יא) כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא
(יב) לא בשמים הוא - לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה
(יג) ולא מעבר לים הוא - לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה
(יד) כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו
ישנה פה לכאו שאלה, הפסוק אומר לא נפלאת ולא רחקה – היא לא בשמיים ולא מעבר לים, - וא''כ מה הענין שהפסוק ממשיך לפרט לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמימה וכי זו לשון מליצית, להכניס אותנו למשמעות של הענין, הרי אם הפסוק אמר שהיא לא בשמיים אז זהו - היא לא שם, ומה היא התוספת בלאמר.
וי''ל בדרך האפשר,
ובהקדם, יש מצבים שהאדם לא מצליח להשיג איזו מעלה מבוקשת או להתקדם ולחזור בתשובה מאיזה נקודה מסוימת שקשה לו, בין אם זה מעצלות בין עם מניסיונות חוזרים שלא צלחו, ונכנס לו יאוש קטן שאומר המעלה הזאת בשמים היא, היא כבר לא מושגת במושגים שלי,
אבל הוא אומר לעצמו בכנות שהוא לא סתם יתיאש אלא רק לאחר שהוא ניסה, ועובדה היא שהרצון שלו מאוד רוצה במעלה הזאת, ואם מישהו יצליח לפתור לו את הבעיות האלו והאלו (חברותא חדש, ישיבה אחרת, כולל חדש, חבורה אחרת, הבנה ברורה בנפש ועוד ועוד דברים שהאדם תולה בהם את התקדמותו.) – אז אכן הוא מאוד רוצה, וזהו הלאמר מי יעלה לנו השמימה אנחנו מאוד רוצים ומחכים שיהיה את המישהו והמשהו הזה שיצליח 'להוריד לנו את הירח' – להוריד ולקרב לי את המעלה הזאת...
והרצון הזה שעדיין קיים בו ומחכה למישהו ולמשהו שיגאל אותו, קיומו של הרצון הזה בתוכו מרגיע אותנו ומנחם – הוא כעין תשובה למצפון שלנו, שאנחנו עדיין 'רוצים'
וכאן מדגיש הפסוק לא בשמיים היא, אם אתה לא מצליח להשיג משהו תנסה כיוון אחר, תמשיך להתייעץ אל תעצור, הפתרון נמצא כבר אצלך אתה צריך לגלות אותו, יכול להיות שיקח זמן וזה ידרוש עבודה וסבלנות, אבל לעולם אל תפסיק לעבוד ותסתפק בלרצות.
הווארט הזה מובן יותר אחרי עיון בדברי הרשר הנפלאים במקום.
(יב) לא בשמים הוא - לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה
(יג) ולא מעבר לים הוא - לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה
(יד) כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו
ישנה פה לכאו שאלה, הפסוק אומר לא נפלאת ולא רחקה – היא לא בשמיים ולא מעבר לים, - וא''כ מה הענין שהפסוק ממשיך לפרט לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמימה וכי זו לשון מליצית, להכניס אותנו למשמעות של הענין, הרי אם הפסוק אמר שהיא לא בשמיים אז זהו - היא לא שם, ומה היא התוספת בלאמר.
וי''ל בדרך האפשר,
ובהקדם, יש מצבים שהאדם לא מצליח להשיג איזו מעלה מבוקשת או להתקדם ולחזור בתשובה מאיזה נקודה מסוימת שקשה לו, בין אם זה מעצלות בין עם מניסיונות חוזרים שלא צלחו, ונכנס לו יאוש קטן שאומר המעלה הזאת בשמים היא, היא כבר לא מושגת במושגים שלי,
אבל הוא אומר לעצמו בכנות שהוא לא סתם יתיאש אלא רק לאחר שהוא ניסה, ועובדה היא שהרצון שלו מאוד רוצה במעלה הזאת, ואם מישהו יצליח לפתור לו את הבעיות האלו והאלו (חברותא חדש, ישיבה אחרת, כולל חדש, חבורה אחרת, הבנה ברורה בנפש ועוד ועוד דברים שהאדם תולה בהם את התקדמותו.) – אז אכן הוא מאוד רוצה, וזהו הלאמר מי יעלה לנו השמימה אנחנו מאוד רוצים ומחכים שיהיה את המישהו והמשהו הזה שיצליח 'להוריד לנו את הירח' – להוריד ולקרב לי את המעלה הזאת...
והרצון הזה שעדיין קיים בו ומחכה למישהו ולמשהו שיגאל אותו, קיומו של הרצון הזה בתוכו מרגיע אותנו ומנחם – הוא כעין תשובה למצפון שלנו, שאנחנו עדיין 'רוצים'
וכאן מדגיש הפסוק לא בשמיים היא, אם אתה לא מצליח להשיג משהו תנסה כיוון אחר, תמשיך להתייעץ אל תעצור, הפתרון נמצא כבר אצלך אתה צריך לגלות אותו, יכול להיות שיקח זמן וזה ידרוש עבודה וסבלנות, אבל לעולם אל תפסיק לעבוד ותסתפק בלרצות.
הווארט הזה מובן יותר אחרי עיון בדברי הרשר הנפלאים במקום.