וישלח הפסוק קטנתי הוא הפסוק השמיני מה זה אומר?

[נדיב לב]

פרדס יוסף בראשית פרק לב פסוק יא
והגר"א מווילנא ז"ל כתב על הגמרא בסוטה (ה.) תלמיד חכם צריך שיהיה בו גיאות אחד משמונה שבשמינית, דיעקב אמר קטנתי מכל החסדים וגו' אשר עשית את עבדך, ותלה החסד שקיבל מה' על נפשו, ולכאורה קשה דעפ"י עניוות היה לו לתלות רק בזכות אברהם ויצחק ולא בזכות עצמו. ולמדנו מזה דהטובה של עבר מה שקיבל מכבר יוכל לתלות בעצמו, אבל אם יבקש הצלה או טובה עתה או על לעתיד לא יבקש בזכות עצמו, שהרי שלמה לא נענה בזכות עצמו עד שאמר זכרה לחסדי דוד אבי [דהי"ב ו, מ"ב] וכן חזקיה:
וזהו פירוש תלמיד חכם מותר להתגאות שמיני שבשמינית, כי הפסוק קטנתי הוא הפסוק השמיני שבפרשה וישלח שהיא פרשה השמינית שבתורה, להורות שע"י אופן זה מותר להתגאה ולתלות בעצמו:
ובספר קב הישר (פרק ס"ה) כתב דבזוהר הקדוש בשלח [נ"ב.] הביא ע"ב שמות מפסוק ויסע ויבא ויט [בשלח י"ד, י"ט- כ"א] תשע שורות על שמונה, ושורה השמינית באלכסון הוא אותיות ענו עיין שם:
ובמהרש"א [ח"א סוטה ה. ד"ה ת"ח] כתב דשמונה פעמים שמונה בגימטריא ס"ד, וגס בגימטריא ס"ג, ותלמיד חכם צריך להוציא את עצמו מדת גס ולכנוס לבחינת ס"ד. <ועיין לעיל [נח ח, י"א] ולקמן [ל"ג, ה], ומה שכתבתי בפרשת יתרו [י"ט, כ]. ובשדי חמד [כללים מערכת ג סימן ט"ז] בענין שמיני שבשמינית, ובארץ חיים תהלים (ז, י) ענותנותו של ה', הויה גימטריא במספר קטן שמונה, שתי פעמים י"ו שהם ז' וכו'>:

 

[אמרי שפר]

פרדס יוסף בראשית פרק לב פסוק יא
והגר"א מווילנא ז"ל כתב על הגמרא בסוטה (ה.) תלמיד חכם צריך שיהיה בו גיאות אחד משמונה שבשמינית, דיעקב אמר קטנתי מכל החסדים וגו' אשר עשית את עבדך, ותלה החסד שקיבל מה' על נפשו, ולכאורה קשה דעפ"י עניוות היה לו לתלות רק בזכות אברהם ויצחק ולא בזכות עצמו. ולמדנו מזה דהטובה של עבר מה שקיבל מכבר יוכל לתלות בעצמו, אבל אם יבקש הצלה או טובה עתה או על לעתיד לא יבקש בזכות עצמו, שהרי שלמה לא נענה בזכות עצמו עד שאמר זכרה לחסדי דוד אבי [דהי"ב ו, מ"ב] וכן חזקיה:
וזהו פירוש תלמיד חכם מותר להתגאות שמיני שבשמינית, כי הפסוק קטנתי הוא הפסוק השמיני שבפרשה וישלח שהיא פרשה השמינית שבתורה, להורות שע"י אופן זה מותר להתגאה ולתלות בעצמו:
ובספר קב הישר (פרק ס"ה) כתב דבזוהר הקדוש בשלח [נ"ב.] הביא ע"ב שמות מפסוק ויסע ויבא ויט [בשלח י"ד, י"ט- כ"א] תשע שורות על שמונה, ושורה השמינית באלכסון הוא אותיות ענו עיין שם:
ובמהרש"א [ח"א סוטה ה. ד"ה ת"ח] כתב דשמונה פעמים שמונה בגימטריא ס"ד, וגס בגימטריא ס"ג, ותלמיד חכם צריך להוציא את עצמו מדת גס ולכנוס לבחינת ס"ד. <ועיין לעיל [נח ח, י"א] ולקמן [ל"ג, ה], ומה שכתבתי בפרשת יתרו [י"ט, כ]. ובשדי חמד [כללים מערכת ג סימן ט"ז] בענין שמיני שבשמינית, ובארץ חיים תהלים (ז, י) ענותנותו של ה', הויה גימטריא במספר קטן שמונה, שתי פעמים י"ו שהם ז' וכו'>:

לחץ כדי לכווץ...

ואני שמעתי לפי״ז להסביר
שהרי יש ב׳ שיטות באיזה טעם מבצעים את המילה ״קטנתי״
הדעה הרווחת היא באזלא גרש, והוא טעם שהניגון שלו עולה, והדעה השניה היא ברביעי שהניגון שלו יורד
והנה, לפי מה שביאר הגר״א יש ב׳ משמעויות במילה ״קטנתי״ א׳ ענווה שאדם עניו, ב׳ גאווה, שאפי׳ האדם העניו צריך שיהיה בו שמינית שבשמינית שבגאווה
ולכן לשיטה שעושין אזלא גרש זה בשביל להדגיש את החלק של הגאווה וזה טעם שניגונו עולה למעלה, ולשיטה שעושין רביעי זה כדי להדגיש את החלק של הענווה ולכן עושין טעם שניגונו יורד.