וירא הפטרת פרשת וירא (2 צופים)

[נאר תיירה]

בהפטרת פרשת וירא מסופר על שני ניסים שעשה אלישע הנביא
והרבה שאלו שם הרבה קושיות על מהלך העניינים
ריכזתי כאן הרבה שאלות שנשאלו כבר והרבה שאלות שהיו קשות לי במהלך השנים
א. המעשה השני קשור לפרשה על נס הלידה של יצחק וכמעט מיתת יצחק וציווי ה' שלא לשחטו, וממילא גם בילד זה נס לידתו ומיתתו ותחייתו, אבל מה פשר הבאת מעשה ניסים הראשון של השמן.
ב. ותבוא ותגד לאיש וגו' לכי מכרי את וגו', ולמה לא אמר לה הכל בפעם אחת אלא ציוה עליה למלאות ואח"כ באה לשאול שוב מה לעשות עם השמן.
ג. למה ענתה לו האשה השונמית בתוך עמי אנוכי יושבת, ולא רצתה שיברך אותה בדבר שמסתמא רצתה מכל, זרע של קיימא,
ד. אל תכזב בשפחתך וגו' ומקודם אמרה עליו כי איש אלוקים קדוש הוא, ולמה חשבה שיכזב עליה.
ה. השלום לך וגו' השלום לילד וגו' ותאמר שלום וגו' ולמה לא רצתה לומר לגיחזי מה שאירע לילד.
ו. השאלתי בן מאת אדוני וגו' לא תשלה אותי וגו', וכי אמר לה שיחיה לאורך זמן, ולא היה אלא לבקש שיעתיר בעבור הילד, ולמה דיברה על מה שבירך אותה מקודם.
ו. ר' חיים דער ראב'ס שאל על נוסח לא שבת היום ולא חודש היום כי תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם והיה לה לומר את החודש קודם.
ז. ר' חיים דער ראב'ס שאל על כך שענתה לבעלה שלום, ואמאי לא אמרה לו שהולכת לבכות לאלישע על מיתת הילד.
ח. ויצא אל אביו אל הקוצרים וגו' ויאמר אל הנער שאהו אל אמו וגו' ויאמר שאי בנך וגו' ותשא את בנה ותצא, ר' חיים דער ראב'ס שאל דהא מתחילה היה הולך לבד לשדה, אלא שכשכאב ראשו היה צריך לישא אותו, אבל לאחר שהחיה אותו למה היה עליה לישא אותו.

 

[נאר תיירה]

בשאלה האחרונה הוכיח ר' חיים דער ראב'ס כי בתחיית המתים יקומו המתים במצב ובאופן שהיו במיתתם

 

[הצעיר שבחבורה]

ב. ותבוא ותגד לאיש וגו' לכי מכרי את וגו', ולמה לא אמר לה הכל בפעם אחת אלא ציוה עליה למלאות ואח"כ באה לשאול שוב מה לעשות עם השמן.​

לחץ כדי לכווץ...

ניתן ליישב זאת ע"פ דברי המלבי"ם שם

והנה אלישע רצה שיגמר הנס בפעם הראשון, שתרבה בכלים כ"כ עד שיהיה די לשילום החוב ולפרנסתם בעתיד, ולז"א כלים רקים אל תמעיטי:

מבואר שלא שאלה כלים הרבה כ"כ, ועז"א הגישה אלי עוד כלי וכו' ויעמד השמן, ר"ל ע"י שלא היו כלים הרבה, ולא היה השמן מספיק לפרנסתה אחרי שילום החוב עי"כ עמד השמן, ר"ל שלא יצא מן האסוך שהיתה פיה למטה, רק עמד בתוך האסוך, ובזה היה האסוך עדיין מוכן להשפיע משמן הברכה בעתיד

ויאמר לכי מכרי. הבטיח לה שהשמן שיצא אל הכלים יספיק לשילום החוב, וחז"ל (ב"ר לה, ג) אמרו שנתיקר השמן עד שהיה בו כדי החוב: ואת ובניך תחיי בנותר. ר"ל בשמן הנותר באסוך זה יספיק לפרנסתה, כי יזול תמיד שמן ככל הצורך לפרנסתה. ואמרו חז"ל (שם) תחיי בנותר עד שיחיו המתים:

הרי מבואר שמה שהוצרכה לבוא ולשאול בפעם השניה, משום שלא שאלה מספיק כלים, והוצרה לנס נוסף.​

 

[הצעיר שבחבורה]

ג. למה ענתה לו האשה השונמית בתוך עמי אנוכי יושבת, ולא רצתה שיברך אותה בדבר שמסתמא רצתה מכל, זרע של קיימא,

לחץ כדי לכווץ...

מלבי"ם מלכים ב ד
וגם למ"ש שרצה להתפלל בעדה, פי' בזוהר ששאל אם יש לדבר בשבילה אל מלכו של עולם או לפעול בעדה ע"י שרי צבאותיו המניעים את המערכת, והשיבה שאינה רוצה לפרוש מן הכלל ותפלת הרבים:

ד. אל תכזב בשפחתך וגו' ומקודם אמרה עליו כי איש אלוקים קדוש הוא, ולמה חשבה שיכזב עליה.​

לחץ כדי לכווץ...

מלבי"ם מלכים ב ד
אל תכזב בשפחתך. כאשר אמר לה את חובקת בן, שזה מורה רק שתחבוק אותו לא שיאריך ימים (כי היל"ל ולך בן כמ"ש המלאך לשרה (בראשית יח, ט) כעת חיה ולשרה בן), וגדר הכזב הוא דבר הפוסק ואינו מתקיים (כמו (ירמיה טו, יח) היו תהיה לי כמו אכזב), אמרה לו הגם שידעתי שלא תשקר ואלד בן הלא אם ימות אח"כ תהיה הבטחה כוזבת ופוסקת:​

ו. השאלתי בן מאת אדוני וגו' לא תשלה אותי וגו', וכי אמר לה שיחיה לאורך זמן, ולא היה אלא לבקש שיעתיר בעבור הילד, ולמה דיברה על מה שבירך אותה מקודם.

לחץ כדי לכווץ...

מיושב בפשטות ע"פ דברי המלבי"ם הנ"ל
וכך כותב המלבי"ם

ותאמר השאלתי. כי המפציר בחבירו לפעמים יתן לו דבר לפי שעה למען ירף ממנו, לא כן בזה שאני לא שאלתי בן רק אתה נתת לי, ראוי שיהיה בן קיים. ובפרט שהתניתי ואמרתי לא תשלה אותי, כמ"ש אל תכזב בשפחתך, שלא יהיה מתנה לפי שעה לבד:​

 

[נאר תיירה]

מלבי"ם מלכים ב ד
וגם למ"ש שרצה להתפלל בעדה, פי' בזוהר ששאל אם יש לדבר בשבילה אל מלכו של עולם או לפעול בעדה ע"י שרי צבאותיו המניעים את המערכת, והשיבה שאינה רוצה לפרוש מן הכלל ותפלת הרבים:

לחץ כדי לכווץ...

ולמה תפילתו יסתור את הכלל?

 

[הצעיר שבחבורה]

ולמה תפילתו יסתור את הכלל?

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' הכוונה שעצם ההיזקקות לנס הוא יציאה מן הכלל אל הפרט.