מעיינות

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
202
תודות
863
נקודות
76
נודע באהלי תורה הנהגתו בקודש של מרן רבינו הגרי"ז זיע"א, שהיה מתפלל עכ"פ חלק מן התפילות ביחידות.
אשמח לפירוט מדויק.
האם כל תפילה בין בחול ובין בשבת ובין שחרית ובין מנחה ומעריב?
האם היה שינוי בר"ה וביום הכיפורים וכדו'?
האם זו הנהגה שקיבל מבית אביו רבינו הגר"ח זי"ע, ואם זה הנהגה שהוא חידש לעצמו, ממתי החל לנהוג כך?
 
נודע באהלי תורה הנהגתו בקודש של מרן רבינו הגרי"ז זיע"א, שהיה מתפלל עכ"פ חלק מן התפילות ביחידות.
אשמח לפירוט מדויק.
האם כל תפילה בין בחול ובין בשבת ובין שחרית ובין מנחה ומעריב?
לא.
האם היה שינוי בר"ה וביום הכיפורים וכדו'?
כן.
האם זו הנהגה שקיבל מבית אביו רבינו הגר"ח זי"ע, ואם זה הנהגה שהוא חידש לעצמו, ממתי החל לנהוג כך?
כאן בא"י.
 
והאם ידוע טעמו בזה.
שמעתי פעם, שהיה מתפלל מעט בקול.
וכתב השו"ע (או"ח קא,ב)
ואם אינו יכול לכוין בלחש, מותר להגביה קולו; וה"מ בינו לבין עצמו, אבל בצבור, אסור, דאתי למטרד צבורא.
ובביאור הלכה כתב
* דאתי למיטרד ציבורא - אלא אם אינו יכול לכוין בלחש ילך ויתפלל בביתו בקול [פרישה] וההיא דס"א ע"כ מיירי שגם בביתו ובקול אינו יכול לכוין מרוב טרדותיו. ומ"מ האידנא אין לנו להורות היתר זה להתפלל ביחיד ולעורר הכונה שילמדו ממנו אחרים אם לא גדול הדור ומפורסם שכל מעשיו לש"ש כ"כ הפמ"ג:​
 
והאם ידוע טעמו בזה.
הרב מבריסק היה כאן בא"י ידוע חולי, וכל התנהלותו מסביב לתפילה היתה בכבדות.
לכן היה קשה לו להתאים את עצמו לציבור.
ובשבת ויו"ט היה לו ציבור שהתאים את עצמו אליו, משא"כ בימי חול.
 
מהיכרות עם כמה בריסקערס הרבה מהם מתפללים בדרך כלל ביחידות חוץ מר''ח ועוד כמה זמנים (אולי חגים).
יש עמק ברכה שדן בנושא תפילה בציבור ומדייק מהרמב''ם (נ''ל) שרק צריך להשתדל להתפלל בציבור כי אז תפילתו נשמעת, אבל בעצם זה לא חובה, והעמק ברכה הרי תלמיד הבריסקערב וטוענים שכתב בהסכמת הבריסקערב את הדברים.
והם אוחזים שטוב ביחידות בכוונה מבציבור שלא בכוונה.
לעצם הנושא יש בשו''ת אז נדברו חלק י''ד תשובה שדן בנושא תפילה בישיבה שעדיף על תפילה בציבור גם אם יתפלל ביחידות ומביא שכך הנהיג ר' חצקל בפוניבז'.
למיטב ידיעתי בפוניבז' לא נוהגים כך היום אבל שמעתי שיש ישיבות שכן.
 
לעצם הנושא יש בשו''ת אז נדברו חלק י''ד תשובה שדן בנושא תפילה בישיבה שעדיף על תפילה בציבור גם אם יתפלל ביחידות ומביא שכך הנהיג ר' חצקל בפוניבז'.
למיטב ידיעתי בפוניבז' לא נוהגים כך היום אבל שמעתי שיש ישיבות שכן.
זו מחלוקת ראשונים, האם במקום רינה שם תהא תפילה דוחה תפילה בציבור.
 
מהיכרות עם כמה בריסקערס הרבה מהם מתפללים בדרך כלל ביחידות חוץ מר''ח ועוד כמה זמנים (אולי חגים).
יש עמק ברכה שדן בנושא תפילה בציבור ומדייק מהרמב''ם (נ''ל) שרק צריך להשתדל להתפלל בציבור כי אז תפילתו נשמעת, אבל בעצם זה לא חובה, והעמק ברכה הרי תלמיד הבריסקערב וטוענים שכתב בהסכמת הבריסקערב את הדברים.
והם אוחזים שטוב ביחידות בכוונה מבציבור שלא בכוונה.
לעצם הנושא יש בשו''ת אז נדברו חלק י''ד תשובה שדן בנושא תפילה בישיבה שעדיף על תפילה בציבור גם אם יתפלל ביחידות ומביא שכך הנהיג ר' חצקל בפוניבז'.
למיטב ידיעתי בפוניבז' לא נוהגים כך היום אבל שמעתי שיש ישיבות שכן.
 

קבצים מצורפים

הרב מבריסק היה כאן בא"י ידוע חולי, וכל התנהלותו מסביב לתפילה היתה בכבדות.
לכן היה קשה לו להתאים את עצמו לציבור.
ובשבת ויו"ט היה לו ציבור שהתאים את עצמו אליו, משא"כ בימי חול.
אם כנים דבריך שהיה סיבה מיוחדת למרן הרב זללה"ה,
מדוע נוהגים כך אחריו צאצאיו?
 
אם כנים דבריך שהיה סיבה מיוחדת למרן הרב זללה"ה,
מדוע נוהגים כך אחריו צאצאיו?
מי ששואל כך, לא מבין מה זה 'בריסק'.
בבריסק עושים מה שהאבא - הרב - עשה.
כידוע מעוד הרבה הרבה דברים ואכמ"ל.
 
מי ששואל כך, לא מבין מה זה 'בריסק'.
בבריסק עושים מה שהאבא - הרב - עשה.
כידוע מעוד הרבה הרבה דברים ואכמ"ל.
לא נראה לי שבני מרן זללה"ה לא ישנים בסוכה מחמת שאביהם לא ישן בסוכה בעת חוליו.
 
ואני שמעתי שטעם אחר עמו
דמכיוון וייסד הגר"ח שישנם שתי כוונות בתפילה אחת פירוש המילות והיא מעכבת רק בברכה ראשונה, והשניה כוונת כעומד לפני מלך
והיא מעכבת כל התפילה, וסבירא להו שאין לך אדם העומד בכך שמרגיש כעומד ממש וממילא לא עולה לו תפילתו ואינו מצטרף למניין מאחר ולא התפלל
וא"כ אין מניין כלל ולכן גם לא עושים מניין של בריסקערס שגם הם לא שלמים בזה.
ועדיין יש לטעון שיתפללו בבית מדרש ובית כנסת שעדיף טפי? ובזה לא חשו משום שהבית מרבה הכוונה.
ואכתי לא זלזלו בתפילה כלל, אלא היה באימה ויראה, באותו מקום, ובאותה שעה כל יום
 
דמכיוון וייסד הגר"ח שישנם שתי כוונות בתפילה אחת פירוש המילות והיא מעכבת רק בברכה ראשונה, והשניה כוונת כעומד לפני מלך
והיא מעכבת כל התפילה, וסבירא להו שאין לך אדם העומד בכך שמרגיש כעומד ממש וממילא לא עולה לו תפילתו ואינו מצטרף למניין מאחר ולא התפלל
וא"כ אין מניין כלל ולכן גם לא עושים מניין של בריסקערס שגם הם לא שלמים בזה.
לא נראה לי שזה הטעם, אלא שכיוון שזה עיקר התפילה, הכוונה עדיפה על מניין.
 
אגב בספר בסוד שיח [הרב דב אליאך] מובא ששאל את הגרמ"ד זללה"ה למה התפלל הרב זללה"ה ביחידות, והשיב הגרמ"ד 'לא שאלתי והוא לא אמר לי לכן איני יודע'.

לעצם הענין, העמק ברכה [שכידוע, היה תלמיד הגר"ח] מסיק בספרו [קר"ש א] שתפילה בציבור אינה חיוב אפי' מדרבנן.

[אגב, כמדומה שגם הגר"ח גריינימן זצ"ל לא הקפיד על מנין].
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון