הלכות ק"ש תפילה המתפלל בקול האם צריך להתחשב בציבור הלומדים – אחר התפילה?

[בעל דבר]

התפללתי מנחה בבית הכנסת ונשארתי ללמוד אחר התפילה. יהודי אחד צדיק שהתפלל איתי, האריך בתפילתו, כך שבשעה שכל הציבור סיים והלך לביתו (או נשאר ללמוד), הוא רק אחז ב'אבינו מלכינו'. הוא החל לומר את אבינו מלכינו בהשתפכות הנפש, מילה במילה, לא בלע מילים ולא פלטם, כמונה מעות ממש. תענוג לאוזניים.
אך, היהודי אמר את התפילה הגדולה הזו בקול רם עד כדי צעקה. אני שישבתי בצד לא יכלתי להתרכז בלימודי, קולו הרם בלבל את ריכוזי, עד שחיכתי שהוא יסיים את תפילתו, כדי שאני יוכל להמשיך ללמוד.
הסתפקתי האם באמת זה ראוי? כלומר, האם יהודי שמתפלל יכול להתפלל על חשבון הציבור הלומדים? האם זה לא נחשב לביטול תורה?
הרי בתי כנסיות היום הם משמשים גם כבית כנסת וגם כבית מדרש, אז בזמן התפילות אין זכות לאף אחד להתלונן, אם אתה רוצה ללמוד, חפש לך מקום שקט או חדר אחר ושם תלמד, אבל אחרי שעת התפילה?

 

[פנחס ע]

תלוי מהו ייעודו של המקום, ומכיוון שנהוג ומקובל שכמה דקות אחר המניין עוד נשאר לתפילה, מהסיפור הנ"ל לכאו' נהג בסדר.
אבל אם יהיה זה בצורה חריגה, לכאו' אינו כדין, והוי מבטל תורה.
ומ"מ היה ראוי ללומדים שיאמרו לו זה וודאי היה מקבל בשמחה.