המאמינים בצמצום כדעת הגר"א (2 צופים)

[חד מבתראי]

כידוע נחלקו אבות העולם, מרנא אור שבעת הימים הבעש"ט ז"ל וממשיכי דרכו (בעיקר התניא), ולנגדו אדונינו הגר"א ז"ל,
בביאור המושגים 'צמצום' ו'ממלא כל עלמין', באופן יסודי ביותר, שאין כאן המקום להאריך בו.
אך נתקשיתי, שהרי לפי החסידים המאמינים בצמצום כדעת הגר"א הרי הם 'מגשימים', וכופרים בעיקר,
ומעולם לא שמענו שהחשיבו החסידים את ה'מתנגדים' ל'כופרים'.
(אולי ה"ה גם להפך, אבל יל"ע)
אנא, לא להיכנס לנושא הכללי של חסידים ומתנגדים.
@קבוצה חסידות @קבוצה פנימיות התורה

 

[אחד התלמידים]

(אולי ה"ה גם להפך

לחץ כדי לכווץ...

 

[תענוג]

המחלוקת בענין צמצום כפשוטו קדם לזמן הבעש"ט ותלמידיו והגר"א ותלמידיו, והמחלוקת מספר נפה"ח לספר התניא בענין ממלא כל עלמין ידוע דגדולי ליטאים וחסדים סברו שאין מחלוקת רק בלשונות מה נקרא ממלא ומה סובב וכן אי מותר להאריך הדיבור בהם ולא בענין אמונה באופן יסודי ביותר.​

וראיתי מציינים בזה הנושא למכתב מאליהו ח"ד מכתב י"ג ביאורים בחכמת הנסתר עמוד 484, הגרא"י געלדצעהלער בספרו קדשי יהושע סוף ח"ה וכן בספרו אמונת יהושע סוף ח"ו הגר"י קלופט במפר דעת יואל מאמר כ"ג עמוד מ"ו.

 

[החושב]

כנראה, שהחסידים הבינו, שאין כאן מחלוקת על אחד מעיקרי הדת ממש, אלא על נספח ממנו.

 

[בד קודש]

(אולי ה"ה גם להפך, אבל יל"ע)

לחץ כדי לכווץ...

לא ראיתי עכשיו, אבל כמדומני שבנפש החיים כתב על התקשרות לצדיק שזהו שיתוף ועל צמצום שזה כפירה.

 

[תענוג]

החסידים ל'כופרים'.
(אולי ה"ה גם להפך, אבל יל"ע)
אנא, לא להיכנס לנושא הכללי של חסידים ומתנגדים.

לחץ כדי לכווץ...

לא ראיתי עכשיו, אבל כמדומני שבנפש החיים כתב על התקשרות לצדיק שזהו שיתוף ועל צמצום שזה כפירה.

לחץ כדי לכווץ...

כאשר רצו בפעם בסאטמאר במחאה בניו יארק שיזרקו ביצים וזה נגד החוק הכריזו היות שיש ברחוב פלוני רכב ביצים והוא מכשול לציבור ע"כ מזהירין ומבקשין אנא לא להיכנס לשם...

 

[בד קודש]

כאשר רצו בפעם בסאטמאר במחאה בניו יארק שיזרקו ביצים וזה נגד החוק הכריזו היות שיש ברחוב פלוני רכב ביצים והוא מכשול לציבור ע"כ מזהירין ומבקשין אנא לא להיכנס לשם...

לחץ כדי לכווץ...

אין קשר בין המצולם לכתבה!
פותח האשכול אמר כי גם הליטאים לא אמרו שהחסידים כופרים,
השבתי על כך - ורק על כך - כי הליטאים אכן, אמרו גם אמרו שהחסידים כופרים.

וכן, הנפש החיים וכמובן רבו אדוננו הגר"א אחזו שבחסידות יש אלמנטים כפרניים!
גם אם זה מפריע לך, וגם אם זה לא מוצא חן בעינך - זה המציאות איתה אתה צריך להתמודד.

 

[בד קודש]

כידוע נחלקו אבות העולם, מרנא אור שבעת הימים הבעש"ט ז"ל וממשיכי דרכו (בעיקר התניא), ולנגדו אדונינו הגר"א ז"ל,
בביאור המושגים 'צמצום' ו'ממלא כל עלמין', באופן יסודי ביותר, שאין כאן המקום להאריך בו.
אך נתקשיתי, שהרי לפי החסידים המאמינים בצמצום כדעת הגר"א הרי הם 'מגשימים', וכופרים בעיקר,
ומעולם לא שמענו שהחשיבו החסידים את ה'מתנגדים' ל'כופרים'.
(אולי ה"ה גם להפך, אבל יל"ע)
אנא, לא להיכנס לנושא הכללי של חסידים ומתנגדים.
@קבוצה חסידות @קבוצה פנימיות התורה

לחץ כדי לכווץ...

לדעתי,
הסיבה נעוצה בכך שהדרך הליטאית הייתה הדרך הנהוגה מזה דורות רבים,
תנועת החסידות היא הייתה המחדשת.

והן אמנם שהחסידים נוהגים לומר "החסידות לא חידשה דבר אלא האירה את הידוע כבר"
אבל בסופו של דבר החידוש היה החסידות ולא ההתנגדות.

לפיכך, החסידות תמיד הייתה במצב של מגננה, לומר 'אנו לא כופרים, אין באמת מחלוקת' וכו',
ורק להתנגדות הייתה את הפריווילגיה לתקוף.

 

[החושב]

לדעתי,
הסיבה נעוצה בכך שהדרך הליטאית הייתה הדרך הנהוגה מזה דורות רבים,
תנועת החסידות היא הייתה המחדשת.

והן אמנם שהחסידים נוהגים לומר "החסידות לא חידשה דבר אלא האירה את הידוע כבר"
אבל בסופו של דבר החידוש היה החסידות ולא ההתנגדות.

לפיכך, החסידות תמיד הייתה במצב של מגננה, לומר 'אנו לא כופרים, אין באמת מחלוקת' וכו',
ורק להתנגדות הייתה את הפריווילגיה לתקוף.

לחץ כדי לכווץ...

הסבר מאוד יפה, הגיוני, ומתקבל על הדעת.

תודה רבה רבה על כך.

 

[אחת שאלתי]

אך נתקשיתי, שהרי לפי החסידים המאמינים בצמצום כדעת הגר"א הרי הם 'מגשימים', וכופרים בעיקר,

לחץ כדי לכווץ...

אכן כן.

 

[תענוג]

אין קשר בין המצולם לכתבה!
פותח האשכול אמר כי גם הליטאים לא אמרו שהחסידים כופרים,
השבתי על כך - ורק על כך - כי הליטאים אכן, אמרו גם אמרו שהחסידים כופרים.

וכן, הנפש החיים וכמובן רבו אדוננו הגר"א אחזו שבחסידות יש אלמנטים כפרניים!
גם אם זה מפריע לך, וגם אם זה לא מוצא חן בעינך - זה המציאות איתה אתה צריך להתמודד.

לחץ כדי לכווץ...

לדעתי,
הסיבה נעוצה בכך שהדרך הליטאית הייתה הדרך הנהוגה מזה דורות רבים,
תנועת החסידות היא הייתה המחדשת.

והן אמנם שהחסידים נוהגים לומר "החסידות לא חידשה דבר אלא האירה את הידוע כבר"
אבל בסופו של דבר החידוש היה החסידות ולא ההתנגדות.

לפיכך, החסידות תמיד הייתה במצב של מגננה, לומר 'אנו לא כופרים, אין באמת מחלוקת' וכו',
ורק להתנגדות הייתה את הפריווילגיה לתקוף.

לחץ כדי לכווץ...

דוקה מוצא חן בעיני
מי שיודע קצת הדברים בפנים רואה שהמפרסמים שאין מחלוקת מיסודי אמונה בא מחדר הליטאי
וז"ל המכתב מאליהו לענינינו: אם נחלקו בעל התניא זי"ע והגר"א ז"ל בגדר ענין הצמצום גופיה וכשהשתדלתי להתעמק בדבר ראיתי לכאורה כי דא ודא אחת היא זולת בגדר העבודה אם יש להשתמש בהכרה זו גם לצורך העבודה וגם בזה מוזכר בנפש החיים פ"ח כי גדולי עולם השתמשו בדרך זה ורק היה חושש לטועים עכל"ל.

 

[תענוג]

בספר קדשי יהושע ח"ה וז"ל אחר זה הגיד לי מו"ח (בעל מכתב מאליהו) כי דיבר בענין זה עם מורי ורבי החסיד הרב רש"פ מענדעלאוויץ זצ"ל מיסד ומשגיח רוחני דמתיבתא תורה ודעת ובית מדרש עליון כו' ידוע לנו כי הי' לו ידיעה רחבה בתורת הקבלה כי אמר פעם למשפחתו היום גמרתי ספר קל"ח פתחי חכמה פעם ט"ו וגם הוא דעתו שאין כאן מחלוקת בעצם הדברים ושמח מו"ח מאד כו' בפרט בדורינו שנשתנה ענין זה של מחלוקת לגריעותא דכל אחד חולק על חבירו ושש ושמח אם יכול לקרא לחבירו טועה ואפיקורס ולתלות דבריו בשיטה ישנה ויחידאה צריך לפרסם דברים אלו וכמו שמסיים מו"ח אגרת זו וז"ל ולכאורה בדור הזה אשר יש בו צורך רב לאחוד ודבוק בין החרדים לדבר ה' היה ראוי לפרסם הדבר שאין חילוקי דעות בעצם הענינים אלא איך להשתמש בהם לעבודה עכ"ל ועי' בהעמק דבר בפתיחה לבראשית שכתב הצור תמים פעלו וגו' צדיק וישר הוא דשבח ישר הוא נאמר להצדיק דין הקב"ה בתורבן בית שני שהיה דור עקש ופתלחל וכו' שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה אך לא היו ישרים בהליכות עולמים ע"כ מפני שנאת תנם שבלבם זה את זה חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס ובאו עי"ז לידי שפיכות דמים בדרך הפלגה ולכל רעות שבעולם עד שחרב הבית וע"ז היה צידוק הדין שהקב"ה ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו וכו' עכ"ל.​

 

[עוזי ומגני]

דוקה מוצא חן בעיני
מי שיודע קצת הדברים בפנים רואה שהמפרסמים שאין מחלוקת מיסודי אמונה בא מחדר הליטאי
וז"ל המכתב מאליהו לענינינו: אם נחלקו בעל התניא זי"ע והגר"א ז"ל בגדר ענין הצמצום גופיה וכשהשתדלתי להתעמק בדבר ראיתי לכאורה כי דא ודא אחת היא זולת בגדר העבודה אם יש להשתמש בהכרה זו גם לצורך העבודה וגם בזה מוזכר בנפש החיים פ"ח כי גדולי עולם השתמשו בדרך זה ורק היה חושש לטועים עכל"ל.

לחץ כדי לכווץ...

לא למדתי סוגיא זו בעיון
אבל כמדומני שהמכתב מאליהו הוא יחידאה בזה

 

[בד קודש]

דוקה מוצא חן בעיני
מי שיודע קצת הדברים בפנים רואה שהמפרסמים שאין מחלוקת מיסודי אמונה בא מחדר הליטאי
וז"ל המכתב מאליהו לענינינו: אם נחלקו בעל התניא זי"ע והגר"א ז"ל בגדר ענין הצמצום גופיה וכשהשתדלתי להתעמק בדבר ראיתי לכאורה כי דא ודא אחת היא זולת בגדר העבודה אם יש להשתמש בהכרה זו גם לצורך העבודה וגם בזה מוזכר בנפש החיים פ"ח כי גדולי עולם השתמשו בדרך זה ורק היה חושש לטועים עכל"ל.

לחץ כדי לכווץ...

בספר קדשי יהושע ח"ה וז"ל אחר זה הגיד לי מו"ח (בעל מכתב מאליהו) כי דיבר בענין זה עם מורי ורבי החסיד הרב רש"פ מענדעלאוויץ זצ"ל מיסד ומשגיח רוחני דמתיבתא תורה ודעת ובית מדרש עליון כו' ידוע לנו כי הי' לו ידיעה רחבה בתורת הקבלה כי אמר פעם למשפחתו היום גמרתי ספר קל"ח פתחי חכמה פעם ט"ו וגם הוא דעתו שאין כאן מחלוקת בעצם הדברים ושמח מו"ח מאד כו' בפרט בדורינו שנשתנה ענין זה של מחלוקת לגריעותא דכל אחד חולק על חבירו ושש ושמח אם יכול לקרא לחבירו טועה ואפיקורס ולתלות דבריו בשיטה ישנה ויחידאה צריך לפרסם דברים אלו וכמו שמסיים מו"ח אגרת זו וז"ל ולכאורה בדור הזה אשר יש בו צורך רב לאחוד ודבוק בין החרדים לדבר ה' היה ראוי לפרסם הדבר שאין חילוקי דעות בעצם הענינים אלא איך להשתמש בהם לעבודה עכ"ל ועי' בהעמק דבר בפתיחה לבראשית שכתב הצור תמים פעלו וגו' צדיק וישר הוא דשבח ישר הוא נאמר להצדיק דין הקב"ה בתורבן בית שני שהיה דור עקש ופתלחל וכו' שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה אך לא היו ישרים בהליכות עולמים ע"כ מפני שנאת תנם שבלבם זה את זה חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס ובאו עי"ז לידי שפיכות דמים בדרך הפלגה ולכל רעות שבעולם עד שחרב הבית וע"ז היה צידוק הדין שהקב"ה ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו וכו' עכ"ל.​

לחץ כדי לכווץ...

שתי הודעות שלימות,
והבאת רק את המכתב מאליהו.
בעוד שגם הם מעולם לא אמרו שהנפש החיים לא קרא לזה כפירה אלא אמרו שהוא חשש מהטועים,
בעוד הרב גדליה קניג טען שהנפש החיים כלל לא חלק על ההתקשרות לצדיק...

 

[חד מבתראי]

כאשר רצו בפעם בסאטמאר במחאה בניו יארק שיזרקו ביצים וזה נגד החוק הכריזו היות שיש ברחוב פלוני רכב ביצים והוא מכשול לציבור ע"כ מזהירין ומבקשין אנא לא להיכנס לשם...

לחץ כדי לכווץ...

כבודו כבר אמר,

המחלוקת בענין צמצום כפשוטו קדם לזמן הבעש"ט ותלמידיו והגר"א ותלמידיו,

לחץ כדי לכווץ...

אם מפריע לך, תחשוב שאמרתי הרמ"ז והרמ"ק (כמדומני, ממש לא בטוח שזה אכן אלו)

 

[חד מבתראי]

לכל המצטטים שאין כאן פלוגתא זה פשוט חסר.
לפי רוב הפרשנויות, וכן כתב ה'תניא' בפירוש - יש בזה מחלוקת גמורה.
ואם אכן יש בכך מחלוקת, האם כל דיני 'כפירה' חלים על הצד השני?
וכפי שפסק הרמב"ם על החכמים המגשימים.
האמת שבסתם אדם מן השוק (מב' המחנות) אין לחשוש שהוא מכיר אפילו 'פשט' א' בצמצום, ק"ו שלא את הפשט השני...

 

[שירת העשבים]

וכן, הנפש החיים וכמובן רבו אדוננו הגר"א אחזו שבחסידות יש אלמנטים כפרניים!

לחץ כדי לכווץ...

הדברים אכן ידועים, אך מאוד מסקרן אותי, האם יש לכך מקורות בכתובים?
(מלמד מכתבו של הגאון המקובל ה"לשם")

 

[תענוג]

לכל המצטטים שאין כאן פלוגתא זה פשוט חסר.
לפי רוב הפרשנויות, וכן כתב ה'תניא' בפירוש - יש בזה מחלוקת גמורה.
ואם אכן יש בכך מחלוקת, האם כל דיני 'כפירה' חלים על הצד השני?
וכפי שפסק הרמב"ם על החכמים המגשימים.
האמת שבסתם אדם מן השוק (מב' המחנות) אין לחשוש שהוא מכיר אפילו 'פשט' א' בצמצום, ק"ו שלא את הפשט השני...

לחץ כדי לכווץ...

המכתב אליהו ודעימיה סוברים שאין מחלוקת בעיקרן של הדברים בענין הצמצום בין ספר התניא ונפש החיים דגם הנפש החיים סובר דהצמצום אינה כפשוטו וז"ל בשער ג' פ"ז וז"ל ומודעת שכל דברי האריז"ל בנסתרות משל הם ופנימיות ענין הצמצום והקו הכוונה על אלו הב' בחינות הנ"ל שהן בעצם בחינה אחת וענין אחד לגמרי כי ביאור לשון צמצום כאן אינו לשון סילוק והעתק ממקום למקום להתכנס ולהתחבר עצמו אל עצמו כביכול להמציא מקום פנוי ח"ו אלא כענין שאמרו בב"ר סוף פרשה מ"ה וצמצמה פניה ולא ראתה המלך ובאיכה רבתי בריש א"ב דאני הגבר הלכה וצמצמה פניה אחר העמוד שפירושו שם לשון הסתר וכסוי עי' בערוך ערך צמצום כן כאן מלת צמצום היינו הסתר וכסוי והכוונה שאחדותו ית"ש בבחינת עצמותו הממלא כל עלמין בהשואה גמורה מכנים אנחנו בשם צמצום מחמת שאחדותו יתב' הממלא כל עלמין הוא מצומצם ומוסתר מהשגתינו וכענין אכן אתה קל מסתתר ישעיה מ"ה עכל"ל.​

 

[תענוג]

בעוד הרב גדליה קניג טען שהנפש החיים כלל לא חלק על ההתקשרות לצדיק...

לחץ כדי לכווץ...

לא צריכים לזה רבי גדליה קניג הנפש החיים כותב שני פעמים בפירוש דשיתוף הוא רק עם עבודה כהשתחויה וכדומה אבל עצם התקשרות ודביקות לצדיק לא יעלה על הדעת דחולק על זה כי כך לשונם ז"ל הדבק בת"ח ומפורסם פירושו בדברי קדמונים כמצורף
ובספר המצוות להמב"ם מצוה ו וז"ל שצונו להתחבר עם החכמים ולהתיחד עמהם ולהתמיד בישיבתם בכל אופן מאופני העבודה והחברה במאכל ובמשתה והעסק עכ"ל ובמהרש"א כתובות קיא וז"ל כל המשיא בתו לת"ח וכו' כאלו מדבק בשכינה כו' והוא מבואר הדיבור בזה כי הנפש מתדבק ברוח והרוח בנשמה תחת כסא הכבוד צרורה בצרור החיים כו' והעושה פרקמטיא לת"ח אין זה דיבוק ממון שהרי לא נותן כלום מממונו אבל הוא דבוק שכלי בכל מה דאפשר
וז"ל דרשות הר"ן דרוש השמיני
ובשו"ת הרדב"ז וז"ל

ו

 

[בד קודש]

