שבועות הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם - טעמים (2 צופים)

אחד יחיד · אתמול ב 18:16

עוזי ומגני אמר:
שמעתי ואיני מצליח למצוא את מקורו היה זכור לי שזה מדויק ברש"י
שהכוונה היא משום שאנו רוצים להראות שגם על הגוף מקובל מתן תורה ולא רק על הנשמה והדרך להראות שהדבר מקובל על הגוף שהוא מגיב בדרכי הנאות שלו אכילה שתיה עגלא תילתא וכדו'

אהבת תורה אמר:
כמדומה שזה אכן הביאור על דרך הפשט,
וכלשון רש"י "להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל",
שיש ענין מיוחד בעצרת להדגיש שקבלת התורה איננה באה "על חשבון" החיים של האדם [כפי תשובתם של האומות בסירובם],
אלא אדרבה - גם מערכת החיים הארצית שמחה בקבלת התורה.

בנותן טעם להביא כאן מה שראיתי כתוב בשם הגרב"צ קוק שליט"א,
שידוע שמרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל הקפיד שלא לאכול בפני אחרים, וק"ו בפני ציבור,
אמנם פעם אחת בשנה היה אוכל מרן הגרי"ש בפרהסיא - בקידוש שנערך בביהכנ"ס לאחר סיום התפילה בחג השבועות.
והסביר הגרב"צ שהגרי"ש עשה כן מכח דברי רש"י הנ"ל - להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל.

כך שהמסקנה היא שמטרת ה"לכם" בשבועות איננה בשביל ההנאה שלנו באכילה,
אלא בשביל המשמעות שהאכילה שלנו מייצגת - שנוח ומקובל להם לישראל.
היא מרוממת את החיים של האדם.

יישר כח.
תשובה כזאת חיפשתי, שמניחה את הדעת באמת.
אך עדיין אשמח לשמוע את מקורו המדוייק.

חפץ בחיים · אתמול ב 20:59

אחד יחיד אמר:
והקושיא מתעוררת מאליה, וכי הדרך להראות שאנו חפצים בתורה הוא על ידי אכילה ושתיה ושאר עינוגי הגוף?
וכי האופן להודות על כך שלמדתי תורה ונתרוממתי הוא על ידי אכילת עגל משובח?

לא כ"כ הבנתי את הדו"ד כאן
בגמ' פסחים יש פלוגתא על המועדים אם כל מועד מחוייב בחציו לד' חציו לכם, או שיבחר האדם אם כולו לד' או כולו לכם. ומבואר שם בסוגיא שהפלוגתא היא האם השמחה ביו"ט היא מצוה או לא. ואמר ר' יוסף שבעצרת השמחה היא בודאי מצוה כיון שהתורה מצד עצמה יכולה ח"ו להיראות כאילו היא עול על ישראל ואינה מקובלת עליהם, משום כך חשוב וראוי להראות את השמחה.
האופן לשמוח ולהראות שמחה הוא על ידי בשור ויין, לשבת וללמוד זה ענין בפני עצמו אך אינו קשור לדין השמחה. והראיה שלמ"ד דהשמחה אינה מצוה יכול לנהוג באופן שכולו לד'.
ולא ראיתי בסוגיא זו עניין להודאה כלל.
זאת כמובן על דרך הפשט, ובעלי הסוד ורומזי הרמזים בודאי יאריכו רבות.

אוהב ספר · אתמול ב 21:01

חפץ בחיים אמר:
בגמ' פסחים יש פלוגתא על המועדים אם כל מועד מחוייב בחציו לד' חציו לכם, או שיבחר האדם אם כולו לד' או כולו לכם. ומבואר שם בסוגיא שהפלוגתא היא האם השמחה ביו"ט היא מצוה או לא. ואמר ר' יוסף שבעצרת השמחה היא בודאי מצוה כיון שהתורה מצד עצמה יכולה ח"ו להיראות כאילו היא עול על ישראל ואינה מקובלת עליהם, משום כך חשוב וראוי להראות את השמחה.
האופן לשמוח ולהראות שמחה הוא על ידי בשור ויין, לשבת וללמוד זה ענין בפני עצמו אך אינו קשור לדין השמחה. והראיה שלמ"ד דהשמחה אינה מצוה יכול לנהוג באופן שכולו לד'.

כבר ביאר השואל את דבריו למעלה שכוונתו על העניין של ה'הודאה', המבוארת ברש''י

חפץ בחיים · אתמול ב 21:03

אוהב ספר אמר:
כבר ביאר השואל את דבריו למעלה שכוונתו על העניין של ה'הודאה', המבוארת ברש''י

לא כתוב ברש"י הודאה.

אוהב ספר · אתמול ב 21:06

חפץ בחיים אמר:
לא כתוב ברש"י הודאה.

איה''נ, כן העיר כבר הרב @הצעיר שבחבורה למעלה,
אלא דכן הבין השואל

אחד יחיד אמר:
שם זה מדין שמחה, ולא מדין הודאה.

אוהב ספר · אתמול ב 21:08

הצעיר שבחבורה אמר:
ועדיין לא זכינו לביאור, מהיכן ולמה הבין כן

אכן, אבל רק ביארתי דבריו
@אחד יחיד

אחד יחיד · אתמול ב 22:32

חפץ בחיים אמר:
לא כתוב ברש"י הודאה.

אוהב ספר אמר:
איה''נ, כן העיר כבר הרב @הצעיר שבחבורה למעלה,
אלא דכן הבין השואל

אוהב ספר אמר:
אכן, אבל רק ביארתי דבריו
@אחד יחיד

כך הבנתי מדברי רש"י, שר' יוסף אמר להכין עגלא תילתא כהודאה על כך שלמד תורה ונתרומם.

חפץ בחיים · אתמול ב 22:42

אחד יחיד אמר:
כך הבנתי מדברי רש"י, שר' יוסף אמר להכין עגלא תילתא כהודאה על כך שלמד תורה ונתרומם.

אם כך שאלתך מצויינת
מה הקשר בין סעודה להודיה
אבל האמת שהסעודה היא מכלל השמחה
ולכן הכל מבואר

אוהב ספר · אתמול ב 23:52

אחד יחיד אמר:
כך הבנתי מדברי רש"י, שר' יוסף אמר להכין עגלא תילתא כהודאה על כך שלמד תורה ונתרומם.

ומדוע א''א לומר שהכוונה לשמוח על שלמד תורה ונתרומם?

שבועות הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם - טעמים (2 צופים)

אחד יחיד

משתמש מוביל

חפץ בחיים

משתמש רגיל

אוהב ספר

משתמש מוביל

חפץ בחיים

משתמש רגיל

אוהב ספר

משתמש מוביל

אוהב ספר

משתמש מוביל

אחד יחיד

משתמש מוביל

חפץ בחיים

משתמש רגיל

אוהב ספר

משתמש מוביל

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

משתמשים שצופים באשכול הזה

נושאים דומים