- הודעות
- 4,585
- תודות
- 16,556
- נקודות
- 895
ויֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם (ז, יט) לְפִי שֶׁהֵגֵין הַיְאוֹר עַל מֹשֶׁה כְּשֶׁנִּשְׁלַךּ לְתוֹכוֹ, לְפִיכָך לֹא לָקָה עַל יָדוֹ לֹא בְּדָּם וְלֹא בְּצְפַרְדְּעִים, וְלָקָה עַל יְדֵי אַהֲרֹן (רש"י)
דברים דומים כותב רש"י להלן (ח, יב), שבמכת כינים לא הכה משה את העפר, לפי שהגין העפר עליו כשהטמין את המצרי בחול. מכאן אנו למדים עד היכן מגיעה חובת הכרת-הטוב, שאפילו לדבר דומם, למים ועפר, צריך אדם לפעול בעצמו מידת הכרת הטוב, ועל אחת כמה וכמה כלפי אנשים בני דעת, שבוודאי יש להכיר להם טובה ולא לכפור בטובתם.
באחד הימים, לפני מלחמת העולם השניה, יצא מרן הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זי"ע לטייל ולשוחח בדברי תורה עם תלמידו הגאון רבי ישראל זאב גוסטמן זצ"ל, מחבר ספרי 'קונטרסי השיעורים'. הם יצאו אל החורשות שבפאתי העיר וילנא, ותוך כדי כך עצר רבי חיים עוזר את שטף דיבורו, והראה לתלמידו על כמה צמחים והזהירו שהם מלאים רעל וסכנה לאכלם, ועל צמחים אחרים אמר שאפשר לאכלם. הדבר היה לפלא בעיני התלמיד מדוע רבו מספר ומודיע לו ידיעות אלו.
אך לא ארכו הימים ומלחמת העולם השניה פרצה, כאשר התלמיד רבי ישראל זאב נאלץ לברוח ליערות ולשהות שם חודשים ארוכים, או אז הבין את מבטו הרחוק של רבו רבי חיים עוזר, כי כעת זכר איזה הם הצמחים המורעלים ונזהר שלא לאכלם, ואלו הם הצמחים הבריאים והמזינים אשר מהם אכל לצורך קיום גופו.
חלפו ועברו עוד שנים, והגאון רבי ישראל זאב כבר עמד בראשות ישיבת 'נצח ישראל', והנה הבחינו תלמידיו כי אחת לכמה ימים יוצא ראש הישיבה בכבודו ובעצמו לחצר הישיבה בשעות הצהריים, עומד עם משפך ומשקה את הצמחים והפרחים. לשאלת תלמידיו לפשר הדבר, סיפר להם את נס הצלתו בתקופת השואה כאשר הסתתר ביערות וניזון מאכילת צמחים, 'חייב אני הכרת הטוב לצמחים שהחיו את נפשי, ולכן אני נוהג כבר שנים רבות להשקות את הצמחים כאות הכרת הטוב!'.
תורה שבכתב
דברים דומים כותב רש"י להלן (ח, יב), שבמכת כינים לא הכה משה את העפר, לפי שהגין העפר עליו כשהטמין את המצרי בחול. מכאן אנו למדים עד היכן מגיעה חובת הכרת-הטוב, שאפילו לדבר דומם, למים ועפר, צריך אדם לפעול בעצמו מידת הכרת הטוב, ועל אחת כמה וכמה כלפי אנשים בני דעת, שבוודאי יש להכיר להם טובה ולא לכפור בטובתם.
באחד הימים, לפני מלחמת העולם השניה, יצא מרן הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זי"ע לטייל ולשוחח בדברי תורה עם תלמידו הגאון רבי ישראל זאב גוסטמן זצ"ל, מחבר ספרי 'קונטרסי השיעורים'. הם יצאו אל החורשות שבפאתי העיר וילנא, ותוך כדי כך עצר רבי חיים עוזר את שטף דיבורו, והראה לתלמידו על כמה צמחים והזהירו שהם מלאים רעל וסכנה לאכלם, ועל צמחים אחרים אמר שאפשר לאכלם. הדבר היה לפלא בעיני התלמיד מדוע רבו מספר ומודיע לו ידיעות אלו.
אך לא ארכו הימים ומלחמת העולם השניה פרצה, כאשר התלמיד רבי ישראל זאב נאלץ לברוח ליערות ולשהות שם חודשים ארוכים, או אז הבין את מבטו הרחוק של רבו רבי חיים עוזר, כי כעת זכר איזה הם הצמחים המורעלים ונזהר שלא לאכלם, ואלו הם הצמחים הבריאים והמזינים אשר מהם אכל לצורך קיום גופו.
חלפו ועברו עוד שנים, והגאון רבי ישראל זאב כבר עמד בראשות ישיבת 'נצח ישראל', והנה הבחינו תלמידיו כי אחת לכמה ימים יוצא ראש הישיבה בכבודו ובעצמו לחצר הישיבה בשעות הצהריים, עומד עם משפך ומשקה את הצמחים והפרחים. לשאלת תלמידיו לפשר הדבר, סיפר להם את נס הצלתו בתקופת השואה כאשר הסתתר ביערות וניזון מאכילת צמחים, 'חייב אני הכרת הטוב לצמחים שהחיו את נפשי, ולכן אני נוהג כבר שנים רבות להשקות את הצמחים כאות הכרת הטוב!'.
תורה שבכתב
הכרת הטוב למרחץ וספסל | פרשת וארא
ויֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם (ז, יט) לְפִי שֶׁהֵגֵין הַיְאוֹר עַל מֹשֶׁה כְּשֶׁנִּשְׁלַךּ לְתוֹכוֹ, לְפִיכָך לֹא לָקָה עַל יָדוֹ לֹא בְּדָּם וְלֹא בְּצְפַרְדְּעִים, וְלָקָה עַל יְדֵי אַהֲרֹן (רש"י). דברים דומים כותב רש"י להלן (ח, יב)...
forum-otzar-hatorah.co.il