הכנסת אורחים - גדרו

[הרב מרודוש]

הכנסת אורחים - גדרו
מהו?

 

[הרב מרודוש]

כונתי אם יש משהו ברחוב שאין לו מה לאכול
זה מצוות צדקה לא הכנסת אורחים
מה ההיכ"ת שמקימיים מצות הכנסת אורחים?

 

[עוזי ומגני]

כונתי אם יש משהו ברחוב שאין לו מה לאכול
זה מצוות צדקה לא הכנסת אורחים
מה ההיכ"ת שמקימיים מצות הכנסת אורחים?

לחץ כדי לכווץ...

רמ"א שלג סעי' א'
. הגה: וְכָל שְׁבוּת שֶׁהִתִּירוּ מִשּׁוּם צֹרֶךְ מִצְוָה מֻתָּר גַּם כֵּן לְצֹרֶךְ אוֹרְחִים; וְלֹא מִקְרֵי אוֹרְחִים, אֶלָּא שֶׁנִּתְאָרְחוּ אֶצְלוֹ בְּבֵיתוֹ, אוֹ שֶׁזִּמֵּן אוֹרְחִים שֶׁנִּתְאָרְחוּ אֵצֶל אֲחֵרִים (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סי' ע''ב), אֲבָל (ב) כְּשֶׁזִּמֵּן חֲבֵרוֹ לִסְעֹד אֶצְלוֹ לֹא מִקְרֵי אוֹרְחִים וְאֵינוֹ סְעֻדַּת מִצְוָה רַק סְעֻדַּת רְשׁוּת.
ובמשנה ברורה שם
(ח) לצורך אורחים - שבעה"ב המזמנם עושה מצוה וכמו שאחז"ל דגדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני השכינה: (ט) אבל כשזימן וכו' - ומ"מ אם מזמין חבירו שיבוא לכבוד האורח אז גם הוא נחשב כאורח לענין דשרי לפנות בשבילו ואם הסעודה בעצמה היא סעודת מצוה ודאי פשיטא דשרי לפנות לפי חשבון כולם:

 

[הרב מרודוש]

רמ"א שלג סעי' א'
. הגה: וְכָל שְׁבוּת שֶׁהִתִּירוּ מִשּׁוּם צֹרֶךְ מִצְוָה מֻתָּר גַּם כֵּן לְצֹרֶךְ אוֹרְחִים; וְלֹא מִקְרֵי אוֹרְחִים, אֶלָּא שֶׁנִּתְאָרְחוּ אֶצְלוֹ בְּבֵיתוֹ, אוֹ שֶׁזִּמֵּן אוֹרְחִים שֶׁנִּתְאָרְחוּ אֵצֶל אֲחֵרִים (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סי' ע''ב), אֲבָל (ב) כְּשֶׁזִּמֵּן חֲבֵרוֹ לִסְעֹד אֶצְלוֹ לֹא מִקְרֵי אוֹרְחִים וְאֵינוֹ סְעֻדַּת מִצְוָה רַק סְעֻדַּת רְשׁוּת.
ובמשנה ברורה שם
(ח) לצורך אורחים - שבעה"ב המזמנם עושה מצוה וכמו שאחז"ל דגדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני השכינה: (ט) אבל כשזימן וכו' - ומ"מ אם מזמין חבירו שיבוא לכבוד האורח אז גם הוא נחשב כאורח לענין דשרי לפנות בשבילו ואם הסעודה בעצמה היא סעודת מצוה ודאי פשיטא דשרי לפנות לפי חשבון כולם:

לחץ כדי לכווץ...

במאי איירי שאין להם היכן לאכול?

 

[עוזי ומגני]

במאי איירי שאין להם היכן לאכול?

לחץ כדי לכווץ...

לא שאין להם אוכל אלא אין להם היכן לאכול
וכן יש להם מעות אבל אין להם אפשרות להכין האוכל וכדו'
וכגון שהיו צריכים לנסוע ממקום למקום לצורך יריד וכו'
אבל חברו המתגורר בקרבת מקום ורק רוצה לאכול עמו יחד לא מקרי הכנסת אורחים

 

[הרב מרודוש]

וכן יש להם מעות אבל אין להם אפשרות להכין האוכל וכדו'

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' באותו זמן הוא נקרא עני
כמו עשיר העובר ממקום למקום שמותר לו לקחת מתנות עניים

 

[שטייגניסט]

זה מצוות צדקה לא הכנסת אורחים

לחץ כדי לכווץ...

מעתיק
דעת תורה באורים בראשית פרק יט פסוק ב (פרשת וירא)
(ב) ויאמר הנה נא אדני. וברש"י: הנה נא אתם אדונים לי אחר שעברתם עלי. והנה לפי פירוש זה, פסוק זה של הנה נא אדוני, אינו שייך להמשך הענין של סורו נא, אלא הוא פסוק בפני עצמו, שאמר להם לוט שהם אדונים לו, ולמדנו מכאן יסוד גדול בדיני הכנסת אורחים, כי בעל הבית נעשה עבד לאורח הבא אצלו, והאורח אדון לו, והטעם הוא - "אחר שעברתם עלי", והוא כמו שכתב רש"י לעיל (יח, ה) אצל אברהם, "כי על כן עברתם - מאחר שעברתם עלי לכבודי", (ועיי"ש בדברינו), והיינו שבזה שהאורח בא לבעל הבית הוא מכבד את בעה"ב, כי אין לך כבוד יותר גדול מזה שאדם צלם א־להים בא אליו, ומזה נובע כל דיני הכנסת אורחים, אשר חיובם הוא כדין עבד לאדון, והוא משום הכרת הטוב שמקבל בעל הבית מהאורח שבא לכבודו, נעשה הבעל הבית כעבד משועבד להאורח, אצלנו כל ענין הכנסת אורחים נעשה רק כענין של "העפליכקייט", אבל לא כן הוא, חיוב ממש הוא, כמו חיובי עבד לאדון. והנה לכאורה לפי"ז היה צריך להיות חיוב של הכנסת אורחים רק בעשיר שביאתו הוא לכבוד בעל הבית, אבל בעני אשר כונתו לצורך עצמו לא יהיה בו משום חיוב זה של הכנסת אורחים, אבל זהו שיבוש אשר נשתבשנו בו, חז"ל אומרים (עיין ויק"ר לד, י) עני אומר מאן זכי בי, והיינו כיון שמחויבים אנו לרוץ לקראת אורח ולהכניסו לתוך ביתנו, הנה אין חילוק כלל בין עני לעשיר, דגם לקראת עני צריך לרוץ, וכיון שרץ לקראתו נעשה עבד לו, אצלנו נתהפכו המושגים, אצלנו העני הוא עבד להעשיר, אבל האמת הוא להיפך, התורה מגלה לנו בזה כי אדרבה הוא, הבעל הבית נעשה עבד ומשועבד לאורח הבא, העני הוא המזכה את העשיר, ועל כן הוא האדון, זהו הפירוש בהפסוק שלוט אמר להם שאתם אדונים לי, לימוד גדול יוצא לנו מזה להיפך מכל המושגים המורגלים אצלנו.

 

[עוזי ומגני]

לכאו' באותו זמן הוא נקרא עני
כמו עשיר העובר ממקום למקום שמותר לו לקחת מתנות עניים

לחץ כדי לכווץ...

אבל לקבל מקום לגור הוא צדקה? מטבח להכין האוכל הוא צדקה?
זה הכנסת אורחים