- הודעות
- 4,364
- תודות
- 11,036
- נקודות
- 885
בפסחים (סח, ב) הביאה הגמ' מחלוקת ר"א ור' יהושע, לר"א אדם ביו"ט או יושב ושונה או אוכל ושותה, ולר' יהושע חציו לה' וחציו לכם,
"והכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם".
ומצאנו בכמה ראשונים שנראה שגרסו "הכל מודים בעצרת דכולו לכם", עי' ריטב"א (סוכה כז, א), רא"ה (ברכות מט, א), רי"ץ גיאות (הובא בקש"ק, פסחים סח, ב), ר"י אלמדארי (ביצה, נדפס במוריה).
ולכאורה זה נראה מחודש מאוד, מיהו לר"א שתמיד יש שתי אפשרויות או כולו לה' או כולו לכם א"ש היטב דבשבועות יש רק אפשרות אחת,
ואולי נדחוק שזו כוונת הגמ' לפי גירסתם, הכל מודים שיש מצווה לאכול ולשתות ולר"א זה כולו, ובאמת לר' יהושע זה רק חציו.
אבל יתכן באמת שלר' יהושע כל יו"ט זה חצי חצי, א"כ בשבועות צריך יותר, וא"ש כפשוטו.
ועי' משנ"כ כאן שיתכן שכולו הכוונה רובו ככולו, וצריך תלמוד אם זה א"ש עם דברי הרמ"א על אשה שצמה.
"והכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם".
ומצאנו בכמה ראשונים שנראה שגרסו "הכל מודים בעצרת דכולו לכם", עי' ריטב"א (סוכה כז, א), רא"ה (ברכות מט, א), רי"ץ גיאות (הובא בקש"ק, פסחים סח, ב), ר"י אלמדארי (ביצה, נדפס במוריה).
ולכאורה זה נראה מחודש מאוד, מיהו לר"א שתמיד יש שתי אפשרויות או כולו לה' או כולו לכם א"ש היטב דבשבועות יש רק אפשרות אחת,
ואולי נדחוק שזו כוונת הגמ' לפי גירסתם, הכל מודים שיש מצווה לאכול ולשתות ולר"א זה כולו, ובאמת לר' יהושע זה רק חציו.
אבל יתכן באמת שלר' יהושע כל יו"ט זה חצי חצי, א"כ בשבועות צריך יותר, וא"ש כפשוטו.
ועי' משנ"כ כאן שיתכן שכולו הכוונה רובו ככולו, וצריך תלמוד אם זה א"ש עם דברי הרמ"א על אשה שצמה.
