חגיגה הערות וחידושים במסכת חגיגה

[חידושא]

בעה"י באשכול זה נציג הערות, השוואות, ציונים, חידושים ופירושים שנתחדשו בבתי המדרשות השונים במסכת חגיגה, גם אני אעלה בס"ד ממה שנתחדש לי במס' זו, ונקווה שהחברים היקרים שליט"א יכנסו לבית מדרשנו זה וישאו ויתנו בדברים כדת של תורה ע"מ להוסיף עיון ולהעמיק חקר ביתר שאת ועז בתורתנו הק'.

 

[חידושא]

ג' א' אפתח במליצה שאמרתי פעם בלמדי מס' זו בהא דאמרו בגמ' גבי חרש שאינו שומע- "דכיון דלא שמע לא גמר", ע"ד מה שאמרו
פ"ה דאבות דא' מקנייני תורה הוא "שמיעת האזן", ופירושו הוא שיהי' מאזין ומקשיב היטב למה שאומרים בכדי שיבין היטב, ובל' הש"ס
"כיון דלא שמע לא גמר"... מי שאינו "שומע" [=מקשיב. כמו "וישמעו אחיו", וכיו"ב] ואינו מטה אזנו היטב להתבונן במה שאומרים, אזי
"לא גמר"... אין מספיקין בידו ללמוד ולהבין, כיון שאינו נותן לב לזה, שהרי איננו "מאזין" כראוי...

 

[געגועים]

כעת חיה אני רואה את האשכול הזה
והיות שכבר כתבתי כמה שאלות ורעיונות במסכת חגיגה אציגם כאן בקישוריהם, ברשות הרב @חידושא
אשמח לתגובות הארות והערות

האם עולת ראיה שתי כסף
רמז יפה בענין מי שחציו עבד וחציו בן חורין
רב יוסף כי מטי להאי קרא בכי/ בכי רב יוסף כולי האי נמי לאין דומין
ופנית בבוקר - של חול המועד, מדוע רש"י מביא ב' טעמים?
האם 'עריות' זה בהכרח 'ערוה'?
מי הוא רֵעַ?
שמא תאמר מי מעיד בי - מדוע הדרשן לא עונה על השאלה מהמשך הפסוק?

 

[געגועים]

רב יוסף כי מטי להאי קרא בכי ויש נספה בלא משפט (משלי יג כג) [יש כלה ואין עון בידו ולא היה משפט לספות]. ומי איכא דאזיל בלא זמניה, אין, כי הא דרב ביבי בר אביי הוה שכיח גביה מלאך המות, אמר ליה לשלוחיה זיל אייתי לי מרים מגדלא שיער נשייא, אזל אייתי ליה מרים מגדלא דרדקי וכו'. (חגיגה ד: וברש"י)

וברבינו חננאל: מעשה דמרים מגדלא נשיא ומרים מגדלא דרדקי דאתחלף לשליחא ואייתי מגדלא שער נשיא. ויש מי שאומר כענין חלום ראה דברים הללו, ולא עוד אלא רב ביבי בר אביי היה מתעסק בראיית השדים (ברכות ו.), לפיכך יש לומר כדרך הזה ראה, ואין סומכין עליו, ופתרון נספה בלא וגו' כגון שהרג חבירו.

והנה מהרח"ו ז"ל (עץ הדעת טוב עמוד ר"א אות תל"ד) כותב: וזה אצלי פירוש כַּצֹּאן וכו' [לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר (מט, טו)] ירצה, כי כמו שהצאן נשחט במקרה כקטון כגדול בלי זמן קבוע, כן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ בני אדם, והשנים הנכרתות מהם - מָוֶת - הוא מלאך המות - יִרְעֵם עמו כנזכר, ואותם השנים שולטין ורודין בהם היְשָׁרִים, הם המעבירים על מדותיהן ואינן נוטין ימין ושמאל להפרע ממכעיסיהן, ועל ידי כך נשלם זמנם וכו' נחזור לענין, כי זה שנאמר רדו בם ישרים לבקר עד זמן התחיה, שנאמר בהם ורבים וכו' אלה לחיי עולם, אך הרשעים הנ"ל כצאן לשאול וכו'.

משמע מדבריו שאינו סובר כרש"י שנספה בלא עון, אלא כרבינו חננאל, ואתי שפיר לפי גירסת רבינו חננאל דאתחלף לשליחא ואייתי מגדלא שער נשיא, לפי שהיא היתה אמו של יש"ו כמובא בתוס' (ד"ה הוה שכיח).​

 

[חידושא]

כ"ו ב' הא דפריך בגמ' שאני עצ"ש כו' הניחא לר"ל כו', תימא, דהא לכאו' משמע דלר"ל פריך,
דאפי' תימא דעשוי הי' השלחן לנחת, ולא היו מגביהין אותו ברגלים, מ"מ ליטמא משום ציפוי דידי' ולהוי
ככלי מתכות דאפי' עשויין לנחת מק"ט, וא"כ מאי קאמר השתא בשלמא לר"ל כו', הא לר"ל גופי'
פרכי' דאפי' עשוי לנחת ליטמא משום ציפויו דמשווי לי כלי מתכת, וצע"ג [תשפ"ב]

 

[געגועים]

דהא לכאו' משמע דלר"ל פריך

לחץ כדי לכווץ...

אין חולק שהשלחן היה מיטלטל להראות לעולי רגלים א"כ הקושיא הוא לאו דוקא לר"ל

 

[חידושא]

הוא לאו דוקא לר"ל

לחץ כדי לכווץ...

אמנם מסתבר כדבריך, אבל סו"ס הגמ' מקשה אחר שהביאה ד' ר"ל, ומשמע עכ"פ דקשה גם עליו, וזה לא יתכן הא דאמר הניחא כו' שהרי לשיטתו עצמו ניחא.

 

[חידושא]

ועי' במנחות כ"ט א' ויומא כ"א ב' דאמר בפשטות כדר"ל וכו', משמע דהש"ס סבור דמלתא דר"ל מוסכם הוא על הכל, כמו שכתבתם

 

[געגועים]

סו"ס הגמ' מקשה אחר שהביאה ד' ר"ל

לחץ כדי לכווץ...

ואחר שהביאה את דברי ריב"ל

 

[חידושא]

ואחר שהביאה את דברי ריב"ל

לחץ כדי לכווץ...

דבריו אינם שייכים להקושיא שמקשה הגמ'

 

[חידושא]

אין חולק שהשלחן היה מיטלטל להראות לעולי רגלים א"כ הקושיא הוא לאו דוקא לר"ל

לחץ כדי לכווץ...

שוב פשפשתי בחידושיי ומצאתי שם כדברי כב'. ונזדמנו בזה לפונדק א' ב"ה
ואמנם קצת קשה לי, דהא ר"ל אמר כן לפרש הא דכתיב הטהור אע"ג דלכאו' עשוי לנחת,
וע"ז אמר דבריו, ומבו' דמכח הך קרא נפקא לי' דרשה זו, וא"כ דווקא עליו קשה כן,
דמשמע אם לא שהיו מגביהין אותו לא הי' נטמא, אבל שמא יש לפרש הקרא דכתיב "הטהור",
באופן אחר, וא"כ לא הכל למדו כן בפירוש הפס' אלא הי' קים להו הכי ממקו"א, ואולי פשיטא לגמ' דהכל
למדו ד"ז מהך קרא ולא ממקו"א, וצריך בירור, אבל מהגמרות שציינתי נראה קצת שעצם הדרשה מהפס' הי'
ידוע ומוסכם לכל ולא רק הא דהיו מגביהין השלחן וכו'

 

[געגועים]

ומבו' דמכח הך קרא נפקא לי' דרשה זו, וא"כ דווקא עליו קשה כן,

לחץ כדי לכווץ...

הקושיא היא כללית בלי להיכנס לאופן הלימוד

 

[געגועים]

חגיגה ה:
רבי אילא הוה סליק בדרגא דבי רבה בר שילא שמעיה לינוקא דהוה קא קרי