בבא קמא העדאת שור סימן או סיבה דחיית דברי הקה"י הידועים

[סנה בוער]

ידועים דברי הקה"י שכתב שנחלקו בזה המהר"ם מרוטנבורג והרבינו פרץ, שהמהר"ם הביא ראייה לשיטתו שאפ' למימר צ' פעם משיב הרוח ביום ש"ת מהעדאת שור דאמרי' ריחק נגחותיו חייב קירב לא כ"ש, והרבינו פרץ כתב שאין דומה, והיינו דלמהר"ם העדאת שור זו התרגלות ולר' פרץ זה סימן
אמנם לכשיעויין בלש' הטור סו"ס קיד "וה"ר פרץ ז"ל כתב לא חזינא לרבנן קשישי דצרפת דעבדי הכי, שאין הנדון דומה לראיה, דהתם טעמא משום שהוחזק ליגח, ואם הוחזק ג' רחוקות, כל שכן בג' קרובות אבל גשם שנתקן בתפילה והדבר תלוי בהרגל לשונו, לא אמרינן הכי" וצריך ביאור כוונתו שנתקן בתפילה ומה שייך לחילוק משור המועד,

ושמעתי משמיה דר' גרשון אדלשטיין זצ"ל דכוונת הרבינו פרץ הם דכמו שמצינו בפוסקים שבהמלך הקדוש אף למהר"ם אין יכול לעביד הכי כיון דאין יכול למימר ברוך אתה ה' איהו ס"ל דבעי' מתחילת התפילה ואין יכול למימר ברוך אתה ה', והיינו שנתקן בתפילה
והביא ראייה דמצינו דיש הרגל לשונו אף במרחק גדול שהרי אמרי' בגמ' שאם אמר "וכתבתם" ואינו יודע אם של פרשה ראשונה או שניה אם בהרגל לשונו ממשיך למען ירבו יכול להמשיך, ונפסק בשו"ע סי' ס"ד, ומבואר דיש השפעה ממרחק גדול על הרגל לשונו