הסיבה שגדול"י (הליטאים) הורו לצאת לשידוכים לאחר גיל עשרים

[ליבי בתורתך]

אולי באמת כהמשך לנידון מתי לצאת לשידוכים על דרך הבניה כדאי לדון באמת מה הסיבה שגדול"י (הליטאים) הורו לצאת לאחר גיל עשרים למרות שבפשוטו זה נגד ההלכה

 

[הרב מרודוש]

אמר לי פעם חסיד
מה אתם מתלוננים על הזמן תפילה שלנו
כשאתם לא מקפידים על בן י"ח לחופה
החלוקה ברורה אתם לקחתם אורח חיים
אנחנו לקחנו אבן העזר

 

[הצעיר שבחבורה]

למרות שבפשוטו זה נגד ההלכה

לחץ כדי לכווץ...

זה לשון השו"ע (אה"ע סי' א סעיף ג) "ומיהו אם עוסק בתורה וטרח בה ומתיירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה מותר להתאחר."

ומכאן תשובה פשוטה אף למה שהובא בהודעה שמעלי.

 

[קבל האמת ממי שאמרו]

זה לשון השו"ע (אה"ע סי' א סעיף ג) "ומיהו אם עוסק בתורה וטרח בה ומתיירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה מותר להתאחר

לחץ כדי לכווץ...

ומה לשון הרמב״ם?

 

[קבל האמת ממי שאמרו]

החלוקה ברורה אתם לקחתם אורח חיים
אנחנו לקחנו אבן העזר

לחץ כדי לכווץ...

מה הנפק״מ זה תורה אחרת?

 

[קבל האמת ממי שאמרו]

באו לחזון איש מישיבת סלובודקה שהבחורים יחתמו לא להתארס לפני זמן השני בקיבוץ ב׳
ואמר שאפשר לחתום זה ממילא לא חל הרי מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל

 

[הצעיר שבחבורה]

ומה לשון הרמב״ם?

לחץ כדי לכווץ...

למאי נ"מ?

 

[קבל האמת ממי שאמרו]

למאי נ"מ?

לחץ כדי לכווץ...

אין זה לפני אבל כתוב
רק מי שבטוח שלא יהיה לו הרהורי עבירה
נא?

 

[הצעיר שבחבורה]

אין זה לפני אבל כתוב
רק מי שבטוח שלא יהיה לו הרהורי עבירה
נא?

לחץ כדי לכווץ...

ראשית, שגית בזה, והרמב"ם מביא זאת רק בדין הבא לגבי "מי שחשקה נפשו בתורה תמיד ושוגה בה כבן עזאי ודבק בה כל ימיו ולא נשא אשה אין בידו עון"
ואם כן, אינו נוגע לכאן.

שנית, אם משום טעם זה, אם כן מי שיש לו הרהורי עבירה קודם לכן, יתחייב להתחתן קודם לכן, ואף אם נאמר כן, אין זה עיקר האשכול.

 

[קבל האמת ממי שאמרו]

זה לא המקור של המחבר?

 

[אברך מעמיק]

ראשית, שגית בזה, והרמב"ם מביא זאת רק בדין הבא לגבי "מי שחשקה נפשו בתורה תמיד ושוגה בה כבן עזאי ודבק בה כל ימיו ולא נשא אשה אין בידו עון"
ואם כן, אינו נוגע לכאן.

לחץ כדי לכווץ...

זה לא המקור של המחבר?

לחץ כדי לכווץ...

אכן גם המחבר מביא את זה סימן (א' סעי' ד) רק לגבי מי שחשקה נפשו בתורה כבן עזאי. כמו הרמב"ם (אישות טו, ב-ג)

 

[הצעיר שבחבורה]

זה לא המקור של המחבר?

לחץ כדי לכווץ...

לא.
כפי שכתב הרב @אברך מעמיק הן ברמב"ם והן בשו"ע חלוקים הם הדינים לשנים.

הא' שמי שעוסק בתורה וירא שיבטל ממנה מחמת נישואיו יכול לאחר את זמן הנישואין מעבר לגיל עשרים.
ובזה אין שום אזכור לנושא "הרהורי עבירה".

והב', לגבי מי שחשקה נפשו בתורה ובשל כך אינו נושא אשה כלל.
ובזה הותנה בכך שלא יהא יצרו מתגבר עליו, ולא יכשל.

 

[קבל האמת ממי שאמרו]

תודה אעיין עוד פעם

 

[קבל האמת ממי שאמרו]

אגב האם הפוסקים במגזר הליטאים פסקו כך? רבנים שפסקו שאלות בד׳ חלקי? (רק שואל)

 

[הצעיר שבחבורה]

רק מי שבטוח שלא יהיה לו הרהורי עבירה

לחץ כדי לכווץ...

אמנם, עיינתי כעת, ובט"ז ובבית שמואל שם התנו אף בזה.
אך לא ב"הרהורי עבירה" אלא "כל זמן שאין יצרו מתגבר עליו".

 

[קבל האמת ממי שאמרו]

אך לא ב"הרהורי עבירה" אלא "כל זמן שאין יצרו מתגבר עליו".

לחץ כדי לכווץ...

אני חושב שזה גם רק יחידים

 

[אברך מעמיק]

אמנם, עיינתי כעת, ובט"ז ובבית שמואל שם התנו אף בזה.
אך לא ב"הרהורי עבירה" אלא "כל זמן שאין יצרו מתגבר עליו".

לחץ כדי לכווץ...

זה גם לשון הרמב"ם והשו"ע לגבי לא לשאת אשה כלל "והוא שלא יהא יצרו מתגבר עליו" ואם כן לכאורה אין הבדל בין המקרים לפי הט"ז והבית שמואל.

 

[הצעיר שבחבורה]

אני חושב שזה גם רק יחידים

לחץ כדי לכווץ...

אמנע מלדון כאן באחוז האוכלוסיה, ולהכנס לדיון בגדר מה נחשב "יצרו מתגבר עליו"
ורק אומר, שמי שאכן יש לו חשש ש"יצרו מתגבר עליו", יתכן ומוטל עליו להקדים את זמן הנישואין, ושמא אף קודם שהגיע לשנת י"ח.
ועדיין לעיקר השאלה, זמן הנישואין נקבע ע"פ דין השו"ע שמי שעוסק בתורה יכול להתאחר, ואם יש מי שיש לו סיבה שלא לאחר וכנ"ל, יעשה שאלת רב, ויעשה כפי שנכון עבורו, אך זוהי שאלה לכל יחיד ויחיד בפני עצמו, ולא שאלה כללית.

---

זה גם לשון הרמב"ם והשו"ע לגבי לא לשאת אשה כלל "והוא שלא יהא יצרו מתגבר עליו" ואם כן לכאורה אין הבדל בין המקרים לפי הט"ז והבית שמואל.

לחץ כדי לכווץ...

אכן.
ומראש לא ירדתי לחלק בדבר, מפני שלא היה זה המקום.
אך לאחר שראיתי את דברי הבי"ש והט"ז, וא"כ דין זה נוגע בשאלת האשכול, ראיתי לנכון לציין חילוק זה.
שכן לדעתי "יצרו מתגבר עליו" שונה בתכלית מ"הרהורי עבירה" ודי למבין.

---

זה לשון השו"ע (אה"ע סי' א סעיף ג) "ומיהו אם עוסק בתורה וטרח בה ומתיירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה מותר להתאחר."

לחץ כדי לכווץ...

ומה שיש לדון בדברי השו"ע אם הם שייכים בזמן הזה, כתבתי

כללי - איחור גיל הנישואין בזמננו | הלכה ומנהג

כתב השו"ע (אה"ע סימן א סעיף ג) " ומיהו אם עוסק בתורה וטרח בה ומתיירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה מותר להתאחר." ולכאו' יש לדון בזה, בזמן הזה שאין הטרחה במזונות גדולה כל כך, ואין הנושא אשה מתבטל לאחר נישואיו מן התורה, מפני מה הותר לו לאחר זמן הנישואין?

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[אברך מעמיק]

ומראש לא ירדתי לחלק בדבר, מפני שלא היה זה המקום.
אך לאחר שראיתי את דברי הבי"ש והט"ז, וא"כ דין זה נוגע בשאלת האשכול, ראיתי לנכון לציין חילוק זה.
שכן לדעתי "יצרו מתגבר עליו" שונה בתכלית מ"הרהורי עבירה" ודי למבין.

לחץ כדי לכווץ...

אמת. כמדומני שיש לשון שאמרו בשם הח"ח כי עדיף תורה בלי טהרה מאשר טהרה בלי תורה... וכמובן מסתמא לא התכוון ליצרו מתגבר אלא לדברי חז"ל על הנושא אשה שלומד תורה בטהרה, שזה הסוג השני עליו אתה מתכוון.
בכל אופן חשבתי בהתחלה שאתה מתכוון לחלק בין שני ההלכות שבשו"ע, ועל זה כתבתי כי זה אותו דין, אבל לאחר מעשה הבנתי כי כוונתך שהשו"ע לא דיבר כלל על ענין 'טהרה' וד"ב.

 

[אורה]

לא כולם
וכידוע דעת החזו"א בספרו שכל ההיתר להתאחר זה רק עד גיל עשרים כי לאחר מכן נאמר שכל ימיו בהרהור עבירה, רק הוא בעצמו כותב שמהרמב"ם לא נראה שסבר כך,
אבל ידוע שזאת הייתה דעתו הרווחת וכך הקפיד אחיינו מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל