עבודה זרה הערות והארות במסכת עבודה זרה (1 צופה)

[אמרי שפר]

מז: רש״י ד״ה נוטל - ישראל מה שחידש העובד כוכבים ״וזורה לרוח״ והאבן מותרת שלא נעשה עבודת כוכבים אלא החידוש

צע״ק מדוע לא כתב כן לעיל אצל בית.

לחץ כדי לכווץ...

עצם הדבר לא מובן
הרי לפי רבנן לעיל לא מהני זורה לרוח רק לפי ר׳ יוסי

 

[לי נראה]

עבודה זרה דף נו:

ההוא ינוקא דתנא עבודת כוכבים בשית שני

כתב רש"י בשית שנין - בן שש שנים

וק״ק מדוע לא פירש כפשטות לשון הגמרא שלמד המסכתא במשך שש שנים, וצע"ק.

ועיין רבינו חננאל.

לחץ כדי לכווץ...

אולי בגלל שהגמ' כתבה ינוקא משמ' שהוא היה אז ילד קטן ולא משמ' שהוא למד שש שנים
וא''ז ראי' מכרעת וצע''ק

 

[אמרי שפר]

נא:
מתני׳ מצא בראשו מעות וכו׳ הרי אלו מותרין
רש״י - מצא בראשו של מרקוליס, מעות כסות וכלים מותרים שאינן של נוי
ובגמ׳ א״ר אסי בר חייא כל שהוא לפנים מן הקלקלין אפי׳ מים ומלח אסור, חוץ לקלקלין דבר של נוי אסור וכו׳, א״ר יוסי בר חנינא נקטינן אין קלקלין לא לפעור ולא למרקוליס וכו׳ אלא אפי׳ חוץ כפנים דמי ואסור.
ולא הבנתי, לפי ר״י בר חנינא, אם מדובר במש׳ במרקוליס א״כ היה צריך להיות שאפי׳ מים ומלח אסור, והמש׳ חילקה בין דבר של נוי לשאינו של נוי
ועוד לא הבנתי, גם לפי ר׳ אסי הרי לפנים מן הקלקלין אפי׳ מים ומלח אסור בכל ע״ז, ובמש׳ מיירי במצא בראשו שזה ודאי לפנים מן הקלקלין, ואפ״ה המש׳ מחלקת בין נוי לשאינו של נוי

 

[עוזי ומגני]

עבודה זרה דף נו:

ההוא ינוקא דתנא עבודת כוכבים בשית שני

כתב רש"י בשית שנין - בן שש שנים

וק״ק מדוע לא פירש כפשטות לשון הגמרא שלמד המסכתא במשך שש שנים, וצע"ק.

ועיין רבינו חננאל.,

לחץ כדי לכווץ...

אי מירי על שנות הלימוד
וע"כ הוא היה בהם ינוקא
וע"כ לפני גיל 13
וע"כ התחיל בגיל שש [הינו בשנתו השבעית]
ולא מסתבר שכבר למד קודם
וא"כ אפשר שזהו שכתב רש"י בן שש שנים

 

[אמרי שפר]

נא:
מתני׳ מצא בראשו מעות וכו׳ הרי אלו מותרין
רש״י - מצא בראשו של מרקוליס, מעות כסות וכלים מותרים שאינן של נוי
ובגמ׳ א״ר אסי בר חייא כל שהוא לפנים מן הקלקלין אפי׳ מים ומלח אסור, חוץ לקלקלין דבר של נוי אסור וכו׳, א״ר יוסי בר חנינא נקטינן אין קלקלין לא לפעור ולא למרקוליס וכו׳ אלא אפי׳ חוץ כפנים דמי ואסור.
ולא הבנתי, לפי ר״י בר חנינא, אם מדובר במש׳ במרקוליס א״כ היה צריך להיות שאפי׳ מים ומלח אסור, והמש׳ חילקה בין דבר של נוי לשאינו של נוי
ועוד לא הבנתי, גם לפי ר׳ אסי הרי לפנים מן הקלקלין אפי׳ מים ומלח אסור בכל ע״ז, ובמש׳ מיירי במצא בראשו שזה ודאי לפנים מן הקלקלין, ואפ״ה המש׳ מחלקת בין נוי לשאינו של נוי

לחץ כדי לכווץ...

לאחר העיון נראה פה ברש״י שיש ב׳ חלקים
שמה שהגמ׳ אומרת דבפעור ומרקוליס אסור אפי׳ חוץ לקלקלין היינו דווקא מים ומלח משום דהוי כעין פנים ותקרובת כמבואר ברש״י ד״ה אפי׳, אבל דבר שאינו של נוי וגם אינו כעין פנים מותר, דאע״ג דעבודתה דרך בזיון היינו דווקא אם יעבדו אותה בצורת הבזיון הספציפית שלה כמו ספת לה צואה לפעור ואבנים למרקוליס, אבל כל דבר אחר שאינו כעין פנים ואינו לנוי מותר, ולכן מה שמבואר במש׳ דכסות וכלים מותר אפי׳ תוך לקלקלין היינו שהניחן שלא בדרך נוי כמבואר בגמ׳ וכיון דלא הוי כעין פנים מותר כמבואר במש׳ שמסיימת ״וכל דבר שכיו״ב קרב לגבי מזבח אסור״, דהיינו דפרכילי ענבים וכו׳ אפי׳ שאינן של נוי אסורין משום דהוי כעין פנים

 

[דב״ש]

א) דף סד: רש״י ד״ה הרי הוא כעובד כוכבים דכיון דלא מל חשוד הוא לכל התורה.

וקשה, הרי מבואר בגמרא שקיבל עליו לקיים כל המצות חוץ מאכילת נבילות וא״כ מהיכא תיתי שלא מל. ועוד קשה מדוע נקט מילה דוקא. וצריך עיון.

ב) דף סה. אזל אשכחיה דיתיב כו׳ וקיימן זונות ערומות קמיה כו׳

לכאורה צריך לומר שרבא ובר שישך יצאו מן המרחץ כדי לדבר, דאם לא כן תמוה שהרי יש איסור הסתכלות (אולם לא משמע כן מלשון הגמרא) וצריך עיון מדוע לא העירו המפרשים בזה.

ג) דף סה. רש״י ד״ה של אותו הדרך - אפילו הוא מהלך ג׳ ימים.

ויש לעיין מדוע כתב רש״י ג׳ ימים דוקא, הרי בפשטות אין שיעור לזה והול״ל כמה ימים. וצריך עיון קצת.

ד) דף סה: רש״י ד״ה מתני' ידיחם - במים, ואם היו מבוקעות אסורות.

ויש להעיר מה כוונת רש״י במש״כ במים. ומה בא לאפוקי. וביותר קשה מה כוונתו במה שסיים ואם היו כו׳ מדוע העתיק לשון מתניתין. וצריך עיון בזה.

 

[געגועים]

דאם לא כן תמוה שהרי יש איסור הסתכלות

לחץ כדי לכווץ...

רבא לא הסתכל

 

[דב״ש]

רש״י עבודה זרה עה. הזכיר פשט בשם אביו ז״ל


לכאורה תמוה מדוע לא הזכיר רש״י דברי אביו בעוד מקומות. היתכן ששמע רק דבר זה?

 

[דף היומי]

רש״י עבודה זרה עה. הזכיר פשט בשם אביו ז״ל


לכאורה תמוה מדוע לא הזכיר רש״י דברי אביו בעוד מקומות. היתכן ששמע רק דבר זה?

לחץ כדי לכווץ...

י"א שהרש"י הראשון על התורה שאומר אמר ר' יצחק וכו'
שר' יצחק הזה זה אבא שלו (מכיון שלא מצאו שום מדרש כזה בשם ר' יצחק)