המכתב אליהו ודעימיה סוברים שאין מחלוקת בעיקרן של הדברים בענין הצמצום בין ספר התניא ונפש החיים דגם הנפש החיים סובר דהצמצום אינה כפשוטו וז"ל בשער ג' פ"ז וז"ל ומודעת שכל דברי האריז"ל בנסתרות משל הם ופנימיות ענין הצמצום והקו הכוונה על אלו הב' בחינות הנ"ל שהן בעצם בחינה אחת וענין אחד לגמרי כי ביאור לשון צמצום כאן אינו לשון סילוק והעתק ממקום למקום להתכנס ולהתחבר עצמו אל עצמו כביכול להמציא מקום פנוי ח"ו אלא כענין שאמרו בב"ר סוף פרשה מ"ה וצמצמה פניה ולא ראתה המלך ובאיכה רבתי בריש א"ב דאני הגבר הלכה וצמצמה פניה אחר העמוד שפירושו שם לשון הסתר וכסוי עי' בערוך ערך צמצום כן כאן מלת צמצום היינו הסתר וכסוי והכוונה שאחדותו ית"ש בבחינת עצמותו הממלא כל עלמין בהשואה גמורה מכנים אנחנו בשם צמצום מחמת שאחדותו יתב' הממלא כל עלמין הוא מצומצם ומוסתר מהשגתינו וכענין אכן אתה קל מסתתר ישעיה מ"ה עכל"ל.​

לחץ כדי לכווץ...

שוב,
מהמתנגדים מדובר רק במכתב מאליהו, בעוד שבצד שכנגד רבו האומרים כן.
רוב ככל המתנגדים אחזו שישנה מחלוקת ברורה בעניין.
דברי הנפש החיים דברים כפשטן הם שהשגתינו בבורא כל כך רחוקה היא ועוברת כל כך הרבה השתלשלויות ומסכים, עד ש שבמעט שבאפשרותינו להשיג לא נראה כבודו יתברך בכל עצמותו אלא בצמצום היינו הנהגה של הסתר מציאותו יתברך בגשמיות.

והב' בחינות שהבאת הלא הם הבחינה מצידינו והבחינה מצד עצם עצמותו ועיי"ש ודו"ק היטב.

לא צריכים לזה רבי גדליה קניג הנפש החיים כותב שני פעמים בפירוש דשיתוף הוא רק עם עבודה כהשתחויה וכדומה אבל עצם התקשרות ודביקות לצדיק לא יעלה על הדעת דחולק על זה כי כך לשונם ז"ל הדבק בת"ח ומפורסם פירושו בדברי קדמונים כמצורף
ובספר המצוות להמב"ם מצוה ו וז"ל שצונו להתחבר עם החכמים ולהתיחד עמהם ולהתמיד בישיבתם בכל אופן מאופני העבודה והחברה במאכל ובמשתה והעסק עכ"ל ובמהרש"א כתובות קיא וז"ל כל המשיא בתו לת"ח וכו' כאלו מדבק בשכינה כו' והוא מבואר הדיבור בזה כי הנפש מתדבק ברוח והרוח בנשמה תחת כסא הכבוד צרורה בצרור החיים כו' והעושה פרקמטיא לת"ח אין זה דיבוק ממון שהרי לא נותן כלום מממונו אבל הוא דבוק שכלי בכל מה דאפשר
וז"ל דרשות הר"ן דרוש השמיני
ובשו"ת הרדב"ז וז"ל

ו

לחץ כדי לכווץ...

דבריך אינם עומדים במבחן המציאות, רק אצטט דברי הנפש החיים עצמם:
"היינו שלא לכוין להשתעבד ולהתדבק בשום עבודה לאיזה כח או כחות פרטים אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת. רק לכוין הכל לשם העצם המיוחד הוי"ה ית"ש מקורא וכללא של כלל הכחות כולם שנמשכו ממנו... ואפילו להשתעבד ולהתדבק באיזה עבודה לבחי' רוה"ק שבאיזה אדם נביא ובעל רוה"ק. גם זה נקרא עכומ"ז ממש...ועם כי עיקר אזהרת הכתוב על כל העכומ"ז הנ"ל היינו בארבע עבודות דוקא אמנם עתה שעבודת התפלה בהשתעבדות כוונת הלב הוא במקום עבודת הקרבן. ודאי גם ע"ז שייך האזהרה"

בלי השתחוואה ובלי שום דבר נוסף! עצם התפילה בהתקשרות למשהו או מישהו נוסף מלבד הבורא יתברך עצמו!

והראיות שהבאת אינם אלא הבל ושווא נתעה,
לא כתוב שם מילה על תפילה!