משמעות דברי השו"ע תרצ"ה, ב ושאר הפוסקים, שההתבסמות בפורים, לאו דווקא ביין, אלא בכל משקה משכר.
אמנם ברש"י למגילה ז ע"א כתב: לבסומי "ביין" וברמב"ם מגילה ב, ט"ו "ושותה יין עד שישתכר ויירדם בשכרותו", וכן כתבו הרוקח, רל"ז והרדב"ז א, תס"ב כיון שכל הניסים נעשו על ידי משתה היין – יש להשתכר לכתחילה ביין.
ואמנם, בשו"ת שבט הלוי י, קז שאם שותים מיץ ענבים, לא מקיימים מצות השתייה, שאינו משכר.
ולמעשה, לצאת ידי הראשונים הנ"ל – ראוי לקבוע את עיקר השתייה ביין, ואפשרי להוסיף גם משקאות משכרים, בהכשרים מהודרים, לקיים "והשתייה כדת"..
אמנם ברש"י למגילה ז ע"א כתב: לבסומי "ביין" וברמב"ם מגילה ב, ט"ו "ושותה יין עד שישתכר ויירדם בשכרותו", וכן כתבו הרוקח, רל"ז והרדב"ז א, תס"ב כיון שכל הניסים נעשו על ידי משתה היין – יש להשתכר לכתחילה ביין.
ואמנם, בשו"ת שבט הלוי י, קז שאם שותים מיץ ענבים, לא מקיימים מצות השתייה, שאינו משכר.
ולמעשה, לצאת ידי הראשונים הנ"ל – ראוי לקבוע את עיקר השתייה ביין, ואפשרי להוסיף גם משקאות משכרים, בהכשרים מהודרים, לקיים "והשתייה כדת"..
