יבמות הערה בסוגיית פרו ורבו (9 צופים)

[צריך ביאור]

בגמ' יבמות סא:-ס"ב. מבואר דבית שמאי סוברים שמצוות פריה ורביה מתקיימת בשני זכרים ובית הלל סוברים שהיא מתקיימת בזכר ונקבה וכל שיטה והמקור שלה עימה מקור הדין לדעת בית שמאי נלמד ממשה דכתיב "בני משה גרשום ואליעזר" ובית הלל לומדים את דינם מברייתו של עולם והטעם שאין בית שמאי לומדים מברייתו של עולם שזה היה בזכר ונקבה משום שאין דנין אפשר משאי אפשר והנה יל"ע במקור הדין לדעת בית הלל שאדם וחוה זה זכר ונקבה הרי בית הלל באים ללמוד שקיום מצוות פריה ורביה הוא בזכר ונקבה וא"כ מה רואים בברייתו של עולם הרי שם לא נתקיימה שום מצווה ולא היה אף אחד שהיה מחוייב במצווה זו ומה ההוכחה מזה שכך הקב"ה ברא את העולם בזכר ונקבה?

 

[עמך]

מה ההוכחה מזה שכך הקב"ה ברא את העולם בזכר ונקבה?

ה' ברא את העולם בצורה שממנה הוא יוכל להתרבות

 

[צריך ביאור]

ה' ברא את העולם בצורה שממנה הוא יוכל להתרבות

קיום המצווה לא תלוי בהתרחבות המין האנושי כמו שמוכח שם בהמשך הסוגיא

 

[הצעיר שבחבורה]

קיום המצווה לא תלוי בהתרחבות המין האנושי כמו שמוכח שם בהמשך הסוגיא

רשב"א - ומדמקשינן לבית הלל ולילפי ממשה ופריק משה מדעתיה הוא דעבד, מסתבר לי דשמעינן מינה דבית הלל דוקא זכר ונקבה קאמרי אבל שני זכרים לא, לפי שאין ישובו של עולם בזכרים ולא בנקבות והא דאמרינן לקמן (סב, ב) גבי השלמה בני בנים הרי כבנים, ואמר אביי ברא לברא וברתא לברתא וכל שכן ברא לברתא. התם גבי השלמה בלחוד הוא דקאמרי דכיון דאיהו הוליד נקבה אף על גב דמתה כיון דאולידא בר מהני. ותדע לך דהא לכולי עלמא שתי נקבות לא. והתם קאמר רבא דאפילו ברתא לברא דלשבת יצרה כתיב.​

 

[צריך ביאור]

רשב"א - ומדמקשינן לבית הלל ולילפי ממשה ופריק משה מדעתיה הוא דעבד, מסתבר לי דשמעינן מינה דבית הלל דוקא זכר ונקבה קאמרי אבל שני זכרים לא, לפי שאין ישובו של עולם בזכרים ולא בנקבות והא דאמרינן לקמן (סב, ב) גבי השלמה בני בנים הרי כבנים, ואמר אביי ברא לברא וברתא לברתא וכל שכן ברא לברתא. התם גבי השלמה בלחוד הוא דקאמרי דכיון דאיהו הוליד נקבה אף על גב דמתה כיון דאולידא בר מהני. ותדע לך דהא לכולי עלמא שתי נקבות לא. והתם קאמר רבא דאפילו ברתא לברא דלשבת יצרה כתיב.​

בהמשך הסוגיא מובא תניא אידך ר' נתן אומר ב"ש אומרים זכר ונקבה ובה"א או זכר או נקבה אמר רבא מ"ט רר' נתן אליבא דב"ה שנאמר "לא תוהו בראה לשבת יצרה" והא עבד לה שבת. ומבואר בדברי הגמ' שלמען מטרת ישוב העולם לא צריך זכר ונקבה אלא סגי או בזכר או בנקבה וא"כ ב"ה במתניתין שסברי דבעינן זכר ונקבה ברור שסוברים שמצוות פריה ורביה לא נמצאת בכללים של ישוב העולם אלא זה מצווה שיש לה תוכן לעצמה וא"כ הדרא הקושיא למקומה מהו ראו ב"ה הלל בברייתו של עולם

 

[צריך ביאור]

