הסכך
א. סוכה שנעשתה כהלכתה, ונשאר שם הסכך כל השנה, היות ואותו המקום ראוי רק לדיור חלקי וארעי, כשרה הסוכה גם לשנה הבאה. אכן כיון שעבר החג על הסוכה, צריך הוא להגביה טפח על טפח מהסכך ולהניחו שנית "לשם מצות סוכה" (תרל"ו סק"ז).
ב. אם התקינו גגון מעל הסכך או מתחתיו ועי"ז הפך המקום להיות חדר שימושי של קבע, הרי לא די בהסרת הגגון והגבהת טפח, אלא צריך הוא להגביה כל הסכך ולהניחו מחדש. (סק"ח).
ג. לכתחילה טוב להיזהר שלא יניחו את הסכך אשה או קטן, רק ישראל גדול, שהוא בר חיוב סוכה. (ביה"ל י"ד ועיין תרמט שעה"צ טו). להצבת הדפנות הכל כשרים.
ד. היה צינור עובר מעל הסוכה (או רצועת בטון וכדו'), אם היה רחבו ג' טפחים, לכתחילה אין יושבים תחתיו, פחות מכאן, יושבים. היה רוחבו ד' טפחים לא רק שאין יושבים תחתיו, אלא הוא אף מחלק את הסכה לשניים. היינו שכל חלק נידון בפני עצמו, וצריך שיהיו לו שלוש דפנות כשרות (תרל"ב ס"ק ב' ג').
ה. מותר לשבת בסוכה תחת מקום שאינו מסוכך, היינו תחת חלל ריק, ובתנאי שיהא רוחב מקום החלל פחות מג' טפחים, ובתנאי נוסף שרוב ראשו או רוב גופו לא יהיו תחת החלל. היה חלל זה "הולך על פני כל הסוכה", אין לשבת שם אפ' כשמיעוטו תחת החלל. ויתכן שיש להחמיר גם באין החלל הולך ע"פ כל הסוכה, אם ארכו שבעה טפחים או שהוא רוב הסוכה, (ויש לשים לב, כי מצוי הדבר) (תרלב ב' וע"פ חזו"א).
ו. מצוי לפעמים שבחלק אחד של הסוכה יש סכך צפוף, ואילו בחלק האחר הוא דליל, ובחלק הדליל הסכך הוא מיעוט, לדעת המחבר אם בסיכום הכללי הסכך הינו יותר מהחלל, הסוכה כשרה. אמנם לדעת הרמ"א אם שטחו של המקום בו הסכך דליל, הוא ז' על ז' טפחים, אותו מקום פסול לישיבת סוכה. כאשר רצועת ז' דלילה מעין זו עוברת מעבר לעבר, אפשר שחוצה היא את הסוכה לשנים (תרל"א ב' וסק"ד).
ז. לא יעשה את הסכך כה מעובה עד שגשם לא יוכל לחדור לסוכה, כי יש פוסלים באופן זה. אם סיכך באופן שהגשם חודר, אך אין רואים הכוכבים יש לו על מי לסמוך. אמנם לכתחילה יעשה בעובי שניתן יהיה לראות הכוכבים (תרל"א ג' ומשנ"ב).
