסאות על נסיבות חיבור האקדמות: לאחת הגרסאות היה זה בשנת ד'ע"א באחת מארצות אשכנז, כשאחד הכמרים היה הורג בכישופיו יהודים רבים, ונתגלה לחכמים בחלום כי יהודי מעשרת השבטים ששוהה מעבר לנהר הסמבטיון, ביכולתו להילחם בכומר.
 
הידעת?
דווקא בקהילת וורמייזא עצמה, עיר מגוריו של מחבר הפיוט, לא נהגו לקרוא אקדמות, וזאת בשל מסורת המקובלת בידם על שליח ציבור שפעם אחת השתפך בקול נעים בעת הקריאה עד שיצאה נשמתו.
 
הידעת?
בעבר נהגו לומר את האקדמות לאחר קריאת הפסוק הראשון בתורה, אולם בהמשך התעורר פולמוס סביב כך, והיו פוסקים שסברו שהדבר מהווה הפסק בין ברכות התורה לקריאת התורה.
 
הידעת?
אזכור למנהגי ההילולא והנדרים בקבר שמואל הנביא נזכר בשו"ת מהרלב"ח - מעשה בבחור, אליעזר בן יפת שמו, שבזמן המגיפה 'נדר רבע גופו לאדוננו שמואל', ועתה בשל עוניו וחולשתו לא יכול לקיים את נדרו, וחושש כי זו הסיבה שהוא נשאר עד עתה חולה ומרושש, ושואל מה יעשה.
 
הידעת?
"פוילישע גארטל" - 'גארטל פולני', הינו גארטל ארוג בעבודת יד מושקעת וממשי טבעי איכותי, שיש בו ענין מיוחד על פי הקבלה.
הגארטל שאנחנו מכירים הוא בצבע שחור, אך ישנם גם בצבע לבן.
ישנם גארטלאך הארוגים מ-18 חוטים - כמנין ח"י, ישנם הארוגים מ-26 חוטים - גימטריה של שם הוי"ה, ישנם הארוגים מ-36 חוטים - כמנין ל"ו, ועוד.
הנצי"ב מוואלוז'ין נהג ללכת עם אבנט רחב כמנהג החסידים.
חסידי חב"ד חוגרים את הגארטל כשקצותיו משתלשלות לאורך הסירטוק.
 
הידעת?
מסורת בפני זקני צפת, כי בימי רבי שמואל העליר זי"ע, רבה של צפת בשנים תקפ"ד תרמ"ד, נעשתה חלוקה בין הקהילה הספרדית לבין הקהילה האשכנזית בצפת, ולפיה החזקה במירון תהא לקהילה הספרדית ואילו השחיטה בצפת תהיה בידי הקהילה האשכנזית.
 
הידעת?
לעומת המסורת האמורה על פטירת הרמ"א בשנת של"ג, ושחי ל"ג שנה - וכן כתב גם החיד"א בספר שם הגדולים שבנו רבי אברהם ראה חקוק על מצבתו - יש אומרים שהרמ"א נפטר בשנת של"ב, וחי קרוב ל-40 שנה.
 
הידעת?
מנהג מכירת העבירות הוזכר בפוסקים לראשונה בשו"ת מחנה חיים (ח"ה חו"מ סי' כ'): עני בן תורה שהיה אדם מכובד, ניגש פעם לעשיר אחד בסעודת ברית של אחד מבני העיר וביקש ממנו צדקה. אמר העשיר: אמכור לך את העברות שלי, ועוד אתן לך על כך עשרה זהובים. ונתן לו הכסף ואמר: 'על חטאים שאני חייב עליהם עולה, על חטאים שאני חייב חטאת' וכו'… העני המסכן הרכין ראשו, הנהן ויצא. כצאתו, פגעו בו אנשים והזהירוהו כי בנפשו הוא! וסיפרו לו את שנדפס בעיתונים שמעשה כזה אירע בשוק הצמר בעיר פלונית. העני ביקש לבטל את המקח אך העשיר לא הסכים, ונפשו של העני אבלה עליו, ועובר בין חכמי ישראל ושואל להגיד לו אם המקח קיים, והמון העם מרחקים ומזלזלים בו.
השיב על כך ב'מחנה חיים': "הדבר הוא פלא, לא שמענו מעולם, ומה שהעולם מספרים שארע סיפור כזה מי יודע, מסתבר שלא היה ולא נברא… וראיתי שהגאון הגדול מלמברג השיבו שלא מועילה מכירת העבירות, זה נהנה וזה מתחייב לא אמרינן".
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון