סיפורים המת שנעלם

[מאן דהו]

ידועה התקופה בה חששו הכל מגזרת 'ניתוחי מתים'. כאשר מידי פעם נטלו הרופאים גופות נפטרים יהודים וניתחו אותם, באופן המנוגד להלכה ולכבוד הנפטר.
באחד הימים, באותה תקופה, נפטר יהודי אחד, שבסמוך לביתו היתה פנימית בחורים. מיד לאחר פטירתו לקחו הבחורים את גופת הנפטר, הכניסוה למקום והחביאוה באחד מחדרי הפנימיה. המשטרה לא התכוונה לוותר על טרפה כה בקלות והיא נערכה בכוחות גדולים כדי לפרוץ לתוך הפנימיה ולקחת את המת לנתיחה שלאחר המוות. מנגד, גם הבחורים לא התכוונו לוותר בקלות על כבוד הנפטר. הם לקחו את הנפטר והניחוהו בקומה השלישית של חדרי הפנימיה, כשלאורך כל המדרגות הניחו מיטות וארונות, שפכו מים ושמן על כל המדרגות והניחו כל חפץ ומכשול היכול למנוע את כניסת המשטרה לבנין. אבל המשטרה היא משטרה, ולאחר מאבק של שש שעות עם כוחות שיטור עצומים, אלות, גז מדמיע ושאר כלי משחית, הם הצליחו סוף סוף להגיע לחדר בו שכב הנפטר.
בפרצוף של מנצחים, תפסו ארבעה שוטרים את המיטה, לקחו את גופת הנפטר לאמבולנס, ופתחו בנסיעה לכיוון אבו כביר, המקום בו ניתחו מתים רח"ל. לאחר כרבע שעה של נסיעה החלו לפתע תזוזות מתחת לטלית, פחד פחדים, תחיית המתים כפשוטה. ה'מת' קם ממיטתו ויצא מהאמבולנס... למותר לציין שאלו נזקקו כעת לאמבולנס, היו השוטרים עצמם, שזכו לראות בעיניהם תחיית המתים כפשוטו...
להיכן נעלם המת האמיתי? דקה לאחר שהמשטרה נסעה עם ה'מת' – החי, הוציאו הבחורים את הנפטר האמיתי, ששהה בקומת הקרקע, ולקחו אותו לקבורה בשקט ובשלוה. המשטרה נלחמה בכל עוז ותעצומות כדי לקחת 'מת – חי' שכביכול שהה בקומה השלישית, בזמן שהמת האמיתי שכן לבטח בקומת הקרקע מבלי שאף אחד שמר עליו.

 

[אחד יחיד]

סיפור אמיתי?

 

[מגנא ומצלא]

א. זכורני כשלמדתי בישיבה, היו בפנימיה ארונות חשמל גדולים מאד בכל קומה. וסיפרו שבאחד מהם החביאו פעם מת...

ב. עד היום זכור המעשה מהתינוק שנפטר באשדוד שהחליפו את הנפטר בבובה... ולקחו את התינוק מחדר מתים תחת אף המשטרה ועד היום לא יודעים מי ומה...

 

[מגנא ומצלא]

לפי הכותרת חשבתי שמדובר על המנהג להקיף את המת בדרך להר הזתים
כשעוברים במרוצה ליד גיא בן הינום ולומר ויהי נועם משום מעשה שהיה שנעלם הנפטר...

 

[זרח לווין]

מעשה חזק מאוד
רק כדי לדעת
איזה ישיבה באיזה שנה מי היה הנפטר
@מאן דהו