ידועה הפלוגתא הנודעת ברבי יהושע ורב אלעזר המצויה בגיטין לו, ב מהיכי ילפינן לדינא דהפקר בי"ד הפקר ואכ"מ, ובשבת האחרונה שאלני אברך ת"ח מדוע הפקר בי"ד הפקר צריך פסוק? הרי כל מערכות המשפט מכירות בכך שבאם הצרכים הלאומיים וצרכי הכלל הם לקיחת ממונו של הפרט - אזי פשיטא שניתן ליטול הימנו, וה"ז דבר פשוט מסברא, ומדוע בש"ס הוזקקו למקראות עבור זה?
- הודעות
- 399
- תודות
- 1,152
- נקודות
- 175
אולי קמ"ל להיכא שזה צרכי הפרט וכמו בחיטי קורדנייתא. א"נ קמ"ל ב"גדרי" התורה שזה חל. ושמא קמ"ל נמי שרק ב"ד יכול להפקיר ולא דיין מומחה שכשר לדיני ממונות כסנה' ה. וצל"ע בכ"ז
מערכות המשפט בעולם אינם מעידות או משפיעות על דיני המשפטים אליבא דהתורה ואכ"מ בד"ז. ולבי"ד לא היה הכול להעביר בעלויות ללא הרשאת תורה ופשוט
- הודעות
- 399
- תודות
- 1,152
- נקודות
- 175
יתוש קדמך וברוך שכיוונתי לדעת חכם הרזים
כלומר כשהשאלה היא למה הרי מסברא נראה אחרת והסברא עצמה אינה מבוררת אלא כי אם כך קיים בחוקות העולם ע"ז נכתב
מה הבעיה. (יש הסוברים) שעיקר ענייני דיני הממונות הם אמצעי לתיקון העולם ולהסדריו, ועבור זה הועמדו דרכי קניינים, כללי הנהגות בספק ממון וכיו"ב בכל מימד אפשרי תיקנו מערכות מוסדרות שיסדירו את היחסים בצורה הטובה והנכונה ביותר.
המוסד שהותקן לכך הוא הבי"ד שלמדו ועסקו רבות בפרטי הדינים, וכעת הם רשאים לנהל את הדור כראות עיניהם, ועפ"י כללי התוה"ק, אולם באשר להבנה הנ"ל עיקר תפקיד הבי"ד הוא תיקון העולם, ואם כן פשוט הדבר שיהא בכחם סמכות לנהל את הממון כראות עיניהם, שהרי הכל בא עבור תיקון העולם, ולשם מה הוזקקו למקראות עבור זה.
זה השאלה, אשמח לתשובתך הבהירה, יישר כח מראש.
מי "התקין" את הבי"ד לדיני ממונות באופן כח העברת הממון (לחלק מהשיטות) מא' לשני אם לא התורה?!, וידוע שנלמדים מכך עוד הרבה מתקנות חז"ל ככוחו של אפוטרופוס לד' הרשב"א (כמדומני) בגיטין נ"ב במשנת האכלה ליתומים ועוד רבות לגבי שטרות ברבינו"י ובראשונים בגיטין בסוגי' דשטרי ערכאות, ולא ידענום לפי העולם כלל.
מה זאת אומרת?
אם זה גופא האצלת הסמכות שנתנה התורה (שהבי"ד ינהלו את הסדרת היחסים בין האנשים) אזי לא צריך פסוק לשם כך.
לשם הדוגמא: בנזיקין דרשו מקורות לחובת התשלום ממכה בהמה ישלמנה ועוד, ומעולם לא הוזכר פטור בתוה"ק כעין גרמא, היזק שאינו ניכר, השלכה לים הגדול וכיוצ"ב, והטעם לכך הוא פשוט: שהתורה משתיתה את דיניה על תוכן מסוים ומכאן והלאה ניתחו חכמי התלמוד והמשניות עד שנסגרו מעינות החכמה, ומילתא דפשיטא היא שאין בכל הוכחה וראיה, חיוב ופטור וכיו"ב שום מקור תורני כל כמה שהוא מתבסס על עקרונות התורה.
כולי הנך אלו דברים פשוטים, ולא היית כותה אותם לולי הערעור שלך על היסודות הפשוטים והברורים הללו.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אב חי
- אבי אב
- אבינועם
- אבן בוחן
- אבקש
- אבריימי
- אברך
- אברך קלאסי
- אברם דב
- אגור
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אודי הררי
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אור יהל
- אורח
- אורי
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- אי"ש צעיר
- איישר חילי
- אילת השחר
- איש
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי13
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אליהו נחמן
- אלעזרי
- אם היו
- אמרי שפר
- אמתע חסיד
- אני יודע
- אנשיל
- אפרים זינגר
- ארז בלבנון
- אריק
- ארנפלד
- ארצישראל
- בדליג
- בחור חשוב
- בינה לעתים
- בית תפילה
- במה אברך
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן שמן
- בן תורה
- בניהו
- בנימין לוריא
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלאל שוסטר
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברנש
- גבעוניסט
- גברא זוטרא
- גימפלוביץ
- גלגולים
- גמח
- גפטון
- גרינפלד
- דבר ה'
- דבר חפץ
- דברי התלמיד
- דוד או
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דור דור
- דור ודור
- דורש
- דיסקיט
- האיש השרוי בשמחה
- הבאר
- הבנש"ק
- הגיגי קודש
- הגראי"ש
- הולפסונער
- החושב
- החפץ חיים
- היגיון התורה
- הישיביש
- הכהן
- הכרמי
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- הלכתא למשיחא
- המוכר
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- הפורט התשיעי
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- הרב קותי
- הרב שלמה מבית שמש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- וישמחו בי חברי
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זוזיא
- זיז שדי
- חד צורבא
- חדוותא דליבא
- חדושא
- חוקר תורני
- חיים ארוכים
- חיינו
- חיל
- חם ליבי
- חנני
- חסידישער כולל יונגערמאן
- חפץ לזכות אחרים
- חריף ובקי
- י הירשזאהן
- יאיר החושב
- יגיעת התורה
- יהודי וזהו
- יהודי ח
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יוסף אומץ
- יוסף ברנדויין
- יוסף גליקמן
- יוסף חיים פנחס
- יושב אהל
- יושב בישיבה
- יושב ודורש
- ימה של תורה
- יעקב 5
- יעקב הסופר
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- יצחקוש
- יקטן
- יש לחקור
- יש מאין
- יש קונה עולמו
- יש תקוה
- ישי הכהן
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל גליק
- ישראל לייב
- ישראל מאיר מליק
- יששכר חמור גרם
- יתרון האור
- כותב
- כלפי לייא
- כמעיין המתגבר
- כרי
- כתלמיד הדן בפני רבו
- ל.מ.
- לחושבי שמו
- ליבי בתורתך
- ליטאי כבד
- למדן צעיר
- למה זה תשאל לשמי?
- מאירלה
- מבקש האמת
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מחזה אברהם
- מילין יקירין
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממגד שמים
- ממוני גבך
- ממלמדי השכלתי
- מנורה בדרום
- מרדכי זנגר
- משה אמת ותורתו אמת
- משה נ
- משה פיק
- משה שפירא
- משה6
- משתוקק לקרבתך
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נובהרדוקר
- נוח לבריות
- נחום
- נחמן ל.
- נעם
- נפקא מינא
- נפשי חמדה
- נתנאל לב
- סנה בוער
- עבדא דקב"ה
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עורך תורני
- עושה פלא
- עמך
- ענף מעצי היער
- עץ החיים
- פותח שערים
- פפא
- פרידנזון
- צדק ומשפט
- צמא דעת
- צפנת פענח
- צריך ביאור
- קבל האמת ממי שאמרו
- קהלת בניהו
- קונחם
- קוצר ברינה
- קטן
- קטנטן
- קרית מלך
- ר' חיים
- ראובן גוטליב
- ראם
- רב בת״ת
- רב פאל
- רבי דוד
- רימון
- רכזניק
- רפאל ממודיעין
- רפי סמוטני
- ש.ב.ה.
- שבחת
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שיל"ת
- שירת העשבים
- שלמה ו.
- שלמה וינר
- שמואל יעקובזון
- שמואל51
- שמחנו
- שמעון ן' יוסף
- שעיה מעשרות
- שקדן וחוקר
- תולדות
- תורת הישיבה
- תורת חסד
- תורתו
- תלמיד אחד
- תמיד בשמחה
- תתאה גבר