רשב"א - ומדמקשינן לבית הלל ולילפי ממשה ופריק משה מדעתיה הוא דעבד, מסתבר לי דשמעינן מינה דבית הלל דוקא זכר ונקבה קאמרי אבל שני זכרים לא, לפי שאין ישובו של עולם בזכרים ולא בנקבות והא דאמרינן לקמן (סב, ב) גבי השלמה בני בנים הרי כבנים, ואמר אביי ברא לברא וברתא לברתא וכל שכן ברא לברתא. התם גבי השלמה בלחוד הוא דקאמרי דכיון דאיהו הוליד נקבה אף על גב דמתה כיון דאולידא בר מהני. ותדע לך דהא לכולי עלמא שתי נקבות לא. והתם קאמר רבא דאפילו ברתא לברא דלשבת יצרה כתיב.​

ואולי הקושיה שלי למעלה שהקשיתי מהגמ' לקמן היא הערה על הרשב"א

 

[הצעיר שבחבורה]

בהמשך הסוגיא מובא תניא אידך ר' נתן אומר ב"ש אומרים זכר ונקבה ובה"א או זכר או נקבה אמר רבא מ"ט רר' נתן אליבא דב"ה שנאמר "לא תוהו בראה לשבת יצרה" והא עבד לה שבת. ומבואר בדברי הגמ' שלמען מטרת ישוב העולם לא צריך זכר ונקבה אלא סגי או בזכר או בנקבה וא"כ ב"ה במתניתין שסברי דבעינן זכר ונקבה ברור שסוברים שמצוות פריה ורביה לא נמצאת בכללים של ישוב העולם אלא זה מצווה שיש לה תוכן לעצמה וא"כ הדרא הקושיא למקומה מהו ראו ב"ה הלל בברייתו של עולם

באחד יש קיום של שבת, אך בשנים, יש די הצורך לישובו של עולם.
אלא שיש להעיר, שהרי לא יוכלו להתרבות ביניהם.
ועוד יש להוסיף, שבהנחה שלכל אחד יוולד אחד, העולם ילך ויקטן, בשנים, זכר ונקבה, נמצא שלכה"פ לא התמעטו.

 

[צריך ביאור]

באחד יש קיום של שבת, אך בשנים, יש די הצורך לישובו של עולם.
אלא שיש להעיר, שהרי לא יוכלו להתרבות ביניהם.
ועוד יש להוסיף, שבהנחה שלכל אחד יוולד אחד, העולם ילך ויקטן, בשנים, זכר ונקבה, נמצא שלכה"פ לא התמעטו.

אין מקום לחלק בין שבת לישובו של עולם בזמן ששניהם מתבססים על אותו פסוק

 

[הצעיר שבחבורה]

אין מקום לחלק בין שבת לישובו של עולם בזמן ששניהם מתבססים על אותו פסוק

ישובו של עולם אינו מתבסס על לא תהו בראה לשבת יצרה

 

[צריך ביאור]

ישובו של עולם אינו מתבסס על לא תהו בראה לשבת יצרה

מה החילוק מסברא אני לא רוצה סיסמאות ואם חילוק זה נכון מנלן לב"ה שצריך ישובו של עולם אולי רק בעינן שבת כמו שמבואר בפסוק "לא תוהו בראה לשבת יצרה"?

 

[הצעיר שבחבורה]

מנלן לב"ה שצריך ישובו של עולם אולי רק בעינן שבת כמו שמבואר בפסוק "לא תוהו בראה לשבת יצרה"?

שאלה זו, אינה נוגעת לגוף הנידון כלל, ויכולה להשאל לדעת ב"ש כמו לדעת ב"ה.
בפשוטו שני דינים הם, דין חובת פריה ורביה, ודין לשבת יצרה.

מה החילוק מסברא אני לא רוצה סיסמאות

מה הדמיון בין ישובו של עולם לבין דין שבת, ומלבד זאת כבר ביארתי הענין בהודעתי דלעיל

 

[צריך ביאור]

שאלה זו, אינה נוגעת לגוף הנידון כלל, ויכולה להשאל לדעת ב"ש כמו לדעת ב"ה.
בפשוטו שני דינים הם, דין חובת פריה ורביה, ודין לשבת יצרה.

מה הדמיון בין ישובו של עולם לבין דין שבת, ומלבד זאת כבר ביארתי הענין בהודעתי דלעיל

איני מבין כלל מה הרב רוצה אני סובר שמצוות פרו ורבו אינה קשורה למצוות "לא תוהו בראה לשבת יצרה" ולכן הוכחתי מה שהוכחתי למעלה ואולי תסביר קצת יותר מה החלוקה בין דין שבת לדין ישוב העולם כי לדעתי אין מקום לחלק ביניהם