בניהו

משתמש רשום
gemgem
הודעות
42
תודות
78
נקודות
28
בחיים יש המון המון סוגי הרגלים,
הרגלי אכילה ושתייה,
הרגלי דיבור,
הרגלי יחסי חברה
הרגלי שינה
הרגלי התמדה
הרגלי שמיעה
ועוד ועוד

שאלותיי,
א. האם הצלחתם לשנות הרגל ישן נושן?
ב. לאחר כמה זמן של עבודה הצלחתם לשנותו?
ג. מה עשיתם לשם כך?
ד. ולאחר שעשיתם שינוי. כמה זמן הצלחתם להחזיק בדרך החדשה?

ניקח 2 דוגמאות מצויות:
א. הימנעות מקפה.
ב. הימנעות משמיעת דברי הבאי.
 
ידועים דברי בעל נועם אלימלך (פתק קטן סט"ז), שינהג בהיפך הגמור מהרגלו למשך ארבעים יום, עד שתיעקר המידה הרעה.
אמנם ברמב"ם (הל' דעות פ"א ה"ז) מבואר לא כן, אלא שיתמיד בדרך הבינונית זמן רב עד שיתרגל בה.

לי באופן אישי הועילה דווקא דרכו של הנו"א (לפחות בשני עניינים).
 
מניסיון, נראה כי הדרך לשינוי הרגלים מבוססת על שני דברים יסודיים:
א. קבלת החלטה גמורה וברורה!
ב. הימנעות מגורמים שמגרים את הצורך להתמכרות.

כתוספת לזה ניתן לומר כי החלטה גמורה אינה החלטה של רגע אחד, אלא תהליך שאדם בונה בעצמו במשך תקופה (אלול - לדוג') בה הוא מבסס במחשבתו וברגשותיו את חסרונות ההרגל, וסלידתו ממנו. ויום יבוא, וההחלטה הגמורה תיכון בליבו.
ומסתמא - שלזה כיון הרמב"ם המפורסם בהלכות תשובה (ב ב) "ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם". שהרי בוודאי שאין כוונתו כי לא ישוב באמת לזה החטא, שא"כ ליכא תשובה בעולם כלל - כי מי לא ישוב ויפול בחטאו, ויקום. אלא שכוונת הרמב"ם היא לעשיית "תשובה"; שעליו לשוב ולהתחרט על מעשיו בחרטה גמורה לגמרי.

וכן להימנע מגורמים שמגרים את התמכרותו; ניתן ללמוד זאת מן הנאמר בגמ' "לך לך אמרי נזירא סחור סחור, לכרמא לא תקרב" (שבת יג)

בהצלחה!
 
ב"ה
אמנם ברמב"ם (הל' דעות פ"א ה"ז) מבואר לא כן, אלא שיתמיד בדרך הבינונית זמן רב עד שיתרגל בה.
בפשטות מדבריו שם (פ"ב ה"ב) משמע כדברי הנו"א. וזל"ק:
וכיצד היא רפואתם מי שהוא בעל חמה אומרים לו להנהיג עצמו שאם הוכה וקולל לא ירגיש כלל וילך בדרך זו זמן מרובה עד שיתעקר החמה מלבו ואם היה גבה לב ינהיג עצמו בבזיון הרבה וישב למטה מן הכל וילבש בלויי סחבות המבזות את לובשיהם וכיוצא בדברים אלו עד שיעקור גובה הלב ממנו ויחזור לדרך האמצעית שהוא דרך הטובה ולכשיחזור לדרך האמצעית ילך בה כל ימיו ועל קו זה יעשה בשאר כל הדעות אם היה רחוק לקצה האחד ירחיק עצמו לקצה השני וינהוג בו זמן רב עד שיחזור בו לדרך הטובה והיא מדה בינונית שבכל דעה ודעה:
 
ב"ה

בפשטות מדבריו שם (פ"ב ה"ב) משמע כדברי הנו"א. וזל"ק:
וכיצד היא רפואתם מי שהוא בעל חמה אומרים לו להנהיג עצמו שאם הוכה וקולל לא ירגיש כלל וילך בדרך זו זמן מרובה עד שיתעקר החמה מלבו ואם היה גבה לב ינהיג עצמו בבזיון הרבה וישב למטה מן הכל וילבש בלויי סחבות המבזות את לובשיהם וכיוצא בדברים אלו עד שיעקור גובה הלב ממנו ויחזור לדרך האמצעית שהוא דרך הטובה ולכשיחזור לדרך האמצעית ילך בה כל ימיו ועל קו זה יעשה בשאר כל הדעות אם היה רחוק לקצה האחד ירחיק עצמו לקצה השני וינהוג בו זמן רב עד שיחזור בו לדרך הטובה והיא מדה בינונית שבכל דעה ודעה:
אמת. טעיתי.
הרמב"ם בפ"א מתייחס לאדם שרוצה לקנות הרגל טוב גרידא, אולם הרמב"ם בפ"ב מדבר על מי שצריך להיפטר מהרגל רע, וכדברי הנו"א.
 
כתוספת למה שכתבו לפני כן. @ר' משה ועוד

אני מנסיון אישי של הרבה דברים ונקודות בחיים שניסיתי לשנות על ידי החלטה ונכשלתי. - לא יודע למה לומדים רק מהניסיון של הכישלון :(
ובכן ישנם דברים בודדים שאני יכול להצביע בהם על שינוי, שבא בעקבות החלטה שלי, (בהמשך אביא אותם)

כי רוב הדברים משתנים בשילוב של כמה גורמים - שאינם בגדר החלטה -
א. הרצון החזק - השאיפה לשנות.
ב. ההבנה - להבין את המציאות, את התהליך, ואת עצמך בנושא הזה.
ג. ובעיקר ההתבגרות הטבעית - לא נעים אבל זה אחד הגורמים העיקריים שעוזרים לנו להשתנות!

אני כן מעוניין להדגיש,
א. שתנאי קודם לעזרתה - המלאה - של התבגרות, הוא הרצון האמיתי להתקדם, וכאן מגיע רוב ההבדל בין האנשים ברבות השנים!
ב. לפני הרצון להתקדם יש תנאי נוסף, שהרצון הזה יהיה מבוסס על מבט אמיתי, מבין, בוגר, מאוזן, כי אחרת זה לא רצון אמיתי שמוביל לשינוי פנימי, אלא מוביל לשינוי קוסמטי לחודשים ספורים במקרה הטוב.
 
ב. ההבנה - להבין את המציאות, את התהליך, ואת עצמך בנושא הזה.
אני חושב שחלק נכבד מהשינוי חייב לבוא עם היכרות הנושא והגורמים הנלווים.
שימו לב1 במסילת ישרים הוא מביא את המעלות החסרונות ומה צריך לעשות זה לא עובד אחד בלי השני.

לשם הדוגמא, אם אדם לא ישים מראה לעצמו מה גורם לו הכעס הוא לא יבין למה זה רע.
 
גם חלק מדרכי התשובה הוא חרטה ועזיבת החטא.
להתחרט בלי לדעת על מה אנו מתחרטים זה חמור שבעתיים כי זה משדר זלזול.
הרוצה לעקור עבודה זרה ישרש אחריה. יעקור אותה מהשורש.
ואם אינו יודע מה השורש?
 
פעם שמעתי ועד מהגר"מ וולפין.
ורעיון דבריו היה ששינוי לא מגיע מהעשייה אלא מהדעה.
והרעיון שבדברים הוא פשוט שאדם יש לו הנהגה מסויימת והנהגתו היא על פי דעותיו.
ולכך לעולם צריך האדם לחזק בקרבו את דעותיו כלפי המעשה.
וודאי שאפשר לשנות את הדעה ע"י עשייה אך צריך לכוון לדעה.
(בעיקרון אני חושב שבדברים אלו די חזרתי על מש"כ קודמיי לגבי הבנה ולמידת הנושא)

עכ"פ ודאי שאדם שלא מאמין ביכולתו לעשות שינוי לא יעשה כל שינוי.
ואדם בד"כ למוד בנסיון שהוא לא באמת הצליח להשתנות מעולם ולכך אין באמת כל סיבה שעתה הוא יצליח.
ונסיון זה בד"כ תוצאה של נסיונות שלא באו מתוך השכל ומחשבה (ובד"כ בהיותנו צעירים שלא באמת מודעים לדרכי העבודה)
ולכך הדבר הראשון שצריך העובד לעבוד על עצמו זה על האמונה כי שייך שיהיה דרך לשנות הרגלים.

ובאופן אישי אכן אני אישית השתנתי בדרך זו.
ואני חייב לציין שאין סוף של שינויים שיניתי מתוך אמנוה ששייך והאדם ישתנה וממילא נתתי לעצמי מקום לחולל שינויים.
 
להתחרט בלי לדעת על מה אנו מתחרטים זה חמור שבעתיים כי זה משדר זלזול.
שייך חרטה בלי לדעת את השורשים של הענין, הרבה מהאנשים אין להם את הסוג בינה הזאת להבין את מהלכי ליבם וכו'.
ושייך חרטה כי האדם יודע שזה מעשה לא טוב, אבל בחכמת עזיבת החטא יהיה חסר לו.
 
שייך חרטה בלי לדעת את השורשים של הענין, הרבה מהאנשים אין להם את הסוג בינה הזאת להבין את מהלכי ליבם וכו'.
ושייך חרטה כי האדם יודע שזה מעשה לא טוב, אבל בחכמת עזיבת החטא יהיה חסר לו.
החרטה היא לא מושלמת.
משל לאיש ואישה שלא זכו, ורבו ביניהם. הבעל שהרגיש שזה זולג לפסים אחרים מיהר לומר סליחה!
אשתו שואלת אותו, על מה? הרי עשר דקות אתה אומר שאתה צודק?
זה משדר, שרציתי לסגור את העניין כי אין לי כח להתווכח, אז תעשה טובה סליחה.
 
החרטה היא לא מושלמת.
משל לאיש ואישה שלא זכו, ורבו ביניהם. הבעל שהרגיש שזה זולג לפסים אחרים מיהר לומר סליחה!
אשתו שואלת אותו, על מה? הרי עשר דקות אתה אומר שאתה צודק?
זה משדר, שרציתי לסגור את העניין כי אין לי כח להתווכח, אז תעשה טובה סליחה.
אולי אנחנו לא סגורים מה הכוונה שורשי הענין
למשל בחור ישיבה או אברך שלא מצליח לקום שחרית, הוא יודע טוב מאוד את הבעיתיות או חטא שבזה, הוא מלא מצפון וחרטה כנה,
והוא אינו מוצא את השורש לבעיה, מדוע אינו קם, - כמובן אם זה משהו מעבר לשינה בזמן - , האם גם אז תאמר שהחרטה שלו לא שווה?
 
אולי אנחנו לא סגורים מה הכוונה שורשי הענין
למשל בחור ישיבה או אברך שלא מצליח לקום שחרית, הוא יודע טוב מאוד את הבעיתיות או חטא שבזה, הוא מלא מצפון וחרטה כנה,
והוא אינו מוצא את השורש לבעיה, מדוע אינו קם, - כמובן אם זה משהו מעבר לשינה בזמן - , האם גם אז תאמר שהחרטה שלו לא שווה?
כמובן שאין כזה דבר חרטה לא שווה. הכל שווה!
רק השאלה אם רוצים תשובה צו יוצא זיין או משהו גבוה יותר.
כמובן שאני לא מדבר באופן כזה?
בחור ישיבה שאינו מצליח לקום בזמן יש לו שני אפשרויות.
או ללכת לישון בזמן או לחשוב בצורה טובה יותר על פתרונות איך קמים בזמן.

התפספס איזה נקודה חשובה:
הכרת ועזיבת החטא אינה מסלול עוקף נסיונות, השאלה איך מתמודדים עם נסיון.
אם תפילה בזמנה היה חשוב לי כמו השיק בעשירי, הייתי עושה קצת יותר.
 
דברים יפים עד שמצאתי לנכון להדגיש את הנקודה הזאת ולהרחיב בה..
ואני חייב לציין שאין סוף של שינויים שיניתי מתוך אמנוה ששייך והאדם ישתנה וממילא נתתי לעצמי מקום לחולל שינויים.
אכן כך, לפעמים מה שנדרש מן האדם זה לתת לשינוי שכבר התחולל בתוכו למשל בגרות טבעית -סליחה על החזרתיות :) - להתגלות, לצאת לאור!
לפעמים האדם בבלבול רק בגלל שהוא לא נותן מקום לשינויים ויותר נכון להתקדמויות שהוא והנפש שלו התקדמו, על האדם להבחין בהם לזהות אותם, ואז להפנים ולעכל אותם, לתפוס את התפיסה שלו על עצמו מחדש, המבט של האדם כלפי עצמו הוא אחד הדברים שהכי מושפעים מההרגל!
 
התפספס איזה נקודה חשובה:
הכרת ועזיבת החטא אינה מסלול עוקף נסיונות, השאלה איך מתמודדים עם נסיון.
אם תפילה בזמנה היה חשוב לי כמו השיק בעשירי, הייתי עושה קצת יותר.
לא תמיד כישלון בעזיבת החטא נובע מזלזול או אי חשיבות מספקת - וממילא חסרון גם בחרטה.
 
לא תמיד כישלון בעזיבת החטא נובע מזלזול או אי חשיבות מספקת - וממילא חסרון גם בחרטה.
ברור שלא.
לא הייתי מנסח 'כשלון' אלא אי הבנה
כשלון לדעתי זה משהו שנוסה ולא בהצלחה.
אי ידיעת הנפש גורמת בעקיפין שלא היה בכלל עזיבה.
ואה"נ עזיבת החטא בתת מודע היא גם דבר גדול.
 
ברור שלא.
לא הייתי מנסח 'כשלון' אלא אי הבנה
כשלון לדעתי זה משהו שנוסה ולא בהצלחה.
אי ידיעת הנפש גורמת בעקיפין שלא היה בכלל עזיבה.
ואה"נ עזיבת החטא בתת מודע היא גם דבר גדול.
וממילא חרטה הוא וודאי עשה! אבל זה גולש טיפה מנושא האשכול ולא נעים...
 
אכן כך, לפעמים מה שנדרש מן האדם זה לתת לשינוי שכבר התחולל בתוכו למשל בגרות טבעית -סליחה על החזרתיות :) - להתגלות, לצאת לאור!
אגב הייתי מעלה לדיון האם שינוי מתוך בגרות טבעית נחשב שינוי.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון