כללי - היכן מצינו שהאשכנזים נוהגין כדעת הרמב"ם והספרדים נוהגין באותו ענין כדעת התוס'. | הלכה ומנהג כללי - היכן מצינו שהאשכנזים נוהגין כדעת הרמב"ם והספרדים נוהגין באותו ענין כדעת התוס'. | הלכה ומנהג
ידוע שהמחבר עשה כלל של ג' עמודי ההוראה.
אבל בסימן רנט הוא עצמו נטה מהכלל שלו. וכמדומני שהרמ"א כבר העיר בזה.
אז אפשר לומר שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.
 
ידוע לחלק שאין דברי הרמ"א כדברי הרמב"ם,
דהרמב"ם פסק שבעה"ב מדליק כמספר בה"ב בדינא דמהדרין, ואילו הרמ"א פסק שכ"א מדליק לעצמו. כמו"כ הרמ"א כותב שהשוהה מחוץ לביתו יכול להדליק לעצמו. ולכן משמע מכך ומראיות נוספות שלעומת הרמב"ם שלמד שמדובר בחובת הבית, הרמ"א למד שמדובר בחובת גברא.
עכ"פ, בעיקר הנידון דמהדרין מן המהדרין הוא דין הכולל בתוכו גם את דינא דמהדרין (נר לכוא"ו יחד עם מוסיף והולך), אכן פסק הרמ"א כהרמב"ם ולא כתוס'.
 
ידוע לחלק שאין דברי הרמ"א כדברי הרמב"ם,
אצטט את דברי הט"ז (תרעא א)

ובכאן יש חידוש במנהג שהספרדים נוהגין כתוס' כמ"ש [ב"י] והאשכנזים כרמב"ם וזה לא מצינו בשאר מקומות:
 
אצטט את דברי הט"ז (תרעא א)

ובכאן יש חידוש במנהג שהספרדים נוהגין כתוס' כמ"ש [ב"י] והאשכנזים כרמב"ם וזה לא מצינו בשאר מקומות:
מי אמר שלא מתכוון למה שכתבתי, כלפי השילוב בין ההידורים? ודאי שבזה נוהגים כדעת הרמב"ם. אבל א"א לטעון שנוהגים כרמב"ם ממש, שכן כתב שבעה"ב מדליק לכולם, וכידוע לכל בר בי רב מילות הרמב"ם מדוקדקות להפליא.


ראיתי עתה שאכן הבית הלוי (עה"ת הל' חנוכה) ביאר שגם הרמ"א יודה בעיקר הדין לרמב"ם שבעה"ב מדליק לכולם, אך זה בזמן שמדליקים בחוץ ואם ידליק כ"א לא יהי' היכר, ורק לגבי תוך הבית פסק הרמ"א שכל אחד מדליק לעצמו.
אמנם עי' ערוה"ש ס"ס תרעא, שדי חמד מערכת חנוכה סי' ט אות ד, גליא מסכת או"ח סי' ו, דבאמת ביארו שאין נכון לומר כהט"ז שפסק הרמ"א כרמב"ם ממש.
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
אמנם עי' ערוה"ש ס"ס תרעא, שדי חמד מערכת חנוכה סי' ט אות ד, גליא מסכת או"ח סי' ו, דבאמת ביארו שאין נכון לומר כהט"ז שפסק הרמ"א כרמב"ם ממש.
ומכאן, מוכח, שדעת הט"ז עצמו בוודאי לא כמו שכתבת.
וכידוע לכל בר בי רב מילות הרמב"ם מדוקדקות להפליא
כמדו' שנחלקו בזה רבוותא, וכנודע.
איני יודע אם לכל בר בי רב, אך לכל מי שקבע מושבו בבי מדרשא.
 
ומכאן, מוכח, שדעת הט"ז עצמו בוודאי לא כמו שכתבת.
אמאי? זה גופא יכול להיות הסבר בט"ז. כשם שלעיתים מסבירים בתוס' שרש"י התכוון אחרת ממה שהבינו בו ולכן חלקו עליו (לא יודע אם יש מתנגדים לו' כך באופן כללי בתוס', מ"מ אפשר לומר שאחרון לא הבין במדויק את משנהו ולכן חלק עליו).
 
המחילה עמו, שלא ציטטתי את דברי הט"ז במלואם

אבל הרמב"ם פי' שאף לאותן שמדליקין נר לכל אחד יעשו לכל א' ב' נרות בליל שני וכן עד ח' וזהו הי"א של רמ"א ובכאן יש חידוש במנהג שהספרדים נוהגין כתוס' כמ"ש [ב"י] והאשכנזים כרמב"ם וזה לא מצינו בשאר מקומות:
 
המחילה עמו, שלא ציטטתי את דברי הט"ז במלואם

אבל הרמב"ם פי' שאף לאותן שמדליקין נר לכל אחד יעשו לכל א' ב' נרות בליל שני וכן עד ח' וזהו הי"א של רמ"א ובכאן יש חידוש במנהג שהספרדים נוהגין כתוס' כמ"ש [ב"י] והאשכנזים כרמב"ם וזה לא מצינו בשאר מקומות:
ייש"כ. אכן מפורש בט"ז.
 

הודעות מומלצות

האדמו“ר ר‘ מנחם מווארקי שאל שאלה:
שבת שלפני...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה