שלח המהפך בחיי הבחורים (1 צופה)

[התורה]

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וגו' (במדבר טו, לח) פָּרָשַׁת צִיצִית לְכָךְ נִסְמְכָה לְאֵלוּ, לְפִי שֶׁאַף הִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר 'וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי' (רש"י).
חביבה וחשובה היא מצות ציצית, עד שהיא שקולה כנגד כל תרי"ג מצוות התורה, כדוגמת שמירת שבת והתרחקות מעבודה זרה. הזהירות והדקדוק במצות ציצית כדת וכהלכה, בכל פרטיה ודקדוקיה, יש בה גם סגולה נפלאה לכל הברכות ולשמירה נפלאה מכל צרה וצוקה ברוחניות ובגשמיות.

בתקופה בה כיהן מרן הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל כראש ישיבת 'תפארת ציון', הוא הבחין פעם בסדקים רוחניים שנוצרו בחומת הרוחניות של כמה בחורים הלומדים בישיבה, וברוח של קרירות ביראת שמים הנושבת בקרבם, ועז היה רצונו לרומם את הבחורים ולקרבם אל יראת שמים טהורה.

פנה רבי מיכל יהודה אל מרן החזון איש זי"ע לשאול בעצתו כיצד לחזק את הבחורים ביראת שמים. ענה לו החזון איש: תשתדל שהבחורים ידקדקו ויהדרו במצות ציצית! שכן מצות ציצית משפיעה אוצרות של יראת שמים על המדקדקים והמהדרים בה!

עשה רבי מיכל כעצתו, והחל להדריך את הבחורים להקפיד על מצות ציצית בכל פרטיה ודקדוקיה, והנה כעבור תקופה קצרה ניכר היה מהפך לטובה בין כותלי הישיבה, הבחורים כולם התחזקו ביראת שמים, ואווירת רצינות חזרה שוב לשכון על כל בחורי החמד.

תורה שבכתב​

 

[אברך מישיבת מיר]

במשנה ברורה (כד ה) מובא הסגולה להינצל מיצה"ר ע"י שמחזיק את הציציות בידו בשעץתת קר"ש