- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,472
- נקודות
- 1,280
התרת נדרים
א'. נוהגים בערב ראש השנה לעשות "התרת נדרים" (מט"א). שלשה יושבים, והמבקש עומד לפניהם בבקשת ההתרה. אפשרי שהשלשה יהיו קרובים זה לזה או למבקש ההתרה. הבעל אינו יכול להיות בהרכב הבי"ד להתרת נדרי אשתו (יו"ד רכ"ח רל"ד כז).
ב'. יש להקפיד שאותם שלשה הביאו חתימת זקן, או שיהיו לפחות בני שמונה עשרה. התרת נדרים כשרה בלילה. (רכ"ח פ"ת סק"ב).
ג'. צריך שכל אדם יבין מה שהוא אומר, ולא כמו שחושבים עמי הארצות שהיא בבחינת איזו "תחינה" (חיי אדם קל"ח, והוסיף: וראיתי מאותם שאין מבינין לשון הקדוש, שאומרים הנוסח בלשון לעז. ועי"ש שמתרגם הנוסח לאידיש).
ד'. אין אדם עושה שליח להתיר נדריו, אף לא באמצעות הכתב. אלא יופיע בעצמו (ורשאי לבא עם מתורגמן) (רכ"ח ט"ז). לכלל זה "יוצא מן הכלל" אחד, אשה עושה את בעלה שליח להתיר נדריה (רל"ד נ"ו). הבעל שקיבל שליחות מאשתו, יאמר לדיינים לפני אמירתו שלו, שאמירה זו תעלה אף עבור אשתו, שהוא שליח שלה. (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל). והדיינים יוסיפו לומר ג' פעמים "מותרים לה".
ה'. בסיום התרת הנדרים, מוסר המבקש "מודעא". למעשה אין להסתמך על מודעא זו בהמשך השנה. הוה אומר שיש להתייחס למה שנודר במשך השנה בכל חומר הדין. יש אומרים שעכ"פ מועלת המודעא לענין מנהג של מצוה שלא יחשב כנדר. אמנם לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, יש בענין זה חילוקי דינים, וצריך שאלת חכם.
א'. נוהגים בערב ראש השנה לעשות "התרת נדרים" (מט"א). שלשה יושבים, והמבקש עומד לפניהם בבקשת ההתרה. אפשרי שהשלשה יהיו קרובים זה לזה או למבקש ההתרה. הבעל אינו יכול להיות בהרכב הבי"ד להתרת נדרי אשתו (יו"ד רכ"ח רל"ד כז).
ב'. יש להקפיד שאותם שלשה הביאו חתימת זקן, או שיהיו לפחות בני שמונה עשרה. התרת נדרים כשרה בלילה. (רכ"ח פ"ת סק"ב).
ג'. צריך שכל אדם יבין מה שהוא אומר, ולא כמו שחושבים עמי הארצות שהיא בבחינת איזו "תחינה" (חיי אדם קל"ח, והוסיף: וראיתי מאותם שאין מבינין לשון הקדוש, שאומרים הנוסח בלשון לעז. ועי"ש שמתרגם הנוסח לאידיש).
ד'. אין אדם עושה שליח להתיר נדריו, אף לא באמצעות הכתב. אלא יופיע בעצמו (ורשאי לבא עם מתורגמן) (רכ"ח ט"ז). לכלל זה "יוצא מן הכלל" אחד, אשה עושה את בעלה שליח להתיר נדריה (רל"ד נ"ו). הבעל שקיבל שליחות מאשתו, יאמר לדיינים לפני אמירתו שלו, שאמירה זו תעלה אף עבור אשתו, שהוא שליח שלה. (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל). והדיינים יוסיפו לומר ג' פעמים "מותרים לה".
ה'. בסיום התרת הנדרים, מוסר המבקש "מודעא". למעשה אין להסתמך על מודעא זו בהמשך השנה. הוה אומר שיש להתייחס למה שנודר במשך השנה בכל חומר הדין. יש אומרים שעכ"פ מועלת המודעא לענין מנהג של מצוה שלא יחשב כנדר. אמנם לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, יש בענין זה חילוקי דינים, וצריך שאלת חכם.
