התורה

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,717
תודות
17,131
נקודות
895
ויֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם (ז, יט)
לְפִי שֶׁהֵגֵין הַיְאוֹר עַל מֹשֶׁה כְּשֶׁנִּשְׁלַךּ לְתוֹכוֹ, לְפִיכָך לֹא לָקָה עַל יָדוֹ לֹא בְּדָּם וְלֹא בְּצְפַרְדְּעִים, וְלָקָה עַל יְדֵי אַהֲרֹן (רש"י).

דברים דומים כותב רש"י להלן (ח, יב), שבמכת כינים לא הכה משה את העפר, לפי שהגין העפר עליו כשהטמין את המצרי בחול. מכאן אנו למדים עד היכן מגיעה חובת הכרת-הטוב, שאפילו לדבר דומם, למים ועפר, צריך אדם לפעול בעצמו מידת הכרת הטוב, ועל אחת כמה וכמה כלפי אנשים בני דעת, שבוודאי יש להכיר להם טובה ולא לכפור בטובתם.

הכרת הטוב למרחץ

ב'שיטה מקובצת' על מסכת בבא קמא (צב, ב) מביא מה שסיפר הר"י (רבי יוסף) מיגאש זי"ע, מגדולי הראשונים וחכמי ספרד, אודות רבו הרי"ף (רבינו יצחק אלפסי) זי"ע, מגדולי הראשונים בעיר פאס במרוקו ובהמשך בספרד, שפעם חלה והיה זקוק למרחץ כדי שיבריא, ואחד מעשירי העיר העמיד בפניו את המרחץ שלו עד שהבריא. לימים התהפך הגלגל על אותו עשיר שירד מנכסיו ונאלץ למכור את המרחץ שבביתו כדי לשלם את החובות שהוא היה חייב, וביקשו מהרי"ף שיבוא להעניק שמאות ולבדוק את ערכו של המרחץ, כדי לדעת מה שוויו. אך הרי"ף טען: לא אוכל לדון במרחץ זה, לא במכר ולא בשמאות, כיון שנהניתי מהמרחץ הזה, ואיני יכול להיות כפוי טובה למרחץ לדון במכירתו!​

הכרת הטוב לספסל ואבנים

פעם אחת לאחר תפילת שחרית, שוחח הגה"צ רבי אליהו לופיאן זי"ע עם בחור אחד, תוך שהוא מקפל את התפילין על הספסל. הבחור ששוחח עימו שם לב שהספסל מלוכלך מעט והלך להביא מטלית לנקותו. אמר לו רבי אליהו: 'תן לי את הזכות להביא את המטלית ולנקות, משום שאני חייב הכרת הטוב לספסל, כי אני מקפל את התפילין על הספסל הזה, אבל אתה אינך חייב הכרת הטוב לספסל זה'!

כיוצא בזה מסופר עוד על רבי אליהו לופיאן, שלפעמים היה עורך שיחות-מוסר לתלמידים מחוץ לישיבה בחיק הטבע, ופעמים רבות ראו אותו כשהוא קם, מנקה את האבנים שישב עליהם, וכאשר שאלו אותו לפשר הדבר, ענה: 'נהניתי מהאבנים - אני צריך לנקותם!'.
תורה שבכתב​

 
בראשונה ייש"כ עצום להרב @התורה על פניניו הנפלאים, אני מקיים בדבריך 'לכשיפוצו'... ע"י שיווקם לאחרים, אשריך!!

ובאמת יש לעיין בכל זה,
וכי הספסל או בית המרחץ, היאור או העפר במצרים הם ישות מסוימת??
כביכול יש יחס בינינו שהוא 'נתן' לי משהו לכן אני 'חייב לו הכרת הטוב'??
ידוע שלמדו מזה המון את כל ענין המחייב של הכרת הטוב, ופרטיו.
נשמח לשמוע (לראות...) מפניני והגיגי חו"ר הפורום בענין הזה...
 
למדו מזה ש'הכרת הטוב' זה לא בהכרח מצד המקבל, אלא בעיקר מצד הנותן,
אגב, זה מיוחד שבפורום זה יכול להיעשות בלחיצה פשוטה...
 
 
אין עניין לתת הכרת הטוב לדומם גם לא מצד הנותן כי הוא למעשה לא נתן כלום
יתכן שהכיון [ויעויי' במאמר הנפלא הנ"ל] שזה כעין חינוך עצמו להרגל הכרת הטוב.

ואמנם מבחינה פרקטית יש להבין איך אפשר לייחס את ההטבה לדומם? ואם אי אפשר א"כ ל"ש בזה הרגל להכרת הטוב מאחר שבמודעות של המוטב אין כל 'מטיב'.
 
אצל מרע"ה מוכח שלא כדבריך
שם משה לא הכה את היאור, וזה כמו בור ששתית ממנו אל תזרוק לתוכו אבן, זה משחית את המידות ומובן גם למה,
אבל לתת הכרת הטוב לדומם, להעניק לו כשאין שום 'מקבל', לא נראה לענ"ד שייך שזה ילמד וירגיל לתת.
 
שם משה לא הכה את היאור, וזה כמו בור ששתית ממנו אל תזרוק לתוכו אבן, זה משחית את המידות ומובן גם למה,
אבל לתת הכרת הטוב לדומם, להעניק לו כשאין שום 'מקבל', לא נראה לענ"ד שייך שזה ילמד וירגיל לתת.
אף אין אם אין כל 'מקבל' [עיי' ערך היאור], מכל מקום התועלת היא מאשר יושפע ל'נותן'.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון