זבחים הערות והארות במסכת זבחים (1 צופה)

[דב״ש]

א) ב. מתני׳ שמעון אחי עזריה אומר שחטן לשם גבוה מהן כשרין לשם נמוך מהן פסולין כיצד קדשי קדשים ששחטן לשם קדשים קלים פסולין קדשים קלים ששחטן לשם קדשי קדשים כשרין הבכור והמעשר ששחטן לשם שלמים כשרין שלמים ששחטן לשם בכור ולשם מעשר פסולין


יש לדקדק מדוע בתחילה הקדים שמעון אחי עזריה דין כשרין קודם דין פסולין ואח"כ כשאמר כיצד כו' הקדים ציור של פסולין לציור של כשרין ולבסוף חזר ואמר ציור של כשרין קודם ציור של פסולין. וצ"ע בזה.



ב) ב. רש"י ד"ה הנשחטין לשם פסח - כל שאר זבחים שנזבחו בי"ד בניסן לשם ״פסח״ או שנזבחו לשם ״חטאת״ בכל זמן פסולין כי היכי דאינהו פסולין לשם אחרים "ובגמרא יליף טעמא דאחרים לשם ״פסח״ בברייתא."

ויש לעיין מ"ט דאחרים לשם חטאת? וצ"ע.


ג) ב: רד״ה ונדבה- בסו״ד - (מפי השמועה במנחות עד כאן)


צריך עיון בכוונת רש״י. ועוד יש להעיר מדוע דברי רש״י בסוגריים ומה כוונתו במש״כ ״עד כאן״ ואולי הוא מן המדפיסים.

 

[היגיון התורה]

יש לדקדק מדוע בתחילה הקדים שמעון אחי עזריה דין כשרין קודם דין פסולין ואח"כ כשאמר כיצד כו' הקדים ציור של פסולין לציור של כשרין ולבסוף חזר ואמר ציור של כשרין קודם ציור של פסולין. וצ"ע בזה.

לחץ כדי לכווץ...

כמדומני מבואר בגמ' בכמה מקומות שלפעמים מתחילים לבאר מהסוף להתחלה כיון שסיים בו ממשיך מייד לפרשו.

 

[הצעיר שבחבורה]

ויש לעיין מ"ט דאחרים לשם חטאת? וצ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

הטעם מבואר בפירוש בדברי רש"י "כי היכי דאינהו פסולין לשם אחרים"
אך בפסח, היות שכשר הוא לשם אחרים בכל ימות השנה, נצרך ביאור וטעם בדבר.

 

[יאשע בער]

צריך עיון בכוונת רש״י. ועוד יש להעיר מדוע דברי רש״י בסוגריים ומה כוונתו במש״כ ״עד כאן״ ואולי הוא מן המדפיסים.

לחץ כדי לכווץ...

ברש"י בזבחים יש כן בכמה וכמה מקומות, ושמעתי ממרן הגרח"פ ברמן שליט"א שנראה שאי"ז לשון רש"י אלא הוא מן המדפיסים.

 

[הצעיר שבחבורה]

ב.

בפסח ששחטו שלא לשמו כתב רש"י "הפסח בזמנו - [פסול] שלא לשמו כל זמן שחיטתו דהיינו מחצות היום של ערב פסח עד הערב"
ואילו גבי הנשחטין לשם פסח כ' "כל שאר זבחים שנזבחו בי"ד בניסן לשם פסח"

ונסתפקתי, האם סמך על מה שפי' לעיל דהיינו דוקא מזמן שחיטתו, או שחלוק בזה דין פסח ששחטו שלא לשמו, מדין הנשחטין לשם פסח.

נכתב מקופיא, ואין עיתותיי בידי לעיין היטב כעת בסוגיות אלו.

 

[אמרי שפר]

ג) ב: רד״ה ונדבה- בסו״ד - (מפי השמועה במנחות עד כאן)


צריך עיון בכוונת רש״י.

לחץ כדי לכווץ...

בגמ׳ ריש מנחות יש אותה גמ׳ בדיוק כמו כאן
יתכן שאת הפירוש הזה רש״י שמע בלומדו מנחות והביא את הפירוש גם כאן

 

[אמרי שפר]

ונסתפקתי, האם סמך על מה שפי' לעיל דהיינו דוקא מזמן שחיטתו, או שחלוק בזה דין פסח ששחטו שלא לשמו, מדין הנשחטין לשם פסח.

לחץ כדי לכווץ...

תפוס לשון ראשון
בוודאי שאין חילוק בזה
הלא פסח בשאר ימות השנה הוא שלמים וגם בי״ד קודם חצות הוא שלמים לכל דבר

 

[הצעיר שבחבורה]

הלא פסח בשאר ימות השנה הוא שלמים וגם בי״ד קודם חצות הוא שלמים לכל דבר

לחץ כדי לכווץ...

במחילה, לא הבנתי טענתו, הפסח עצמו, שלמים הוא קודם חצות, ולכך אינו נפסל.
נ.ב. לכאו' אינו מדוייק, שכן זה שהקדיש אותו לשם פסח, ודעתו עליו להקריבו לפסח אחר חצות, קשה לומר ששלמים הוא.
אך שמא בנשחטין לשם פסח, ולא מיירי בפסח גופיה, נפסלו כבר מתחילת היום?
מקופיא, ומפשט לשון רש"י, ואם יש בידך מקור מפורש, אנא ממך הודיעני.

 

[אמרי שפר]

ודעתו עליו להקריבו לפסח אחר חצות, קשה לומר ששלמים הוא.

לחץ כדי לכווץ...

אם מקריבו קודם חצות הוא שלמים
ברור שהוא עומד לפסח אבל כל עוד שמקריבו קודם זמנו הוא שלמים

אך שמא בנשחטין לשם פסח, ולא מיירי בפסח גופיה, נפסלו כבר מתחילת היום?

לחץ כדי לכווץ...

למה שיהיה הבדל לא הבנתי
כשהוא שוחט לשם פסח שלא בזמן פסח זה כאילו שוחט לשם שלמים

 

[הצעיר שבחבורה]

אם מקריבו קודם חצות הוא שלמים

לחץ כדי לכווץ...

לא
אם שחטו קודם חצות פסול.
אלא אם כן עקרו לשם שלמים.

 

[יאשע בער]

מהו 'הפסח בזמנו והחטאת בכל זמן', הלא חטאת כל זמן הוא זמנה? [ושמא הכונה גם לשבתות ויו"ט שאינו דוחה, וצ"ע].

 

[הצעיר שבחבורה]

מהו 'הפסח בזמנו והחטאת בכל זמן', הלא חטאת כל זמן הוא זמנה? [ושמא הכונה גם לשבתות ויו"ט שאינו דוחה, וצ"ע].

לחץ כדי לכווץ...

היות שהגבילו את הפסח לזמן מסויים, ציינו שלחטאת אין הגבלה בזמן.
והיינו משום שכל שעה זמנה הוא.

 

[עמך]

זבחים ו
"אמר רבא: עשה דסמיכה קאמרת? שאני התם, דכל כמה דלא שחיט בעמוד וסמוך קאי, אימת קא הוי עשה? לאחר שחיטה, לאחר שחיטה לא קא מיבעיא לן",
להיכן נעלם הדין של 'באין כאחד'?.

 

[דב״ש]

כ.

רש״י ד״ה אלא מאי אית לך למימר - עליה

צ״ע כוונתו בזה.

 

[יואל שילה]

הערותי עד אמצע המסכת

 

[קוצר ברינה]

בזבחים דף כ ע"א מבו' דהטעם שמעמידים את פרו של הכהן גדול בין האולם למזבח אף שאין זה דרך כבוד לשחוט את הפר סמוך להיכל כשאפשר לשוחטו בסמוך לכניסה לעזרה הוא משום חולשה דכ"ג - שכל עבודות של יום הכיפורים עליו ותש כחו להכי ממטינן ליה להתם לפי שהוא צריך להכניס דמו להיכל ולהזות ולא יכבד עליו משוי המזרק והדם.
יש טעם להוסיף, שמאחר ונתבאר בדף כ"ה ע"א שהשוחט צריך שיקבל את כל דמו של פר. ודם של פר גדול הוא כ- 50 ליטר! שזהו משוי גדול!

 

[דב״ש]

זבחים נה.

מתני׳ התודה כו׳ בכל מקום פירש״י ״אין טעונין צפון״

מתני׳ שלמים כו׳ בכל מקום פירש״י ״אף בדרום״ ובגמרא יליף לה

צ״ע בשינוי הלשון