- הודעות
- 1,952
- תודות
- 5,602
- נקודות
- 355
לדעת השו''ע אבל לדעת הגר''א חיבים בכל מקרה
- מתחיל חוט דבר ה'
- תאריך התחלה
-
- תגים
- הלכה הלכה ומנהג הלכה למעשה הלכות
דיונים, שאלות ובירורים בהלכה שאינם משתייכים לאחת הקטגוריות הספציפיות בפורום
אינו כן, עיקר דין "תיכף לנטילה ברכה" הוא על מים אחרונים,
טור סימן קס"ו:
וינגב ידיו היטב, ויברך ברכת המוציא מיד. ומיהו רבינו יואל כתב שאין לחוש על הפסק בין נטילה להמוציא, כיון שהשלחן לפניו ודעתו לאכול לא חשיב היסח הדעת, וההיא דתכף לנטילה ברכה מפרש לה על מים אחרונים, וכן פירש רב אלפס והרמב"ם ז"ל, ואדוני אבי הרא"ש ז"ל היה רגיל אף בראשונים שלא להפסיק ושלא לדבר, והיה רגיל כשהיה מיסב בסעודה עם אחרים שהיה נוטל באחרונה שלא להפסיק ושלא לדבר, ומתוך הירושלמי משמע ג"כ דההיא דתיכף לנטילה ברכה דאמים ראשונים קאי, דאיתא התם התוכף ברכה לנט"י אינו ניזוק בכל אותה סעודה.
וכ"כ המ"ב בס"ס קפא (ס"ק כד): "וצריך ליזהר שלא להפסיק בין הנטילה לבהמ"ז אפילו בד"ת".
ומה שכתבתי שאפשר עדיף לא ליטול, הוא משום דעת התוס' המוזכר גם בשו"ע שיש שאין מקפידים כלל במים אחרונים (מלבד באיסטיניס או ידיו מלוכלכות שהוא מן הדין), אבל אחר שמקפיד הרי יש לו לעשות כדין, וצ"ע.
- הודעות
- 1,952
- תודות
- 5,602
- נקודות
- 355
אינו כן עיקר דין תיכף לנ''ב הוא על מים ראשונים כמבואר בירושלמי שהנזהר בזה אינו ניזוק כל אותה סעודה
יעויין בדברי הטור שהבאתי.
- הודעות
- 1,952
- תודות
- 5,602
- נקודות
- 355
עינתי ויעוין בדברי הירושלמי שהבאתי (שמובאים בפוסקים איני זוכר מי בדיוק)
לאלו שלא לומדים בישיבות ובכוללים זה אכן עד היום,
כך שגם בזמן המשנ"ב זה היה רלוונטי הרבה יותר מהיום.
זה לא רק זימון אלא חיוב שבע ברכות ממש,
ועל זה לא מועיל תנאי
מנ"ל למר דבר זה?
באג"מ א' נ"ו מבואר דמהני לזה ע"ש, (דאין חיוב ז' ברכות אלא בעשרה, ואשר ברא בג', וכיון שאין זימון אין חיוב בשום ברכה).
מזיכרוני, שחיוב שבע ברכות חל על כל אחד שאכל בסעודת חתן, למרות שאפשר לעשות זאת רק בעשרה,
כך שמי שכיוון שלא להצטרף נמצא בבעיה יותר ממי שמצטרף.
- הודעות
- 1,952
- תודות
- 5,602
- נקודות
- 355
ל' המשנה רנב''ה היה מתפלל ובגמ' בכניסתו מהו אומר ופ' הרמב''ם (והובא לעיל) שמל' הגמ' משמע שהוא חובה ולאפוקי ל' המשנה שמשמע שהוא רק הנהגה של רנב''ה וליישב המנהג נראה פשוט שהברייתא רק מרחיבה את הנוסח של הרוצה לנהוג כרנב''ה אבל אינו חיוב כמבואר מל' המשנה וגם אינו שייך אלא בביהמ''ד של מורי הוראה ושל הלומדים בחבורה כמבואר מנוסח התפילה ובזה יתיישב ג''כ היאך שינה המ''ב ע''פ הט''ז את הנוסח של הגמ' כי אינו חיוב
- הודעות
- 1,952
- תודות
- 5,602
- נקודות
- 355
יש להביא צדדי היתר (שלהמניחים כל היום הוא די מוכרח) שרובו ככולו ודי שרוב התפילין במקום הנכון ונ''מ בעיקר לתיתורא היוצאת כלפי המצח
- הודעות
- 1,952
- תודות
- 5,602
- נקודות
- 355
ראיה ? אני מכיר דעת הגריש''א שלא אלא די בי' שמברכים ואין חיוב אפילו על החתן והכלה בעצמם אאל''ט
שו"ע מפורש אהע"ז ס"ב י"א:
בני החופה שנתחלקו לחבורות, אפילו אם אכלו בבתים שאינם פתוחים למקום שהחתן אוכל, כולם מברכין ברכת חתנים; לא מבעיא אם השמש מצרפן, אלא אפילו אין השמש מצרפן, כיון שהתחילו לאכל אותם שבשאר בתים כשהתחילו אותם של בני החופה, כולם חשובים כאחד לברך ברכת חתנים, כיון שאוכלים מסעודה שהתקינו לחופה:
יש לציין שזה רק מי שהיה בחופה, אבל בדרך כלל האוכלים המוציא נמצאים בחופה.
כידוע אלו צדדי היתר שהחמירו הפוסקים מאוד שלא לסמוך עליהם.
המניחים כל היום, אתה מתכוון מסתמא שבמשך הזמן התפילה יורדת, אה"נ שלענין ברכה א"צ לברך שוב לדעת הט"ז אם רק מיעוט נשאר, אבל לא לסמוך ע"ז לעצם מצוות ההנחה, ועכ"פ בשעת הנחה להקפיד שיהיה במקום, אל"כ הוא ברכה לבטלה.
- הודעות
- 1,952
- תודות
- 5,602
- נקודות
- 355
לכאורה יש לדחות שהוא רק אפשרות לצרף ולא חובה על כולם כי עיקר החיוב הוא לברך במעמד בעשרה והוא חובת ציבור כזאת ולא ממש על כל יחיד אף שכמובן ראוי לכל אחד להיות חלק מזהוצ''ע
כנראה כבודו לא עיין במה שהבאתי, הטור עצמו שציטטתי מביא הירושלמי: "ומתוך הירושלמי משמע ג"כ דההיא דתיכף לנטילה ברכה דאמים ראשונים קאי, דאיתא התם התוכף ברכה לנט"י אינו ניזוק בכל אותה סעודה".
- הודעות
- 1,952
- תודות
- 5,602
- נקודות
- 355
צודק מתנצל
אבל לא בארת למה עדיין לדעתך העיקר דלא כהירושלמי
הבאתי שכן כתבו הראשונים.
וטעמא משום דכן מוכח בהדיא בגמרא ברכות מב.
"אמר רב הרגיל בשמן שמן מעכבו אמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא אמר לן כגון אנן דרגילינן במשחא משחא מעכבא לן ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דאמר רבי חייא בר אשי אמר רב שלש תכיפות הן תכף לסמיכה שחיטה תכף לגאולה תפלה תכף לנטילת ידים ברכה".
הסוגיא עוסקת מה נחשב סילוק סעודה, ומוכח שמדובר על מים אחרונים שלפני ברהמ"ז, וכן כתבו שם רש"י ותוספות על אתר.
אפשר לומר שהוא גם על מים ראשונים כירושלמי, אך כנראה סברו הראשונים שהבבלי והירושלמי נחלקו איך לפרש מימרא זו אם על ראשונים או על אחרונים.
- הודעות
- 1,952
- תודות
- 5,602
- נקודות
- 355
לכאורה הדרך היותר נכונה היא לומר אלו ואלו וכהנהגת הרא''ש ולא לדחות הירושלמי כל זמן שאין בבבלי מפורש להפך