(יתד נאמן, יום שישי כ"ד באלול תשפ"ד)
א'. נוהגים בערב ראש השנה לעשות "התרת נדרים" (מט"א). שלשה יושבים, והמבקש עומד לפניהם בבקשת ההתרה. אפשרי שהשלשה יהיו קרובים זה לזה או למבקש ההתרה. הבעל אינו יכול להיות בהרכב הבי"ד להתרת נדרי אשתו (יו"ד רכ"ח רל"ד כז).
ב'. יש להקפיד שאותם שלשה הביאו חתימת זקן, או שיהיו לפחות בני שמונה עשרה. התרת נדרים כשרה בלילה. (רכ"ח פ"ת סק"ב).
ג'. צריך שכל אדם יבין מה שהוא אומר, ולא כמו שחושבים עמי הארצות שהיא בבחינת איזו "תחינה" (חיי אדם קל"ח, והוסיף: וראיתי מאותם שאין מבינין לשון הקדוש, שאומרים הנוסח בלשון לעז. ועי"ש שמתרגם הנוסח לאידיש).
ד'. אין אדם עושה שליח להתיר נדריו, אף לא באמצעות הכתב. אלא יופיע בעצמו (ורשאי לבא עם מתורגמן) (רכ"ח ט"ז). לכלל זה "יוצא מן הכלל" אחד, אשה עושה את בעלה שליח להתיר נדריה (רל"ד נ"ו). הבעל שקיבל שליחות מאשתו, יאמר לדיינים לפני אמירתו שלו, שאמירה זו תעלה אף עבור אשתו, שהוא שליח שלה. (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל). והדיינים יוסיפו לומר ג' פעמים "מותרים לה".
ה'. בסיום התרת הנדרים, מוסר המבקש "מודעא". למעשה אין להסתמך על מודעא זו בהמשך השנה. הוה אומר שיש להתייחס למה שנודר במשך השנה בכל חומר הדין. יש אומרים שעכ"פ מועלת המודעא לענין מנהג של מצוה שלא יחשב כנדר. אמנם לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, יש בענין זה חילוקי דינים, וצריך שאלת חכם.
א'. נוהגים בערב ראש השנה לעשות "התרת נדרים" (מט"א). שלשה יושבים, והמבקש עומד לפניהם בבקשת ההתרה. אפשרי שהשלשה יהיו קרובים זה לזה או למבקש ההתרה. הבעל אינו יכול להיות בהרכב הבי"ד להתרת נדרי אשתו (יו"ד רכ"ח רל"ד כז).
ב'. יש להקפיד שאותם שלשה הביאו חתימת זקן, או שיהיו לפחות בני שמונה עשרה. התרת נדרים כשרה בלילה. (רכ"ח פ"ת סק"ב).
ג'. צריך שכל אדם יבין מה שהוא אומר, ולא כמו שחושבים עמי הארצות שהיא בבחינת איזו "תחינה" (חיי אדם קל"ח, והוסיף: וראיתי מאותם שאין מבינין לשון הקדוש, שאומרים הנוסח בלשון לעז. ועי"ש שמתרגם הנוסח לאידיש).
ד'. אין אדם עושה שליח להתיר נדריו, אף לא באמצעות הכתב. אלא יופיע בעצמו (ורשאי לבא עם מתורגמן) (רכ"ח ט"ז). לכלל זה "יוצא מן הכלל" אחד, אשה עושה את בעלה שליח להתיר נדריה (רל"ד נ"ו). הבעל שקיבל שליחות מאשתו, יאמר לדיינים לפני אמירתו שלו, שאמירה זו תעלה אף עבור אשתו, שהוא שליח שלה. (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל). והדיינים יוסיפו לומר ג' פעמים "מותרים לה".
ה'. בסיום התרת הנדרים, מוסר המבקש "מודעא". למעשה אין להסתמך על מודעא זו בהמשך השנה. הוה אומר שיש להתייחס למה שנודר במשך השנה בכל חומר הדין. יש אומרים שעכ"פ מועלת המודעא לענין מנהג של מצוה שלא יחשב כנדר. אמנם לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, יש בענין זה חילוקי דינים, וצריך שאלת חכם.
(יתד נאמן, יום שישי כ"ד באלול תשפ"ד)